|
לא אותו דבר בלעדיו
ספסל
,11/10/2007
בגיל 34, עשר שנים אחרי, חוזר דורון קרמר, אחד הסמלים המובהקים של הלאומית, לליגה הראשונה. בריאיון מקיף במיוחד שהעניק לאתר "ספסל" לכבוד פתיחת עונת המשחקים הקרובה הוא מספר על ההיסטוריה, על השחקנים ש"עשו לו את זה", על העונה הקרובה במדי עירוני רמת גן ועל הנקודות המשמעותית בלאומית המרתקת של השנה. אל תחמיצו.
ספסל חגג לא מזמן עשור, כשהתחלנו ב1997 אתה שיחקת במדי נתניה בליגת העל, מאז אתה בלאומית ובארצית. מה בעצם הביא אותך לקבל את החלטה לחזור לליגת העל אחרי כל כך הרבה שנים ? מן הסתם היו לך הצעות בעבר מליגת העל, אז למה דווקא עכשיו?
ההחלטה לחזור לליגת העל דווקא עכשיו הייתה פועל יוצא של סיטואציה. מדובר קודם כל בהנהלה ומאמן שרצו אותי ובשנת שבתון שלקחתי מבית הספר האמריקאי שם אני מלמד חינוך גופני. בנוסף, אחרי שנים רבות בליגה הלאומית הרגשתי מיצוי מסוים ורציתי לקחת את קריירת המשחק שלי לכיוון אחר, לנסות להיות "רול פלייר" ולא "גו טו גאי". ההזדמנות שקיבלתי מבני ברנר ורובי בלינקו פתחה לי את האפשרות הזו. תתפלאו אולי לשמוע אבל לאורך השנים מרבית ההצעות שקיבלתי היו מהליגה הלאומית, ואם היו הצעות מליגת העל הן לא התאימו כלכלית או גיאוגרפית.
ספר קצת על הקשר שלך עם רובי בלינקו... בשנתיים האחרונות הוא לא הביא זר ללב השרון בטענה שהתרומה שלך לקבוצה היא כמו של זר...
רובי ואני מכירים מעל 17 שנים. זה קשר מיוחד בו מבט אחד אומר 100 מילים. היו לנו תקופות יפות ביחד עם הישגים וניצחונות וגם תקופות פחות טובות שלא הכל הלך כמו שתכננו. ביום שאפרוש ואתחיל לאמן, הרבה דברים שאקח יהיו ממנו. אני חושב שהעונות המוצלחות בלב השרון היו תוצאה של קבוצות שרובי בנה שהתחברו לניהול משחק ברמה גבוהה והכנה טקטית נכונה. הסיטואציה בלב השרון אפשרה לי לקחת מנהיגות אבל העובדה ששיחקנו בלי זר גרמה למאמץ קבוצתי והמון נחישות והקרבה מצד כולם. סטטיסטית, לפחות בעונה שעברה, ככל שהמספרים שלי ירדו, ניצחנו יותר. זו עוד הוכחה שהמאמץ שם היה קבוצתי.
נהנינו מאוד מהפרשנות שלך ב"הארץ" בשנים האחרונות. האם תמשיך לפרשן בעיתון גם השנה, כשאתה בליגת העל ? האם אתה רואה איזשהו עתיד בעיסוק הזה?
תודה על המחמאה. אני מאוד נהנה לכתוב וזו בהחלט אופציה שאשמח לעסוק בה לאחר שאפרוש, בכתיבה או בכל מדיה אחרת. לגבי השנה הודעתי לעורכים שלי ב"הארץ" שלא אכתוב, במיוחד לא על כדורסל. אני רוצה שכל הפוקוס שלי יהיה ברמת גן ולא רוצה ליצור סיטואציה שיהיו לי דילמות של אתיקה.
משחקן מרכזי בליגה הלאומית, אתה עובר השנה פאזה ותהיה שחקן משלים בקבוצה של זרים. מה הציפיות שלך מהעונה הקרובה בר"ג באופן אישי ובאופן קבוצתי ?
באופן אישי, וסליחה על הקלישאה, אני מצפה לתרום בכל אספקט שאתבקש. אני לא חושב שזה יהיה נכון לדבר על מספרים כי זה פשוט לא על סדר היום שלי. אני רוצה להיות חלק מקבוצה מנצחת, חיובית, שעולה לכל משחק בידיעה שהניצחון הוא לא רק אפשרות, אלא הכרח, ומשאירה על המגרש הכל כדי להשיג אותו.
עכשיו קצת על הליגה הלאומית. בעיני רבים, הליגה הלאומית השנה נחשבת לאחת החזקות מאז ומתמיד אם לא הכי חזקה ,כאיש שראה הרבה עונות בלאומית, האם אתה חושב שאכן ההרגשה נכונה? האם זכורות לך שנים עם כל כך הרבה קבוצות המתיימרות להעפיל בסיום העונה לליגת העל?
בסוף שנות ה90 היו עונות שהיו כמה מתמודדות לעלייה אבל נדמה לי שזו העונה עם הכי הרבה מתמודדות מאז שהליגה הלאומית עברה לפורמט של משחק עם זר אחד. לגבי החוזק של הליגה, שוב, הליגה תהיה מאוד תחרותית, כנראה התחרותית ביותר מאז המעבר לזר אחד. הרבה ישראלים מוכשרים שהבינו שדקות משחק זה הפרמרטר החשוב ביותר בהתפתחות השחקן הגיעו לליגה וגם מאמנים צעירים ומוכשרים קיבלו צ'אנס להוכיח מה הם יודעים (אהרוני, וייצמן). לצערי התחרותיות נפגעה ברגע שהחליטו על 3 עולות וסדרת הגמר נעקרה מעניין ותוכן. כשאני עליתי מהנוער (בזמנים של ישו...) וכמה שנים אחר כך, בקבוצות הליגה הלאומית היו 2 זרים איכותיים, מתאזרחים ובוסמנים. משחקי הגביע היו מפגש אחד ופעמיים קבוצות מהליגה הלאומית הגיעו לחצי גמר גביע המדינה (הפועל חיפה ומכבי פ"ת).
את השאלות האלו העלינו בפני 14 מנציגי הליגה... אז נשאל גם אותך... מי לדעתך יהיו שלוש העולות לליגת העל בתום העונה הקרובה? מי תהיה האלופה? מי השחקן המצטיין?
וואו, אני ממש גרוע בהימורים.
העולות: אני אנסה לשלב בין הצפוי - גבעת שמואל וחיפה והפתעה - נתניה.
לגבי האלופה: לא שזה משנה במקרה הזה אבל גבעת שמואל.
השחקן המצטיין - משה ברנר. הניסיון והיכולת שלו יהיו פקטור משמעותי.
לב השרון בלעדיך ובלי רובי. איך אתה רואה את הקבוצה השנה? האם היא תצליח להתברג בפלייאוף ?
ראיתי את לב השרון במשחק הראשון בגביע מול נצרת עילית ואני שמח להגיד שלפי איך שהם שיחקו מהר מאוד ישכחו אותנו שם. הכדורסל של יניב ויצמן היה חכם ושוטף והשחקנים הפגינו תיאום ואינטליגנציה. גם הזר שלהם, מוריסון, היה פנטסטי. אם הם ימשיכו בדרך הזו אין ספק שיהיו בפלייאוף.
חוק חמשת הצעירים, דוחק את רגליהם של הוותיקים, שרבים מהם יורדים לארצית כמו למשל אבי אוחנינה ויניב קרילקר. מה דעתך על החוק הזה ? האם חמישה זה יותר מדי?
לא ברור לי למה צריך בכלל מגבלת גיל. זה נראה כמו חוק שבא לפצות על רגשות האשם שאין הגבלת זרים בליגת העל. זה בהחלט מעמיד שחקנים שלא נמצאים בגיל המתאים בסיטואציה בה הם מופלים לרעה (ומי שבאמת מתעקש יכול לבדוק בבית דין לעבודה אם זה בכלל חוקי). זה הופך את הליגה הלאומית לליגת נוער מחוזקת. אני הייתי מגביל את מספר הזרים בליגת העל ל 3 ומעלה ל 2 בליגה הלאומית, בלי הבדל גיל, דת, צבע ומין (טוב, מין בעצם כן).
אם אתה מאמן היום קבוצה הלאומית, ויש לך תקציב בלתי מוגבל, מיהם שבעת השחקנים הבכירים (שחקני לאומית פעילים) שהיית לוקח אליך לקבוצה ?
חייבים להיות בכירים? טוב אני אנסה:
אילן ברקוביץ'
תומר חולי
שחר נחמיאס
אלירן גואטה
דודו אסרף
משה ברנר
ולאדי ירמישין
במחשבה שנייה, חוץ מנחמיאס, מי ישמור שם....?!
שיחקת עם הרבה מאוד שחקנים במהלך הקריירה העשירה שלך... תן את "חמישיית חלומותייך" שמורכבת רק משחקנים ששיחקת לצידם...מול איזה ישראלים וזרים היה לך קשה לשחק לאורך השנים ?
ב 2000 - 2001 הייתה בלב השרון חמישייה חלומית מבחינתי, שכללה מלבדי גם את יניב וייצמן, ג'רון רוברטס, אבי מצליח ודוויט וולטון. זכינו באליפות הליגה ונאלצנו לשחק סיבובי פלייאוף נגד הקבוצות האחרונות מליגת העל (ניצחנו את הפועל חיפה והודחנו מול אשקלון).
אבל אם הייתי מרכיב חמישייה משחקנים ששיחקתי לאורך השנים זה היה:
יניב ויצמן - היינו צמד אדיר בפיק אנד רול.
ג'ראלד וויליאמס - קלעי ענק.
ג'רון רוברטס - שמח שהגיע למעמד הראוי לו.
משה אגמי - לא יודע אם זוכרים אותו אבל העלה את מכבי ירושלים לליגת העל, את מכבי רעננה של שיבק ואת נתניה של בלינקו. שחקן חכם שמיקסם את היכולות שלו.
אני חייב להוסיף גם את קלווין תומפסון. שיחקנו יחד בנתניה והוא היה אול אראונד דומיננטי מאוד (בוגר קנזס שעשתה פיינל פור).
שחקנים שקשה לשחק נגדם: בעיקר כאלה שהייתי צריך לדאוג לבריאות שלי כשהם שמרו עליי. לא נציין שמות, אולי עוד אפגש איתם בעתיד...
מה היית ממליץ לשחקן צעיר, נגיד ליאור חכמון או דניאל גור אריה, האם להישאר שחקן מוביל בלאומית בשנים הקרובות, או לנסות בכוח להשתחל לליגת העל ?
זה באמת תלוי בסיטואציה. אם ללכת לקבוצה שמחוייבת לפיינל פור או להצלחות באירופה, יהיה להם יותר קשה להתבטא. אבל קבוצות בליגת העל שיכולות להוות במה לכמות סבירה של דקות ניתן למצוא אם מתחברים כמה גורמים: תלוי ברמת האמביציה, ביכולת האובייקטיבית של השחקן, עד כמה השאיפות שלו ריאליות ותואמות לנתונים ולכישרון. בנוסף צריך חיבור עם המאמן, הכרה במטרות הקבוצה, בתקציב וכו'. בכל מקרה, לפעמים צריך להגיע להכרה שאפשר להיות דג גדול בבריכה קטנה וזה בסדר גמור.
קבל סיטואציה. בתום הסיבוב הראשון, אחת הקבוצות המועמדות לירידה בליגה הלאומית פונה אלייך בבקשה להצטרף לשורותיה ולנסות "להציל את המולדת"....יש סיכוי שאתה חוזר ?
אתה יודע שבסיטואציות האלה זה אף פעם לא שחור או לבן. אני מחוייב לרמת גן ומתכוון לעמוד במחויבות שלי. כדי להציל את המולדת שיתקשרו לאביגדור קהלני.
עושה רושם שחוץ מאיתנו ב"ספסל" אף אחד כבר לא מתעניין בלאומית, מה לדעתך כדאי וצריך לשפר בכל הפן השיווקי של הליגה כדי להעלות את העניין בה?
טוב, טחנו את זה כבר מכל הכיוונים. מוכרים לנו ערוצי ספורט על ימין ושמאל, מפמפמים בפרומואים טורניר הכנה בקפריסין ואף אחד לא טורח לשדר את משחקי גביע המדינה. אני מקווה שבאמת, כפי שידוע לי, יהיה שידור שבועי של הליגה. מעבר לזה, הנושא מעייף. יש באמת תחושה שלליגה הזו אין אבא, וחבל.
לסיום, רצינו לך לאחל לך המון הצלחה השנה ומקווים שנראה אותך על הפרקט עוד שנים רבות.
חן חן. תודה לכם.
כתבות אחרונות באתר
|
|