ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

צאתך לשלום
יעוז סבר ,15/09/2004

יעוז סבר מנסה לגייס את כל כושר השכנוע שלו, על מנת לשכנע את המאמן הלאומי ללכת הביתה. ו...כן, יפה שעה אחת קודם.

הייתי היום במטרוווסט, אני ועוד אלף פראיירים. עוד הוכחה לכך שהפראיירים לא מתים, הם פשוט הולכים למטרוווסט למשחקים של נבחרת ישראל.
מדכא לכתוב טור על נבחרת שלא רוצה ועל מאמן שמזמן איבד רסן.
הסתכלתי על המשחק, על החילופים ההזויים, על ההרכבים הניסיוניים שעמדו על המגרש, וכל הזמן רץ לי בראש המשפט : זה לא יכול להיות, מולי הרי לא אידיוט.
אז זהו, שמולי באמת לא אידיוט. מולי קצורין לא שכח איך לאמן כדורסל ובטח לא מאמן כל כך גרוע עד כדי הכנסת שחקן שלא שיחק כל המשחק (הלפרין) לשיא המאני טיים.
אז מה כן? התשובה פשוטה. מולי קצורין פשוט יותר מדי זמן בנבחרת ישראל. השחקנים לא מתים עליו, הוא לא מת עליהם ככל הנראה, ומה לעשות, כנראה שנגמר לו.
שבע שנים במקום אחד זה הרבה גם במונחי אנ.בי.איי, אפילו במונחי קולג'ים אמריקאים זה מתחיל להיות מכובד, לא כל שכן במונחי נבחרת.
איכשהוא השתרשה אצלינו ההרגשה שלהתפטר, או לפטר מאמן לאומי, זו בושה.
שימו לב, בעשרים השנה האחרונות, למעט פארסת מליניאק, אף מאמן לאומי לא בכדורגל ולא בכדורסל התפטר מתפקידו. בעצם היה אחד כזה, ריצ'רד נילסן שמו, ומה לעשות, הוא תוצרת דנמרק.
מה שמקובל בכל העולם, מה שהולך בכל מקום על הגלובוס, אצלינו הפך לסוג של בושה. מולי קצורין לא יילך הביתה, וכמובן שאף אחד באיגוד לא יראה לו את הדרך לשם. למה? כי זו בושה. כי מאמן לאומי לא מפטרים באמצע משימה, כי זה מראה על כשלון, כי מה יגידו השכנים?
במשפט אחד, הגיע הזמן שזה יקרה. מולי קצורין חייב ללכת הביתה, ולטובתו הוא חייב לשים את המפתחות. מה שהיה היום על המגרש במטרו ווסט לא קשור במאום לכדורסל. עידו קוז'יקארו ועמית תמיר פתחו את המשחק, הפעם הבאה שקוז'יקארו ראה פרקט היה באיזור ההארכה. למה? ככה.
מאיר טפירו קיבל שורה של החלטות ששחקן קט סל לא מקבל. זריקות נוראיות, השהיית מסירות יותר מדי זמן וכו'. מי לקח את ההתקפה האחרונה של הנבחרת על הגב (ואיבד כדור...) טפירו כמובן.
יותם הלפרין לא שיחק משחק שלם, בעצם גם במשחק הקודם הוא לא שיחק (ובראשון פתח, אבל מי סופר זה היה כבר לפני שבוע) ונכנס בשיא המאני טיים בסוף הרבע הרביעי ותחילת השלישי.
אורי כהן מינץ לא שיחק כמעט בכלל בטורניר, ומתי הוא נכנס? ברבע השלישי, ליותר מחצי רבע. למה? ככה. ומה עם משה מזרחי שהיה לא רע? הוא לא ראה שנייה פרקט. למה? כבר ניחשתם לבד, ככה.
ואפשר להמשיך ולספר על טל בורשטיין שגם אם יעשה חמש עבירות בוודאי ימצא מולי סיבה להשאיר אותו על המגרש, ועל ליאור ליובין, בעל יד, איך לומר, מפוקפקת, שזורק את הג'אמפים החשובים של הנבחרת, ובקושי יורד מהמגרש גם הוא, ועל עמית תמיר, שנכנס לקצב עם שלשה יפה, ומייד יורד מהמגרש.
ולמען האמת עוד לא הזכרנו עשירית מהטעויות שנעשו במשחק. טעויות לא של מאמן גרוע, לא של מאמן רע. טעויות של מאמן שפשוט אין לו חשק לאמן יותר, לא את הקבוצה הזאת.
מהמקום הזה, ולא רק מפה לפי מה שאני מבין, תצא קריאה נרגשת. אנא ממך מולי, למענך, למען הנבחרת, ולמען האוהדים, שים את המפתחות ולך הביתה. זו לא בושה, עשית הרבה, עוד תעשה הרבה, אבל את הנבחרת המוכשרת הזאת, למען השם, תן למישהו אחר!