אסף מנהיים, הפועל כפ"ס
|
חריש עמוק 3- הגדולות שרדו את המוקשים
יואב חריש
,17/11/2008
גבעתיים והרצליה יצאו לפ"ת ולכפ"ס, שני מוקשים פוטנציאליים, והשיגו ניצחונות חוץ. יואב חריש דווקא חזר שופע מחמאות למפסידות וממשיך לדבר על הפוטנציאל והרמה
שני מוקשים
נשבר המנחוס, סוף סוף משחק צמוד. שתיים מהקבוצות הבכירות בליגת הנוער השנה יצאו לשני מגרשי מוקשים שחייבים לעבור כדי לשמור על המקום בצמרת. בשבת במחצית זה לא נראה טוב והייתי בטוח ששוב הגעתי למשחק של עשרים הפרש, אבל פ"ת יצאו עם אנרגיות אדירות לחצי השני והצליחו לכפות על האריה מגבעתיים משחק צמוד שהגיע עד השנייה האחרונה. במקרים כאלה, ובנוסף לביצועים טובים של השחקנים, מגיע אותו שדון קטן וחמקמק, השדון ששובר שיויון, שדון המזל (או שדון הגורל) שהיה הפעם בצד של גבעתיים. בכפ"ס האורחים מהרצליה לא נזקקו למזל, הם פשוט נעזרו במתנות שקיבלו מהמארחים.
כישרון גדול,פוטנציאל גבוה-איך מגיעים לרמה גבוהה?
בהמשך לטור שלי ושל שלומי פרי בנושא הכישרון והפוטנציאל של השחקנים לעומת הרמה הנמוכה המוצגת, נשאלתי ע"י אחד המאמנים הבכירים בארץ איך מביאים את אותם כישרונות למצב שבעוד עשר שנים לא נבכה שפספסנו אותם, אלא נשמח שהם מובילים את הכדורסל הישראלי. השיחה הארוכה הסתיימה עם יותר סימני שאלה משהתחילה. עבודה אישית בנבחרות, עבודה אישית של השחקנים, מאמנים טובים עם עבודה נכונה באגודות, לו"ז פחות צפוף (לוותר על אחת הליגות) והגבלות שונות- כל אלה עלו כהצעות ורעיונות שכבר עלו בעבר המון פעמים אבל בינתיים אין תוצאות.
כדי לרשום את כל ההצעות וכל הרעיונות צריך סדרה של טורים כי טור אחד לא יספיק. יש המון אנשים טובים בענף עם רצון עז לגרום לשינוי, בוודאי כשיש תחושה שהמחזורים הנוכחים טובים יותר משהיו בשנים האחרונות. מחזור הקדטים והנוער יכול וצריך להתמודד מול נבחרות מאירופה ולייצר שחקנים שיובילו את הכדורסל הישראלי בעתיד. מצד שני, ישנם דברים רבים שלא משתנים ושהיריעה קצרה מלהכיל. חלק מהדברים שלמעשה עומדים מלכת משפיעים על אי ההתקדמות של השחקנים ותקועים במקום. בשורה התחתונה יש כישרון, יש פוטנציאל ויש רמה נמוכה. אנחנו מוכנים להתפשר על רמה נמוכה כרגע בשביל שאותם כישרונות יהיו שחקנים גדולים בעוד עשר שנים, אבל היכן יהיו ולאן יגיעו אותם כישרונות בעוד עשר שנים מהיום?
פ"ת-גבעתיים
פ"ת שיחקו את המשחק של האורחים בחצי הראשון ורק במחצית הבינו שככה אי אפשר לנצח. אחרי מס' דקות בתחילת המשחק באישית הם עברו לאיזורית 3:2 ועצרו את ההתקפה האורחת לשלוש דקות. ברבע השני גבעתיים מצאו את הפיתרון ע"י הורדת כדור לבר נתן לפינה ומשם חיתוכים נהדרים דרך האמצע של פלג, רוטנברג וסולומון. האורחים הובילו לכל אורך המחצית כששתי הקבוצות מתפתות להעיף שלשות (גם גבעתיים באיזורית מסוף הרבע הראשון). למארחים יש בפנים את רום והב, שחקן נהדר עם טאץ' מצוין והתמצאות טובה בצבע, אבל הוא לא ראה יותר מדי כדורים. מצד שני, אם הכדור לא יורד לבר נתן, שלישיית הפורוורדים של גבעתיים לא רואה כדור בצבע.
חצי שני-איזורית לוחצת
בפעם הראשונה העונה ובאחת הפעמים הנדירות בשנים האחרונות ראיתי קבוצת נוער ששומרת איזורית לוחצת לאורך זמן, לא רק כדי להיחלץ מפיגור. פ"ת התחילו את החצי בפיגור דו ספרתי, הסתדרו ב-2:2:1 על 3/4 מגרש ולחצו עד סיום המשחק. לא פעם אני תוהה למה קבוצות לא לוחצות יותר כסגנון משחק קבוע ולא רק כדי לצאת מפיגור. הלחץ שיבש את המשחק של גבעתיים ולמרות שהם לא השיגו ממנו הרבה חטיפות הם עצרו את המשחק המסודר של האורחים והכריחו אותם לפעולות אישיות חסרות משמעת ותזמון. המארחים לא הירפו והאורחים המשיכו לטעות ולזרוק מהר תחת לחץ, מה שהביא למתפרצות ולסלים קלים של פ"ת.
גבעתיים הפסיקו לשמור באישית ונשברו בכל התקפה ע"י חדירות ו-P & R, עד שירדו לפסק זמן ממנו חזרו עם איזורית 1:3:1 שהצליחה להאט את ההתקפה המקומית. הזריקות של פ"ת לשלוש הפכו לקשות ושחקנים שוב איבדו סבלנות ולקחו זריקות על הפנים של היריב. למזלם, הרכות בצבע של גבעתיים שוב בלטה לעין (סולומון חייב להיות יותר אגרסיבי) והם השתלטו על ריבאונד ההתקפה (בעיקר והב). שחקני גבעתיים פחדו לחדור לסל כאילו והב זה בוכמן, אבל פ"ת החטיאו המון מתחת לסל וחטאו בצד השני כשהשאירו את רוטנברג חופשי על השלשה במתפרצת.
ביצוע מרשים תחת לחץ
הדקות האחרונות היו תענוג לצפייה וכללו הוצאה מושלמת לפועל של ההתקפות וביצועים נהדרים של השחקנים ברגעי לחץ. בשתי הדקות האחרונות היו שמונה סלי שדה והחטאה אחת! המהלכים היו חכמים והביצועים מעולים למרות שההגנות לא היו רעות. כל קבוצה קלעה ארבעה סלי שדה כשזה התחיל עם אסיסט יפיפה של שרון לסל קל, נמשך בסל ענק של גברי הגבר על והב, אינסלר החזיר בשלשה את היתרון לפ"ת (שתיים הפרש), רוטנברג בריבאונד התקפה החזיר לגבעתיים, אינסלר שוב ענה בשתיים נהדרות, סולומון בחדירה נהדרת החזיר לגבעתיים עשרים שניות לסיום. לגבעתיים הייתה עבירה לתת אבל הם לא עשו וגליאן העניש חמש שניות לסוף. גבעתיים סידרו תרגיל לרוטנברג (תרגיל ה-Back Door הידוע) ופ"ת סגרו אותו. הכדור יצא לשחקן אחר ומגן של פ"ת עצר אותו. עברה מסירה ועוד מגן של פ"ת עצר אותו. עוד מסירה לפינה לבר נתן ושוב שחקן של פ"ת עליו. שנייה לפני הזריקה הגיע השדון הקטן והחליט לשבת בצד של האורחים...
כפ"ס-הרצליה
אחרי המשחק בשבת קיוויתי שוב לתפוס משחק מוקש והתכוננתי לראות את כפ"ס עוקצת את הרצליה. גם כאן ההתחלה לא בישרה טובות כשההגנה של הרצליה עוצרת את המקומיים על שש נק' ברבע הראשון (ריצת 14-0) ומובילה ב-17 במחצית. גם כאן, כמו בשבת, האורחים שהיו ביתרון לא עלו מרוכזים לסגור את המשחק וכפ"ס חזרו בצורה מעוררת כבוד. המשחק אומנם נגמר ב-11 הפרש אבל חצי דקה לסוף היה שש הפרש וכדור של כפ"ס. הרצליה עברו את המוקש, כפ"ס נשארו, כמו פ"ת, עם המחמאות.
כפ"ס- הטוב בשחקנים
אסף מנהיים בכל מקום, מוביל כדור, חודר, מכניס את החברים למשחק ושומר מצוין. הראל חיימוביץ' עוזר בהובלת הכדור ושמר מצוין את שמואלי ברוב הדקות (למרות פציעה). עודד מנקס מגוון התקפית, קולע נהדר לשלוש (גם אחרי כדרור), יודע לעצור לג'אמפ קצר וגם חודר באגרסיביות. תמיר זקס יכול לקלוע מבחוץ ולשחק בצבע, אור מלכאי אתלט נהדר שמגיע בקלות עד הטבעת (אבל חייב להתרכז מתחת לסל).
כפ"ס- הטוב בקבוצה
משחקים חופשי כשכולם אמורים לגעת בכדור ולדעת ליצור באחד על אחד. שומרים רוב הזמן אישית מצוינת, מאוד אגרסיביים, חילופים תוקפניים על חסימות ועבודת רגליים מהירה ונכונה. המשיכו להילחם עד הסוף גם כשנדמה היה שנגמר להם הדלק. עצרו את הרצליה על שמונה נק' ברבע השלישי וחזרו עד תשע הפרש אבל פתחו חלש את הרבע הרביעי. בסיום חזרו ממינוס 16 למינוס שש בשלוש הדקות האחרונות תוך מלחמה על כל כדור ודאבל אפ אגרסיבי, כפו איבודי כדור וחדרו בהחלטיות לסל.
כפ"ס-טעוני השיפור בשחקנים
מנהיים חודר נהדר ומפטם את החברים אבל הם לא מצליחים לסיים באחוזים גבוהים. תמיר זקס, גיל קמה ואור מלכאי חייבים להיות יותר מרוכזים בחדירות ולהשפיע יותר על משחק ההתקפה. יוני פונט חייב להתנצל בפני חבריו לקבוצה על חוסר ההתחשבות בהם כשספג עבירה, הגיב בילדותיות וספג גם עבירה טכנית שעלתה לקבוצה בנקודות נוספות לקראת סיום המחצית.
כפ"ס-טעוני השיפור בקבוצה
המון חדירות על קו הבסיס שם זוויות המסירה פחות טובות ואפשרות הסיום קשה יותר, צריכים לחדור יותר לאמצע הצבע. מכדררים יותר מדי, גם אחרי ריבאונד. משחק חופשי משמעותו חדירה עם שני כדרורים והוצאת כדור, יותר מדי כדרורים עוצרים את השטף ונותנים להגנה להסתדר. לא מספיק מחויבים בריבאונד- חייבים לעזור אחד לשני ולא להסתכל רק על תמיר זקס. לסיום, חייבים להיות יותר אחראים בהכנסת הכדור מחוץ למגרש. ספרתי לפחות חמישה איבודים בהכנסות כדור שתורגמו ע"י הרצליה לשמונה נק', שלא לדבר על הכדור המכריע חצי דקה לסיום שיכול היה להביא אותם קרוב קרוב.
כתבות אחרונות באתר
|
|