ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

ניילון. סימן שאלה גדול

סדנה לשליטה בעצבים
ספסל ,02/11/2006

לי ניילון עשוי להיות הגניבה הגדולה של הקיץ באירופה, אבל הבעיה אצלו תמיד הייתה יותר בראש מאשר ביתר החלקים. אפי בירנבוים, עם רקורד מוכח של אילוף שחקנים בעייתיים, מארל וויליאמס ועד קני וויליאמס, הוא היחיד שיכול להתמודד איתו.

פעם זה היה עניין שבשיגרה כאן. שחקנים עם עבר של 300, 400 ואפילו 500 ויותר משחקים בליגה הטובה בעולם, עם ממוצעי קריירה דו-ספרתיים, היו נוחתים כאן מדי עונה כדי להרוויח עוד כמה ג'ובות לפני שישקעו בתהומות השיכחה. דוגמאות לא חסר, וממש לא מדובר רק על תום צ'יימברס, מייק מיצ'ל ופרוויס שורט שהגיעו לתל-אביביות עם רקורד NBA משובח.

רון אנדרסון, ששיחק עם הגדולים של פילדלפיה, שיחק במכבי נתניה, ג'ינו בנקס הגדול לא התבייש לשחק בהרצליה, ראשל"צ ואפילו גבת, ושנים ארוכות כיכבו כאן שחקנים כמו באק ג'ונסון, דניס הופסון, ברד סלרס, בילי תומפסון ואחרים, שהיו מוכרים בארה"ב לא רק לעכברים. לדל איקלס, איש עם ממוצע קריירה של 11.4 נק' למשחק בליגה הטובה בעולם, הגדיל לעשות ושיחק בלאומית ב' עם הפועל ת"א.

בשנים האחרונות העניין הזה ממש לא מקובל. אפילו מכבי ת"א מסתפקת בשחקנים משניים מאוד מהNBA, שבמקרה הטוב שיחקו 15-20 משחקים אחרי שהתחילו מחוזה של עשרה ימים, כמו באסטון, פליקס וביינום. לכן הופתענו כ"כ כאשר נחת עלינו פתאום לי ניילון, איש שרק לפני שנתיים רשם 14.2 נק' למשחק במדי ניו אורלינס.

אלא שאין טוב בלי רע, ולולא התנהגותו הבעייתית שכללה סידור מחדש של פרצופה של אישתו, עישון חומרים כאלו ואחרים וסתם הסתבכויות קטנות יותר, ניילון הנהדר לא היה חוזר לאירופה לראשונה מאז שנתו הראשונה כמקצוען. כששאלנו עיתונאי איטלקי למה ניילון נחתך אז ממילאנו למרות יכולת אישית גדולה, הוא ענה לנו בפשטות: "מדובר באיש לא מתורבת".

מבחינת כישרון אין הרבה שחקנים בליגה, ובאירופה בכלל, שיכולים לעצור את לי ניילון מבחינה הגנתית. לא אשכח את משחקו הראשון בליגה האיטלקית מול וארזה, אז עדיין אימפריה עם פוצקו ומנגין ג'וניור, כאשר עשה ככל העולה על רוחו והגיע לטבעת מתי שרצה. ברגע שנמאס לו לחכות שימסרו לו, הוא פשוט לקח את הכדור באגרסיביות במחצית השניה וסידר לאלופה הפסד לא נעים כבר בפתיחה. מנגין סניור, אז פרשן ב"ראי", ניסה לסנגר על בנו וטען שלא כל יום תפגוש קבוצתו כזה פנומן. צדק. ועם זאת, הבעיה מאז ומעולם אצלו הייתה הרהיטים בראשו, והיא שתחרוץ גם את גורלה של בני השרון העונה.

יש להניח שלולא חזרתו של אפי בירנבוים לבני השרון, אלדד אקוניס היה חושב עוד כמה פעמים לפני שהיה לוקח את ההימור הזה. אלא שהאיש שחוזר משנתיים בהפועל ת"א היסטוריה ארוכה של אילוף סוררים: מארל וויליאמס ועד קני וויליאמס, הצליח המאמן המשוגע להוציא את המיטב מלא מעט זרים, שלא הסתדרו בשום מקום אחר.

זה התחיל כבר בעונת 90/91, כאשר אפי הצעיר לקח לחיקו אתלט צעיר ומוכשר בשם ריצ'י דומאס. כבר אז היה ברור שמדובר בבן-אדם לא פשוט, אבל הכישרון היה בשחקים ועונה של 20.9 נק', 8.0 ריב', 1.8 אס' ו60% מהשדה השאירה זיכרון מתוק עד היום בחולוניה, והרבה גאווה כאשר עונה לאחר מכן הוא כבר מצא את עצמו בגמר האן.בי.איי עם פניקס כשחקן חמישייה. לאחר מכן באו ההסתבכויות, ואפילו ג'ון לוקאס שהשתלט בעבר על מקרה-ראש או שניים לא הצליח להחזיר אותו למוטב.

באותה עונה בחולון, שהייתה בית-משוגעים אמיתי עוד לפני חזרתו של מייק קרטר מר"ג, התחיל הרומן של אפי עם ארל וויליאמס, שאפילו מכבי ת"א לא הצליחה לאלף אותו. וויליאמס, שחגג 40 באותה עונה, נתן לו 14.4 נק' ו13.4 ריב' למשחק, ואפי שזכר לו חסד לקח אותו בהמשך גם לבני הרצליה.

עונה לאחר מכן, דווקא בר"ג, שיתף אפי פעולה לראשונה עם המשוגע הראשון של הכדורסל הישראלי, מייק קרטר, בעונתו האחרונה לפני שחזר לחולון. אפי החליף את פיני גרשון במחזור ה11, וכבר במשחקו הראשון קיבל מקרטר שיא עונה של 17 נקודות בדרך לניצחון על ראשל"צ, סגנית האלופה אז עם אוסף ותיקי מכבי ת"א. בהמשך העונה, בדיוק כמו בראשיתה, התקשה קרטר להציג את היכולת שהיכרנו ממנו בעבר וגם אם קשה לשאוב משהו מהמשחק הבודד ההוא, מעטים יגידו שזה מקרי שהמשוגע התפוצץ אחרי ימים ספורים של אפי בתפקיד.

עוד עונה עוברת, והפעם שם אפי מבטחיו בדזי בארמור המתאזרח. בארמור נותן את עונתו הטובה ביותר בקריירה הישראלית שלו, עם 19.6 נק', 64% לשתיים, 47% לשלוש ו6.2 ריב'. בהמשך חזרו השניים לשתף פעולה בהפועל הרצליה, בה בארמור הותיק כבר היה הרבה פחות טוב מבחינה אישית, אך תרם את שלו עם הותק והניסיון הרב.

אבל הדוגמא הבולטת והמפורסמת מכולם היא כמובן קני וויליאמס. בעונתו הראשונה בארץ שיחק המכשף עם הפועל ירושלים ביורוליג, וכבר לאחר המחזור השביעי החליפה הקבוצה מאמן. תחת אפי, וויליאמס השתפר והוסיף לממוצעיו כמעט נקודה, שני ריבאונדים ועלה מ55% מהשדה ל60%. עונה לאחר מכן אפי כבר נתן לו במה רחבה בהרבה, והצ'כי לעתיד היה בורג חשוב מאוד בריצה של הקבוצה למקום הראשון בסיום העונה הרגילה.

עברו כמה שנים טובות, קני כבר נחשב היה גמור אחרי קדנציה נוראית בבני הרצליה, ועל אף שהגיע מהתנדבותו להתאמן עם קבוצות, כולל הפועל צפת, רק עירוני ר"ג, נמושת הליגה שניצחה באותה עונה רק משחק אחד, הייתה היחידה שנתנה לו חוזה. אפי זכר לו חסד, החתים אותו על חוזה זמני וכבר בחודש הראשון הוביל את הקבוצה לשלושה ניצחונות עם כמה סלים גדולים במאני-טיים. המכשף נשאר עד סיום העונה והיה שותף למסע המדהים לגמר הפלייאוף, שכזכור התחיל בגיחוכים על ההחתמה המוזרה.

עונה לאחר מכן עבר וויליאמס לגבעת שמואל, אבל אחרי משחק אחד בלבד כבר נחתך ובמדור לחיפוש קרובים מסרו שלאחרונה הוא נראה בבוקה ג'וניורס הארגנטינאית. גם בגיל 37, מעטים יהמרו נגד וויליאמס אם יחזור לשתף פעולה עם האדון בירנבוים, וזוהי אולי המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לתת לו.

מנגד, אפשר כמובן לציין את לורנס פאנדנברק, שאפי זרק מאילת עוד לפני פתיחת העונה, רגע לפני שהפך לשחקן לגיטימי בליגה הטובה בעולם. כנ"ל לגבי קרטיס מקנטס שעלה לפני שנתיים על כל העצבים של המאמן, ומדובר על הר אמיתי.

בירנבוים, שהתפרעויות שלו על הקווים עלו לקבוצותיו בעשרות טכניות לאורך השנים, ידוע בגישתו הנהדרת לשחקנים ובעיקר לזרים מהם הוא יודע תמיד להוציא את המיטב (ע"ע ג'ון הדסון). אחרי עונה לא נעימה בהפועל ת"א, שגם ממנה הצליח להוציא את המיטב ולמרות סגל בינוני מאוד לא היה קרוב למאבקי הירידה, מצפה לו אתגר גדול בבני השרון. אם יצליח לאלף את האגו הגדול של לי ניילון ולהפוך אותו לסקורר שכ"כ חסר לקבוצה, בני השרון תהיה קבוצת צמרת שכל דבר מלבד פיינל פור יהווה אכזבה גדולה עבורה. אבל גם אם באמצע תיגמר הסבלנות ואפי יחליט לשבור את הכלים כמו עם קרטיס מקנטס לפני שנתיים, יהיה מוקדם להספיד את קבוצתו. כזכור, הפועל דישדשה מעט, אבל בסופו של דבר התחברה נהדר והגיעה לגמר.

לחצו כאן לדף השחקן של לי ניילון