ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

צוחק מי שצוחק אחרון
זיו גלעדי ,03/06/2008

האיש שבסוף העונה שעברה החזיק בחוזה לעונה נוספת במכבי והיה אמור להיות האדם על הקווים ביום ה' השלים סוויפ בסדרת הגמר של הליגה הטובה באירופה. זיו גלעדי על האליפות של נבן ספאחיה ועל העונה הבכל זאת מוצלחת של ברצלונה.

לנבן ספאחיה הייתה עונה לא קלה בטאו. לבאסקים היה ברור שהעונה הזאת הולכת להיות עונת מעבר (אחרי העזיבה של לואיס סקולה ליוסטון רוקטס) אבל גם תחת הנסיבות המקלות התוצאות היו מאכזבות משהו – מקום רביעי בסיום העונה הרגילה עם 12 הפסדי ליגה והפסד בגמר גביע המלך, בפרננדו בואסה ארנה בויטוריה. זה לא הולך ברגל. מאז עונת 2002/03 טאו לא סיימה מתחת למקום השני בסוף העונה הרגילה ולא הפסידה יותר מ-9 משחקים. אבל בטאו ידעו לבלוע את כל זה.

המנכ"ל של טאו, קוורחטה, הוא האיש ש"גרם" לכך שהיורוליג הפסיק להעניק את פרס המנהל המצטיין שאילולא כן היה זוכה בו מדי שנה ושנה – קוורחטה הוא שנמנע מלפטר את ספאחיה. טאו היא קבוצה שחוותה פיטורי מאמנים בעבר אבל לא בכדי ספאחיה נשאר בתפקיד. קוורחטה זכר שמכל העונות המוצלחות של טאו יצאה רק אליפות אחת – ב-2002. מעט מאוד. מעט מדי לקבוצה שנמצאת באופן יציב בצמרת הליגה הספרדית. ספאחיה לא פוטר. בדרך הוא גם הוביל את טאו בצורה משכנעת לפיינל פור של היורוליג אבל העיקר הוא ההצלחה בפלייאוף של הליגה הספרדית.

מהמקום הרביעי בסיום העונה טאו פגשה את פמאסה ולנסיה ברבע הגמר (שהחל מהשנה נערך בסדרות קצרות של הטוב מ-3) ויכלה לה. בחצי הגמר פגשה את מלאגה שברבע עשתה בריאל מדריד מעשה דנבר בסיאטל וטיאטאה אותה עם 0-2 קל. בסדרת הגמר טאו פוגשת את ברצלונה. הסדרה המכריעה בספרד עדיין נערכת בפורמט של הטוב מ-5 אבל סדר המשחקים הוא 2-2-1 ולא כמקובל 1-1-1-1-1. אז טאו יצאה לשני משחקי חוץ בפאלאו בלאוגרונה בברצלונה, לקחה את הראשון 64-75 ואת השני 74-78 והערב השלימה זכייה אחרי 61-76 בגמר.

וכך, האיש שבסוף העונה שעברה החזיק בחוזה לעונה נוספת בשורות מכבי תל אביב והיה אמור להיות האדם על הקווים ביום חמישי האחרון השלים השבוע זכייה באליפות הליגה הטובה באירופה. צוחק מי שצוחק אחרון.

בצד השני בסדרת הגמר, ניצבת ברצלונה שיכולה להיות מרוצה מעצם ההגעה לשם. בברצלונה כן פיטרו מאמן העונה, את האקס המיתולוגי של טאו – דושקו איבנוביץ'. במקומו מינו את עוזרו ולא הביאו מאמן בכיר מתוך שאיפה להחליק את סגירת העונה. לא כך היה. ברצלונה לקחה את העניינים ברצינות ובסדרת חצי הגמר הדיחה את בדאלונה – היריבה העירונית, המועמדת הבכירה לזכייה באליפות (שזכתה כבר בשני תארים השנה) ולא פחות חשוב – הקבוצה שאימן אותה האקס המיתולוגי של ברצלונה – אאיטו.

עוזר המאמן שהפך למאמן – חאבייר פסקאל הביא את הקבוצה לסדרת הגמר בעיקר בזכות שני שחקנים – אלכס אקר וארסן איליסובה. אקר ואיליסובה ישבו על ממוצע נקודות של 6.7 ו-6.2 למשחק, בהתאמה. הם גם לא ממש תרמו באספקטים אחרים של המשחק וביחס לסכומי הכסף שמשולמים להם ולרעש שנוצר כאשר הגיעו לקבוצה הם נחשבו לכישלונות גדולים. כל זה השתנה עם פתיחת הפלייאוף.

את הפריחה של אקר ואיליסובה אפשר ליחס בעיקר להחלטה טקטית אחת של פסקאל. "הנמכת" החמישייה באמצעות שימוש באיליסובה כ-4 ובאקר כ-3. לפני אליפות אירופה האחרונה ראיינתי את מאמן נבחרת תורכיה (ופנרבחצ'ה) בוגדאן טאנייביץ'. בוֹשה אמר לי שלדעתו איליסובה צריך לשחק רק כ-3, שרק בתפקיד הזה הוא יוכל להוציא את המרב מהתכונות שלו (במיוחד הקליעה מבחוץ) ושלדעתו בעמדה 3 הוא יכול להיות "אחד הגדולים באמת", להבדיל מעמדה 4.

אז אקר ואיליסובה, שתחת איבנוביץ' איכזבו, התחילו לקבל יותר דקות בעמדות שבהן הם מרגישים בנוח. לאיליסובה נוח להראות את הקליעה מבחוץ ויכולת החדירה מול גבוהים איטיים יחסית שמשחקים כ-4 בספרד. אקר הוא ה-3 הקלאסי של ימינו אלה, אתלט, שומר טוב גם על שחקנים גבוהים ממנו – אבל בבסיסו של דבר גארד שמקבל החלטות עם הפנים לסל. מכמות הנקודות העלובה שהם סיפקו בעונה הרגילה עלו אקר ואיליסובה בפליאוף ל-14.3 ו-14.8 נקודות למשחק, בהתאמה. איליסובה מוסיף לכך 10.7 ריבאונדים, אקר 3.8. ביחד עם השיפור שחל אצל לאקוביץ' ותרומה פריפריאלית של רוג'ה גרימאו הכחולים-אדומים מברצלונה הלכו בפלייאוף הזה כל הדרך לגמר. גם זו הצלחה גדולה מבחינתם.