|
חריש עמוק 2: גבעתיים הביסה בראשון
יואב חריש
,16/11/2007
יואב חריש ויתר על התבוסה של מכבי במלאגה כדי לראות את התבוסה של מכבי ראשון לציון אצלה בבית בשמינית גמר הגביע.
קרדיטים
כשמסתיים משחק כזה ישנה התלבטות למי לתת את הקרדיט: למנצחים ששיחקו מצוין ושלטו או לחולשת המפסידים. לגבי המשחק אתמול הקרדיט כולו של המנצחים. גבעתיים מגוונים, בטוחים, רגועים ובעיקר מאוד מאומנים. החברה החדשה בצמרת הליגה מתקדמת עם כל משחק שעובר. משחק חוץ בגביע בראשל"צ הוא מבחן קשה, בטח אחרי שהביתיים כמעט ניצחו את ר"ג בשבוע שעבר. שליטה בקצב המשחק, הליכה פנימה לעידה ורוטנברג, הגנה אדירה לאורך 35 דקות, פירגון בהתקפה, ספסל משמעותי בשני צידי המגרש ובכלל משחק מאוד בוגר הראו שאתמול, למרות התחזיות המוקדמות, בכלל לא היה כוחות.
13 מס' המזל
גבעתיים הציגו הגנה איזורית 1:3:1 מצוינת, גמישה, ארוכת ידיים ובעיקר מוכנה להעניש. כשעידה שומר למעלה זה נראה כאילו שני שחקנים שומרים שם, רוטנברג מכסה את הצבע, פרבר רץ כמו נמר מפינה לפינה ובכל רגע יש שחקן הגנה מול שחקן התקפה. צפיפות שהכריחה זריקות רעות מבחוץ תחת לחץ ועל ידיים של ההגנה, יציאה טיסנית של ראובן ודגן למתפרצות של אחד על אפס וראשל"צ קלעה רק שש נק' בכל הרבע השני בבית שלהם! אז נכון, המארחים עזרו בהרכבים שהתקשו לייצר סל, אז נכון, מדי פעם לקחו עליהם ריבאונד התקפה כי הכנפיים לא סגרו, אז נכון, צריך להוציא את דגן כל דקה כדי להסביר לו את ההגנה, אבל עדיין מאוד קשה לקלוע מולם והקרדיט כולו שלהם.
מהלך מבחן
אחרי פלוס 13 בחצי, ראשל"צ עלו כצפוי בטירוף בעוד גבעתיים רגועים. זה הוביל למעט הרגעים הטובים שהיו למארחים במשחק ע"י הגנה איזורית 2:3 עם לחץ על כל המגרש, שלשות שנכנסו, מתפרצות קלות ועזרה מהאורחים שהתעקשו לבצע עבירות על שחקן שזורק במקום ביצוע יציאה נכונה. ההפרש ירד לנקודה והביא מבחן אופי לאורחים אותו הם עברו כמו גדולים. שתי ההתקפות הבאות הלכו פנימה וסחטו ארבע זריקות עונשין (הראל), אח"כ עוד שתי התקפות בשביל רוטנברג ולבסוף במעבר לאיזורית 2:3 משלהם והחזרת הרמה ההגנתית הגבוהה שהובילה לחטיפות ומתפרצות. ההפרש היה נקודה פחות משלוש דקות לסיום הרבע, הרבע הסתיים בפלוס 14. כלומר ראשל"צ למרות הריצה עדיין הפסידו את הרבע בנקודה וירדו מפורקים. אפשר היה להכניס את המחברת לתיק...
משהו קצת אישי
בגבעתיים רוטנברג ועידה מקבלים יד חופשית לזרוק מבחוץ וקולעים, אך האחוזים שלהם מתחת לסל ויכולת הורדת הכדור לרצפה עדיין טעונים שיפור (רוטנברג חייב לשפר את העונשין). דגן שיפר את קבלת ההחלטות ומסר מס' אסיסטים נהדרים אחרי חדירה אבל רק לגבוהים ולא החוצה לגארדים (באבחנתו המצוינת של מאמן בכיר...). בראשל"צ סימון מבצע עבירות טיפשיות שמונעות ממנו להיות על המגרש דקות רבות ומשמעותיות, קרפלס חייב לשפר את קבלת ההחלטות ובעיקר את בחירת הזריקות כי לפעמים הוא מעיף על אוטומט ומיארה חייב להיות יותר מעורב בהנהגת והדרכת הקבוצה, לא להיות פסיבי ולהראות שיש בעל בית לקבוצה.
אימפריה דועכת
מיארה נוגע בכדור רק אחרי חמש דקות של משחק (גם בגלל הגנה מצוינת של סלומה וגבריאל), לא סוגרים לריבאונד את הגארדים של גבעתיים (מילא עידה ורוטנברג לקחו רב' בעחקר כי איגור עדיין פצוע אבל אם לא עושים דאבל אפ על עידה או רוטנברג בצבע ולא צריך רוטציה למה בכל זאת ראובן, דגן וגבריאל לוקחים ריבאונד התקפה ועושים מזה נק'?), הגנה אישית רעה, עוברים אותם מתי שרק רוצים, אין אגרסיביות או עבירות חכמות בדרך, ירידה שערורייתית להגנה, משחק התקפה עצוב, אין חדירות, רק הפצצות מבחוץ כשהגוף לא מאוזן וקופץ קדימה (ואז ירידה רעה להגנה), אין מתפרצות, לא מגיעים לקו העונשין, מתפרקים בקלות ובצורה מבישה ו... נראה לי מספיק, לא?
כמה חבל:
- שאבא של של שחקן ראשוני צעק לספסל של ראשל"צ מס' פעמים שזה משחק גביע ועוד כמה דברים. הוא באמת חשב שהם לא יודעים שזה ליגה? הוא באמת חשב שזה עוזר לו, לקבוצה ולבן שלו?
- שמהספסל של ראשל"צ נכנעו לפיתוי וניהלו עם אבא של השחקן דו שיח מול כולם במקום להתעלם ממנו.
- שלמשחק עם פוטנציאל כזה מגיע רק שופט אחד בכיר.
- ששחקן מחטיא זריקה חופשית אחרי הנעת כדור נהדרת, מסתבר שהלחץ עולה כשאתה לבד ואחרי תנועה יפה, בטח כשהקהל והקבוצה מוכנים לקפוץ אחרי הסל שיסגור מהלך יפה.
- שראשל"צ חוזרים על טעויות העבר ולא לומדים מהן, שהרי גם מול ר"ג הם הורידו הפרש גדול לקראת סיום הרבע השלישי וחטפו ריצה שסגרה את הרבע בפער דו ספרתי.
כתבות אחרונות באתר
|
|