|
קבוצה ביום: עירוני רמת-גן
ספסל
,18/10/2007
עוד שבוע וחצי יוצאת הליגה לדרך, ו"ספסל" מתחיל לחמם את הפארקט לקראת ליגת העל עם הצגת קבוצה ביום. הראשונה בתור היא הקבוצה של רובי בלינקו, שתנסה לשרוד כנגד הסיכויים.
איפה היינו ומה עשינו?
ר"ג סיימה במקום השביעי בליגה, מרחק שני משחקים מהמקום האחרון במאזן 9 - 18, ונעצרה בחצי גמר הגביע מול הפועל ירושלים. אחרי פתיחת עונה גרועה, הוחלף חנוך מינץ באבנר יאור, שהביא עימו שיפור מיידי. בהמשך הקבוצה דעכה, החליפה זרים, הביאה את מורן רוט, וגירדה שלושה ניצחונות רצופים שהשיטו אותה לחוף מבטחים.
אני יודע מה עשית בקיץ האחרון
היו"ר בני ברנר הציב לעצמו כמטרה להחתים מאמן כמה שיותר מהר, ושלושה שבועות אחרי סיום העונה כבר נחת רובי בלינקו בקבוצה, לא לפני שנוהל מו"מ גם עם דני פרנקו ועמי נאווי. הקבוצה קיוותה להשאיר גם את הזרים, אך אלו התפזרו במהירות: ג'איס לואיס לשטראסבורג, ג'ון אלן לגרמניה.
הקבוצה, בה בתחילת הקיץ היו חתומים לעונה הבאה רק אלישי כדיר ואור ברנר שחקני הבית הצעירים, ניסתה להחזיר את ליאור לובין, אך ללא הצלחה, והחתמתה הראשונה הייתה שמוליק ברנר. בהמשך נחת גם דורון קרמר שהלך בעקבות המאמן בלינקו שעבד איתו במשך שנים, והסגל הישראלי נחתם כבר בתחילת יולי, עם סיכומו של אורי יצחקי.
לאט-לאט התחילו לנחות בארץ הזרים, קיובלר, דייויס ולסיום וארני. הקבוצה פתחה באימונים וחיפשה גארד זר שיעלה מהספסל. בלינקו חיכה לקאטים במחנות בארה"ב, אבל בסופו של דבר הוצע לו בריאן טולברט הותיק, והוא לקח אותו.
רגע לפני העונה, ודווקא אחרי הניצחון היחיד שלה בהכנה בגביע בנדל, שבר אורי יצחקי אצבע בידו ועבר ניתוח שיגרום לו להחמיץ את פתיחת הליגה. כדי לחפות על חסרונו הוחתם זמנית אטיבה ליונס, ובאותה נשימה הוחלט לתת חוזה גם לניר כהן שחזר מהמכללות ונבחן בקבוצה.
וכמובן, בתוספת הזמן, ולאחר שכבר ירדנו עליו בכתבה, שוחרר דניס וארני, והקבוצה החלה לתור אחרי מחליף.
הנפשות הפועלות
הצטרפו: מייקל קיובלר, ניר כהן, בריאן טולברט, אורי יצחקי, דניס וארני, אטיבה ליונס, דורון קרמר ובנט דייויס
נשארו: ארז קוחנסקי, אלישי כדיר, אור ברנר, שמוליק ברנר ועמית שמחון
עזבו: מורן רוט, איגור סימין, איציק אוחנון, איתי גרינבוים, דריל ווילסון, פרד קמפבל, אייבי גלאם, ג'ון אלן, ג'אי לואיס ורוב בראון
דפי השחקן המלאים - עם תיאור, ציוני דרך וסטטיסטיקות לאורך הקריירה
 החוליה הכי חזקה בשרשרת
נכון לכתיבת שורות אלו, מסתמנת עירוני ר"ג כמועמדת חזקה לירידת ליגה, וקשה להפנות אצבע מאשימה נוכח התקציב הדל. אבל אולי דווקא משם תבוא הישועה, כי לכולם יש מה להוכיח: הזרים הצעירים שהם שווים חוזה, טולברט הותיק שעוד לא נגמר לו הסוס, ש. ברנר ואורי יצחקי שהם יכולים להיות ישראלים מובילים, קרמר שמה שטוב ללאומית שווה גם בליגת העל, א. ברנר שהוא לא רק הבנשל וכדיר שהוא אכן הפאוור פורוורד העתידי של הנבחרת.
בלינקו, עוד אחד שיש לו מה להוכיח, הצהיר במסיבת העיתונאים של פתיחת העונה שהוא רוצה שר"ג תהיה "סיירת מטכ"ל של הליגה", והוא ידע בדיוק למה הוא התכוון. בקבוצה בלי יותר מדי כישרון, הדרך להישאר עוברת במלחמה, הקרבה ויצר ההישרדות. ר"ג תהיה אנדרדוג השנה, ואם היא לא תינשך, אוי ואבוי לה.
 החוליה הכי חלשה בשרשרת
לא ברור מאין יבוא עזרו של בלינקו בכל הקשור להתקפה. אורי יצחקי היה סקורר גדול בגילאים הצעירים, אבל מעולם לא ניגן כינור ראשון בהתקפה בבוגרים. מייקל קיובלר הוא שוטר ענק, אבל כשהכדורים לא צוללים לו פנימה, גם רדאר לא יאתר אותו על המגרש.
שמוליק ברנר הוא עושה משחק טהור שחושב פאס פירסט, אבל שוט נבר. אלישי כדיר אולי יקלע בממוצע דו-ספרתי כבר העונה, אבל זה יקרה בעיקר מנקודות זבל. כנ"ל לגבי דייויס, שהוא אתלט ענק, אבל צריך שיעבדו בשבילו. על וארני ברשותכם, לא נדבר עד שהוא יוכיח לנו ששווה לדבר עליו.
נשארנו עם בריאן טולברט. הסקורר הגדול שפעם חיסל את קונטיקט של דורון שפר בטורניר המכללות נמצא במגמת ירידה ברורה, וגם אם ברור שנותרו לו עוד כמה תצוגות של 25+ נק', מה יהיה בכל יתר הערבים? כרגע ר"ג יכולה לנצח רק דרך הגנה, אבל עם ממוצע קליעה של 70-75 נק', גם זאת תהיה משימה קשה מאוד.
 איש המפתח
יותר מדי פרשנים מזלזלים בר"ג כיוון שהישראלי המוביל שלה הוא אורי יצחקי. לא אנחנו. הסווינגמן מהרצליה, שנשאר מאחור וראה את בורשטיין וגרין פורצים קדימה, כבר הראה לנו שהוא לא היה רק ילד פלא עם עונה גדולה בלאשקו.
הבעיה הגדולה שלו היא חוסר המזל, ושכחו רגע מבחירת קבוצות גרועה. בשיא העונה הנהדרת שלו בסלובניה הוא נפצע והחמיץ חודשיים, ואפילו עכשיו, אחרי שהוכיח מה הוא שווה במשחקי ההכנה, שבר אצבע. ליצחקי יש את הכישורים לסחוב את ר"ג על הגב ולקלוע 17-18 נק' בממוצע, ואם לא השנה, ולא בקבוצה כזאת, אז כנראה שאף פעם זה כבר לא יקרה.
התקווה הלבנה
גם כאן הבחירה הייתה קלה. אלישי כדיר נשאר בקבוצה בה גדל, ואחרי שנתיים בהן התקדם טיפין-טיפין, הגיע זמנו לעלות כיתה. למרות שהוא נופל בין שתי עמדות הפורוורד, כדיר כבר כנראה לא יהיה לעולם מס' 3, ולכן צריך לעבוד על יכולותיו כפאוור פורוורד. בליגה שלנו, אפשר לעשות את זה גם בגובה שלו.
יש לו חוש נהדר לריבאונדים, תזמון מדהים במיוחד לריבאונד התקפה ויכולת פנטסטית לאסוף את הנקודות שלו משאריות של אחרים. הוא חייב אמנם לשפר את הקליעה מחצי מרחק ומהקו, אבל הכישרון בהחלט קיים, ותחת בלינקו יש לו את הצ'אנס להפוך לשחקן מוביל בליגה.
 <
 השאלות הבוערות
1. כמה זמן יקח לרובי בלינקו, אחרי שיצחקי יתעלם מההוראות שלו, להיזכר שהוא בר"ג ולא בנבחרת החירשים אותה הוא מאמן?
2. כמה זמן יקח לבני, שמוליק ואור לצרף לר"ג גם את מוישל'ה ברנר?
3. האם ייתכן שדניס וארני הוא-הוא המקור למצוקת המזון בליבריה?
נתונים היסטוריים
מתחילים עונה 40 בליגה
עונה ראשונה בליגה: 67/68
שחקנים בעונה הראשונה: עמיקם ריקלין, צבי קלמנוביץ, אלברט חמו, שמי אשרוב, אהרון צ'חנובסקי, גדי גוטמן, חוקי ניר.
897 משחקים
417 נצחונות
480 הפסדים
אחוז הצלחה: 46.5%
מקום שיא (ליגה סדירה): 2 (72/73, 73/74, 82/83, 01/02)
עונות בפלייאוף העליון: 10. מאזן: 17 נצחונות - 27 הפסדים
תארים: אין
טבלת מלך הסלים של הקבוצה
כתבות אחרונות באתר
|
|