מזרחי. בלי הצהרות הפעם
|
הגרלה על מי מנוחות
זיו גלעדי
,10/07/2008
זיו גלעדי חושב שבית א' של היורוליג, נטול האלופות, אליו שובצה מכבי ת"א, יעזור לה להתחיל את העונה בשקט יחסי, לבנות את עצמה דרך הליגה, ולשפשף את כל מי שצריך ניסיון אירופי על הדרך.
היריבות של הצהובים: אולימפיאקוס, מלאגה, ציבונה, לה-מאן ואבלינו
הגרלות קשות לבני השרון וירושלים ביורוקאפ
לוח המשחקים המלא של כל הישראליות בעונה הקרובה
השקט סביב הגרלת היורוליג של מכבי "אלקטרה" תל אביב (קשה לגלגל את זה על הלשון ואפילו על המקלדת) גורם לי לכמה מחשבות בכיוונים שונים. במובן מסוים זו נראית לי כמו נורמליזציה טובה בהתייחסות ליורוליג. לא רק של התקשורת, אלא גם ובעיקר של מכבי עצמה. מי שמתייחס בשוויון נפש מסוים להגרלת שלב הבתים של היורוליג הוא מי שהפנים שאת האפרוחים סופרים בסוף האביב. הצהובים הרי למדו שהתוצאות בשלב המוקדם לא בהכרח חורצות גורלות להמשך. למכבי ה"חדשה", שבשלב זה נראה שתחסר עד מאוד שחקנים עם ניסיון ביורוליג, זה עשוי להיות טוב במיוחד. זה, כלומר האפשרות להתחיל את העונה על מי מנוחות עד כמה שניתן. לאפשר לסימונס, וויליאמס וחג'ג' להשתפשף מול קבוצות טובות פחות – אפילו במחיר של הפסד או שניים.
השקט היחסי טוב גם בהשוואה להצהרות הקבועות של שמעון מזרחי בדבר ה"הגרלה הקשה ביותר" ו"הבית שבו יש הכי הרבה קבוצות אלופות". הנה, מסתבר שבבית א' של היורוליג אין בעצם אף קבוצה אלופה. חוזר שנית, בבית של מכבי (אלקטרה) תל אביב אין אף קבוצה אלופה, כולל אותה עצמה כמובן. למעשה, מכבי ואולימפיאקוס הן הקבוצות היחידות בבית ששיחקו השנה בגמר הפלייאוף בליגות המקומיות שלהן. אז לא צריך הצהרות והפחדות ופופוליזם וניסיונות למכירת כרטיסים. האמת היא שגם ככה משחקי היורוליג בימי חמישי הם הזדמנות מצוינת לראות כדורסל טוב ומעניין.
באופן אישי אף פעם לא אהבתי את השאיפות להגרלה "קלה" (באף שלב של היורוליג). אני נהנה מכדורסל טוב אפילו כשמכבי מפסידה. תמיד אמרתי שעדיף לראות בהיכל את גדולי השחקנים באירופה – הרי את המנויים ואת אחוזי הצפייה של ימי חמישי מכבי קוטפת בזכות יריבות מול שחקנים כמו פאפאלוקאס ומרכוס הייסליפ ולא בזכות לוקשה אנדריץ' ויאניק בוקולו שכבודם במקומם מונח. אז בשורה התחתונה מבחינתי ההגרלה הזו היא סבירה בהיבט האיכותי – הייתי שמח לקבל מהדרגים הנמוכים את באדלונה או אלבא ברלין כדי לגוון, את ז'לגיריס קובנה ונאנסי אבל מילא, אולימפיאקוס מדרג ב' היא אופציה מעולה בכל המובנים ומלאגה לא נופלת מבחינתי מריאל מדריד.
ברמת המאקרו, השקט סביב ההגרלה ממשיך את הקו שכבר הסתייגתי ממנו כאן בעבר. הקו שממעיט מערך היורוליג. אולי זה לא עניין שנעשה באופן מודע לגמרי אבל בעיניי זה רק המשכו של הקיץ הנוכחי. מכבי, בשלב הזה, חושבת בעיקר על הליגה. זה ה"מקום הבטוח" שלה שדרכו היא רוצה להשתקם מהטראומה של אובדן האליפות. בגלל זה היא הלכה על מאמן ליגה מצליח שהניסיון האירופי שלו חלקי, בגלל זה היא החתימה שחקנים בולטים משורות יריבותיה, שגם יכולתם בליגה מוכחת אך הצלחתם באירופה היא בגדר חידה בשלב זה. יתכן שהפספוס הוא שלי אבל בהקשר הזה חסר לי הטראש-טוק של השחקנים. לא טראש-טוק וויצ'יצ'י בסגנון "כמה שיהיה נחמד לחזור ליד אליהו" אלא טראש-טוק פיני-גרשוני של "מאז שאני עזבתי מכבי לא מצליחה להתאפס על קאדר שחקנים רציני". זה חלק מההצגה, חלק מהאווירה, חלק מהכיף וזה קצת חסר.
עד כאן הלופט געשעפטן, עסקי האוויר, עכשיו כמה מילים לגופו של עניין. אולימפיאקוס שעשתה לה מנהג לעבור שיפוץ כללי מדי שנה היא קבוצה מעניינת מתמיד. פאפאלוקאס ו-וויצ'יץ', ארצג ותאודסיץ', מאצ'יאוסקאס ולין גריר. יותם הלפרין. יהיה מעניין. מלאגה עשתה שינויים מועטים אבל השינוי הגדול בעמדת המאמן טרם הובהר – בשלב זה השמועות באשר למחליפו של סקריולו נעות בין ספאחיה, אאיטו ופפו הרננדז. כשימונה מאמן זו תהיה הבשורה של הקיץ. ציבונה מינתה מאמן (פראסוביץ') אבל להוציא את המינוי הזה טרם נקטה בצעדים אופרטיביים ובכך היא נותרת קבוצה משעממת למדי. לה מאן איבדה את ניקולה באטום המוכשר (ואת רביב לימונד...). אבלינו בהרכבה הנוכחית לא יוצרת אצלי עניין רב מדי.
בית ג' נראה שקול למדי עם אלבה ברלין ובדאלונה מהדרגים הנמוכים, בבית ב' עשוי להתפתח עימות מעניין בין סיינה, ברצלונה ופנאתינאיקוס. צסק"א טובה מיריבותיה בבית ד', אבל גם אם ניתן להניח שריאל טובה מיתר הקבוצות, עדיין יתכן מאבק בין פניוניוס, פרטיזן ואפס פילזן על שני המקומות הנוספים בדרך לטופ 16. בסופו של דבר, השנה הנוכחית תביא ליד אליהו פחות קבוצות מבעבר, אבל הטופ 16 והביתיות שהוא עשוי לייצר יהיו מעניינים במיוחד לקראת שלב ההצלבה. כזכור, בשלב ההצלבה ישחקו בשיטת הטוב מ-5. המשמעות היא שכנראה בסוף השנה נלמד להכיר טוב קבוצה אחת מסוימת תהא אשר תהא. שינויים לרוב מלווים ביצירת עניין שיגיע, אינשאללה, בראשית 2009.
כתבות אחרונות באתר
|
|