בימים שאחרי ההעפלה ההיסטורית לליגת העל - בהפועל באר שבע / בני שמעון ניצלו את הזמן בעיקר כדי לחגוג. ליקטנו עבורכם כמה מהתגובות, ולא פחות חשוב, גם כמה מהמספרים של סדרת הגמר הזו והפלייאוף כולו, ששבר כמה שיאים מעניינים. נראה לנו.

במידת מה, חגיגות העלייה ללאומית של הפועל באר שבע היו מעט שונות, בעיקר כי הן ריגשו ועשו קולות במדינה שלמה. 70 שנה לא הייתה לבירת הנגב קבוצה בליגת העל, עניין שבימים כתיקונם אולי היה שווה ועדת חקירה, אבל כשבליגה הראשונה עדיין לא לגמרי סגורים על "איך לעשות את זה נכון" אפשר אולי לחשוב על מטלות חשובות יותר לאותה ועדה. אחרי הכל, את ההיסטוריה של הפועל ב"ש היא ממילא כבר לא תשנה.

"זה היה כיף גדול לסגור מעגל", פתח קפטן הקבוצה אוהד כהן, שהיה שותף למסע של הקבוצה לליגת העל בעשור הקודם, שעמדה מרחק ניצחון אחד על הפועל חולון מהעפלה. "מי היה מאמין שדווקא השנה, כשהיו לנו כל כך הרבה עליות וירידות, הצלחנו למצוא את הדרך להגיע לגמר, לנצח פעמיים בקרית גת ולגמור את זה ב- 3 משחקים. אני לא יכול להשוות בין שלוש סדרות גמר הפלייאוף שחוויתי בחיי, לכל סדרה היה את הייחוד שלה, והאמת היא שהלהבה של הטרוף למשחק רק גדלה אחרי הצלחות!!".

עמית גרשון, שהיה האס של יניב בורגר לאורך העונה ועשה קפיצת מדרגה מרשימה, הוסיף: "הקבוצה הזו נבנתה מההתחלה כדי לעלות ליגה, וברמה הקבוצתית אין ספק שהשגנו את המטרה שלנו. הייתה לנו עונה לא פשוטה, עם הרבה עליות וירידות. לקח לנו זמן להתחבר ולהכיר אחד את השני אבל התחברנו בדיוק ברגע הנכון. נבנתה פה קבוצה עמוקה ורחבה, הרבה אנשים אמרו לי בקיץ שעשיתי טעות כשחתמתי בב"ש אבל האמנתי בעצמי, ואני שמח שהעונה הזו נגמרה כמו שהיא נגמרה. ליגת העל? כן, אני מרגיש מוכן".

מי שעשה את קפיצת המדרגה הגדולה שלו דווקא בפלייאוף, דווקא במשחקים החשובים שבו, היה טוני יאנגר הותיק, שלמעשה על אף השנים הארוכות בהן כיכב בלאומית, רשם רק העונה את ההופעה הראשונה שלו בגמר, שהסתיימה בדיוק כפי שציפה: "זו הייתה עונה סופר מתוקה, עם הרבה עליות, ירידות, פיתולים ותפניות, אני שמח שהצלחתי לשרוד את כל זה ולחיות כאלוף. הגעתי לפלייאוף ביכולת טובה, הרבה בזכות הקרבה למלאה שלי, חוסן ומוטיבציה. פרישה? אני לא מדבר על זה בכלל, מקווה שזו לא האליפות האחרונה שלי".

"זו ההרגשה הכי כיפית בעולם", הוסיף מאמן הקבוצה בשנתיים האחרונות, יניב בורגר, "למאמן יש הרבה רגעי סבל ומעט רגעי אושר. זה היה מסע של שנתיים, מסע קשה ומייגע, אבל משתלם. במשחק השלישי בקריית גת התפוצצנו, באנו לקחת את התואר, אף אחד מהשחקנים לא רצה לחזור למשחק רביעי אצלנו. השחקנים פה הם גברים אחד אחד ששמו את טובת הקבוצה לפני האגו שלהם, גם על ההצלחה חשבון האישית, וזה מה שהביא לנו את התואר בסופו של דבר".

מנהל הקבוצה, אשר ספונוב: "ההישג שלנו העונה לא היה פשוט, לאורך העונה כולה לא היינו במקום הראשון אפילו פעם אחת. תמיד אמרתי לאנשים מסביבי לחכות לפלייאוף. כבר הייתי בסרט הזה עם הקבוצה בקדנציה הקודמת, כשהגענו לגמר נגד חולון מהמקום השביעי, וזה מה שקרה גם הפעם. השחקנים כולם הגיעו לפלייאוף, ויתרו על האגו האישי שלהם, עשו את הכל לטובת הקבוצה וזה מה שהביא לנו את הזכייה. 30 שנה חיכיתי לרגע הזה, אני מקווה שלא אצטרך לחכות עוד 30 שנה בשביל לקחת אליפות".

תומר ירון, מנכ"ל המועדון, סיפר גם הוא על הדרך שעברה הקבוצה: "עברנו מסע לא פשוט. זוהי תחילתה של דרך של מועדון שברור לו לאן הוא הולך והוא לא יהיה עוד אפיזודה חולפת. אנחנו למדים משנה לשנה ובונים ארגון למופת שבנוי על אנשים שבאים מהלב, מאהבה, וכל מה שחשוב להם הוא לעשות טוב לעיר הזאת ולאזור הזה. יש פה צוות מדהים של אנשים שנתמך על ידי קהל מדהים - שחקנים, צוות מקצועי ואנשי לוגיסטיקה שבלעדיהם שום דבר לא היה מתקיים.

לקחנו על עצמנו איזשהו מודל ואנחנו מנסים ליישם אותו. זה לוקח זמן, וכנראה שהזמן שלנו לעלות לליגת העל הגיע עכשיו. היה כתוב מלמעלה שזו השנה שלנו. אנחנו נמצאים עכשיו בפסגת העולם, נהנים וכיף לנו. בשבוע הבא נתחיל לעבוד, יש לנו הרבה עבודה. ברמה האישית אני שמח שסימנתי לעצמי וי ראשון מבין הרבה דברים נוספים שרציתי להשיג".

"עשינו דבר גדול היום, גם עבור העיר באר שבע וגם עבור הכדורסל הישראלי כולו", סיכם יו"ר המועדון, כפיר ארזי. "השלמנו מסע ארוך שהתחיל בליגות הנמוכות והסתיים אתמול עם הכרטיס לליגת העל. עברנו תהליך ארוך, בנינו מועדון, לא חיפשנו קיצורי דרך, וגם בזמנים שפחות הלך ידענו להרים את הראש ולהמשיך ולהסתכל קדימה, ואתמול ראינו שההתמדה הזו השתלמה. אני מאוד שמח על הדרך שעשינו ומאוד גאה בצוות שהוביל אותנו למקום בו רצינו להיות כל-כך הרבה שנים".

------------

ולצד התגובות, ולצד החגיגות, היו גם משחקים. שלושה, שסגרו לנו יופי של פלייאוף וגם סיפקו כמה סטטיסטיקות מעניינות.

- בפעם הראשונה בעידן המעבר לפלייאוף במתכונת של שלישי-שישי, האליפות לא נלקחה ביום שישי. נס ציונה, גלבוע / גליל, קריית גת ונס ציונה - ארבע מחמש האלופות הקודמות חגגו ביום שישי. לאמצעית, נהריה, לא היה צ'אנס כי בעונה ההיא הסדרות הוסטו שוב לראשון-רביעי, והאמת היא - שאולי שווה לבחון את האופציה הזו פעם נוספת. כיף לשחק בימי שישי, אבל בהרבה מאוד הזדמנויות הטיימינג יכול להיות בעייתי עבור שומרי השבת שצריכים להספיק לחזור לבית שלהם לאחר מכן.

- שיא פלייאוף מטורף בן 11 שנים נשבר בפלייאוף הזה על ידי הפועל באר שבע: 97 שלשות, שיא שבאופן מרשים במיוחד שובר את השיא שהעמידה באר שבע עצמה בעונת 06/07 ועמד על 92. באר שבע, אגב, נפרדה מהליגה הלאומית כשהיא ניצבת במקום השני בכל הזמנים בעידן הסטטיסטיקה הרשמית (להלן בה"ה) של הליגה בסך השלשות שקלעה עם לא פחות מ- 808. 4 שלשות בלבד הפרידו בינה לבין המקום הראשון (הוד השרון), שלשה אחת בלבד בינה לבין קריית אתא ועירוני רמת-גן במקומות 3-4. המשמעות הפשוטה היא שעד סוף העונה הבאה היא תרד בכ- 12 מקומות. ההנחה הפשוטה היא שזה כנראה לא ממש מעניין באמת מישהו.

- בין אוהד כהן, קפטן הפועל באר שבע, לבין המקום הראשון בקטגוריה מפרידות 8 שלשות בלבד, ואולי יום אחד הוא עוד יחליט שהוא רוצה לשבור אותו. כך או כך, כהן הוא השחקן ששיחק הכי הרבה משחקים בלאומית (בה"ה) - 266, 13 יותר מגל חלמיש שבמקום השני. באר שבע סיימה את הפלייאוף הנוכחי עם לא פחות משלושה שחקנים שקלעו למעלה מ- 20 שלשות: טוני יאנגר (24), עמית גרשון (23) ואנטוני פישר (22). עד כמה מדהים הנתון הזה? בכל עשר השנים האחרונות היו לנו רק חמישה שחקנים שעשו דבר דומה. סיימון פארין (22 בעונת 15/16), גל חלמיש (22 בעונת 13/14), גיל אמיתי (25 בעונת 12/13), עידו סטולרו (21 בעונת 12/13), יועד בית-יוסף (20 בעונת 11/12).

- תקראו לזה איך שתקראו לזה, אבל "קללת גביע הליגה", שיצאה לשנת שבתון בעונה שעברה, חזרה שוב, כשמחזיקה הגביע - מכבי קריית גת - לא זכתה להניף גם את הצלחת. הקבוצה היחידה שעשתה דאבל הייתה עירוני נס ציונה בעונה שעברה. באר שבע היא הקבוצה הרביעית בעשור האחרון שזכתה באליפות הלאומית על אף חסרון הביתיות, וכמו כולן בשנים הללו - גם עשתה את זה בחוץ. גלבוע / גליל הייתה הקבוצה היחידה, מאז החזרה למתכונת של עולה אחת, שחגגה בבית לעיני קהל האוהדים שלה.

- סוף עונה, והיה לנו כיף נורא. זמן נהדר להגיד תודה לכל צוות "ספסל" שאולי לא תמיד היה בחזית, אבל עשה הרבה בשביל שהליגה הזו תמשיך להיות מה שהייתה כל השנים. לילך וייס, לימור מלינוף, אדי מינץ, ענר חתואל, שלום סיונוב, סיני ניר, יניב סהראי, אסף ברגר, מאיר פריילכמן, בועז נוריאלי, צוד בדיחי, גלית יערי, מתן בן-עוז, גיא יעקובוביץ', ארבל שחם, גלעד חזון, קורל שמש ועמיתנו הנסבל ניב שמולי, שיצטרך, אולי, למצוא לו מישהו אחר להעיר ב- 2 בלילה בעונה הבאה כדי להמליץ על הליינים האחרונים בווינר. עזוב אחי, פרשתי.