|
הפועל חזרה, והפעם לתמיד
תומר אקסברד
,08/02/2011
תומר אקסברד התלהב מתוכנית המשחק של שרון אברהמי, התרשם מהיכולת של יוטר ואסברי והזיל דמעת התרגשות ביציע עם אביו, אבל בסוף אכל את הלב.
ברבע לשש הגעתי להיכל. השערים עדיין היו נעולים. כרגיל במדינה המפגרת שלנו, המשטרה מחכה עד שיהיה עומס גדול של אוהדים וצפיפות גדולה על מנת לאפשר כניסת קהל. בסופו של דבר נכנסתי ואז התרגשתי כמו שלא התרגשתי הרבה זמן.
הפועל תל אביב, או בשמה הקודם הפועל אוסישקין, עלתה שלוש ליגות בשלוש שנים והשיגה העונה בגביע ניצחונות גדולים על הפועל חולון ומכבי חיפה. אבל הרגע הזה, שבו 5,000 אדומים שרים "או הפועל עולה" ביד אליהו הוא רגע מרגש שפשוט אי אפשר לתאר במילים. עמדתי לצד אבא שלי, מי שבזכותו זכיתי לרגע הזה (כשהוא עלה ארצה לפני 35 שנה הוא יכל בקלות לבחור את הצד הצהוב של ת"א ואז הייתי אדם שונה לחלוטין), הסתכלנו אחד על השני בעיניים דומעות וידענו שאנחנו חלק ממשהו מיוחד. הכדורסל הישראלי היה צריך את הפועל תל אביב ואתמול הוא קיבל אותה, ובגדול.
במשחק עצמו הפועל שיחקה מצויין מול קבוצה מליגה בכירה יותר, עם יותר זרים ומתאזרח אמריקאי. המאמן שרון אברהמי הגיע עם תוכנית משחק שעבדה נהדר, ולמרות ההפסד מגיע לו את מלוא הקרדיט. צמד הזרים האדומים, אדריאן יוטר ובריאן אסברי (איך הם לא בליגת העל?) נתנו יופי של משחק ובעזרת הניסיון של מתן נאור, המנהיגות של ירון להט, הלחימה של יריב רוקני והכישרון של גל איתן הביאו את הפועל לעמדת ניצחון ואלמלא קבלת החלטות לא טובה בסוף המשחק היינו צובעים את יד אליהו באדום גם ביום חמישי.
נשארנו בהיכל הרבה אחרי המשחק כדי לומר תודה לחבורת השחקנים הנפלאה הזאת בשירה אדירה. חזרתי הביתה עם לב שבור אבל מלא גאווה, כי זהו, הפועל חזרה.
והפעם לתמיד...
כתבות אחרונות באתר
|
|