אחרי ששלחה את קריית אתא הביתה, הסינדרלה מזיסמן רוצה להמשיך במסע הקסם שלה ולהפתיע גם את באר שבע. אלא שגם לקבוצה הדרומית בליגה יש תכניות מעניינות: לעלות לליגת העל. ואחרי הניצחון ההרואי על גליל הן בהחלט נראות ריאליות. סדרה בחצי יום (כי נגמר לנו הזמן) - יוצאים לדרך.

למרות הכל, ברמת גן / גבעתיים יכולים להיות מרוצים. נבואות הזעם מחודשי החורף הקרים התחלפו בהצגה גדולה בשלב רבע הגמר ובניצחון הכפול על קריית אתא, שסידר לקבוצה של מתן חרוש הופעה היסטורית בשלב חצי גמר הפלייאוף. בסך הכל, האורדונים שלטו בסדרה כמעט ללא עוררין וזכו בניצחון בצדק מוחלט. ולחשוב איפה הם היו עם רוברט גלן אתם שואלים? יכול בכלל להיות שבאותו המקום בו נמצאת כרגע קריית אתא. אחרי הכל, כשאתה מגיע כפייבוריט ברור, הרבה דברים בלתי מתוכננים יכולים לקרות.

וזה גם מה שבאר שבע צריכה לחשוש ממנו: העובדה שהיא מגיעה לסדרה הזו כפייבוריטית. באופן פרדוקסלי, שחקני באר-שבע הוציאו מעצמם הרבה פחות במשחקים שהיו קלים עבורם העונה, וזה עלה להם לא מעט פעמים בנקודות חשובות. גם בשני המשחקים של הסדרה נגד גליל הקבוצה של יניב בורגר לא הבריקה, אבל ברגע האמת - במשחק המכריע של הסדרה - היא הופיעה כמו גדולה. כמו שאמרנו: באר שבע צריכה משהו שידליק אותה, השאלה היא האם ר"ג מסוגלת לעשות את זה. או אם בכלל כדאי לה.

יעשו את ההבדל?

הפועל באר שבע - סטורם וורן

ב"ש עמוקה יותר, ארוכה יותר וצעירה יותר, אבל היתרון הבאמת משמעותי שלה בסדרה הזו הוא הסנטר הנהדר שלה, שבפלייאוף המשיך לתת מספרים אבל לא פחות חשוב מבחינת הקבוצה שלו - גם התחיל לעשות הגנה. לגליל היה את ברנדון אדוארדס שהקשה עליו בלא מעט הזדמנויות, לר"ג אין ברנדון אדוארדס בצבע והיא תצטרך לחשוב על דרכים יצירתיות לעצור את וורן. כי וורן טוב משמעותו הרבה נקודות של הסנטר, מה שכבר קרה בשלושת המפגשים בין הקבוצות העונה, וגם הרבה מאוד מבטים פנויים לקלעים שיעמדו מסביבו.


הפועל ר"ג / גבעתיים - איליה אילייב

נתון יפה במיוחד מספר את סיפורה של ר"ג בשלב רבע גמר: אילייב סיים את הסיבוב הראשון של הפלייאוף כספק הנקודות הישראלי המוביל בליגה אחרי רוברט רות'בארט. זה לא שהוא הגיע משום מקום, זה לא שלא ראינו ממנו כמה וכמה משחקים גדולים העונה. אבל מהרגע שהשתלט על המקום בחמישייה (ועל הדרך - הסיט את ראשד מאדן לעמדה 2, המועדפת עליו) - ר"ג / גבעתיים נראית אחרת. במספרים זה חמישה ניצחונות בשבעה משחקים. אילייב הוא לא יניב סולומון, השחקן שלכאורה אותו החליף, אבל הוא בהחלט יכול להיות הבעיה הכי גדולה של ב"ש, כפי שהיה הבעיה הכי גדולה של קריית אתא: שחקן פיזי עם יד טובה מחוץ לקשת, שיצטרך לקבל טיפול הגנתי מיוחד.

טריוויות

- לא רק גרעינים. עומר טל וקלי בידלר מצד אחד. עמית גרשון, אנטוני פישר ואריאל נבון מצד שני - כולם עברו בהפועל עפולה בשנים האחרונות. בידלר וגרשון הגיעו איתה לחצי הגמר לפני שנתיים, טל וגרשון סיימו איתה בפלייאוף התחתון לפני שנה.

- איך שגלגל מסתובב. יניב בורגר היה אמור להיות מאמנה הראשון של הפועל ר"ג / גבעתיים כשזו הוקמה מחדש ע"י עמותת האוהדים בקיץ 2011 (תודה לאסף ברגר ששלח מברק מיוחד מסינגפור). בסופו של יום העניינים לא הסתדרו, והנה הוא פוגש את הקבוצה המחודשת במעמד הכי יוקרתי אליו הגיעה עד כה העונה.

- הפועל באר שבע והפועל ר"ג / גבעתיים העפילו לליגה הלאומית יחדיו לפני 3 שנים. ההספק של ב"ש: 3 הופעות בפלייאוף, הופעה אחת בגמר. ההספק של ר"ג: 2 הופעות בפלייאוף. אשתקד, גם ב"ש וגם ר"ג הלכו הביתה אחרי שקיבלו סוויפ מאותה הקבוצה: עירוני נס ציונה, שעלתה לליגת העל.

- בעונה שעברה שיחק יניב סולומון, האח הצעיר לבית, במדי הפועל ר"ג / גבעתיים והגיע איתה עד לשלב רבע הגמר. לפני שנתיים הוא שיחק בב"ש וגם איתה לא הגיע לחצי. בא האח אור וסידר את העניינים.

למה זו "הסדרה"?

המשחק האחרון נגד גליל השאיר בב"ש את התחושה שהעניינים מתחילים להתחבר בדיוק בזמן. הניצחון ההירואי בסדרה על קריית אתא השאיר בר"ג את התחושה שהזהות המחודשת של הקבוצה עדיין לא אמרה את המילה האחרונה שלה. אבל בעוד ר"ג תבוא משוחררת ותקווה להמשיך במסע הקסם - ב"ש, הדרוכה, לא יכולה להרשות לעצמה ללכת הביתה, והניגודיות הזו אמורה לתת לנו יופי של סדרה.