-- תמונות: לימור מלינוף --

השחקן הצעיר, השחקן השישי, החמישייה השנייה ויתר קטגוריות המצטיינים.

הישראלי המצטיין: רוברט רות'בארט (מכבי קריית גת)

קונצנזוס מוחלט, תמימות דעים נחרצת. אם יש בכל הסיכום הזה פסקה שיכולנו לכתוב בביטחון גמור גם לפני חודשיים או שלושה, זו הפסקה על רוברט רות'בארט. הישראלי הכי דומיננטי ששיחק בליגה הלאומית של (לפחות) 15 השנים האחרונות, השחקן הכי טוב, הכי יציב והכי משפיע שראינו בליגה הלאומית של העונה.

עם 18.6 נקודות בממוצע למשחק (מקום 12 בליגה), 12.3 ריבאונדים (מקום ראשון) ומדד יעילות נדיר של 26 (ראשון גם פה) הוליך רות'בארט את קריית גת למקום הראשון בטבלה והיה למעשה כל ההבדל בינה לבין כל הקבוצות האחרות. פעמיים בלבד סיים רות'בארט משחק עם פחות מ- 10 נקודות, 14 פעמים הוא קלע מעל 20, ובסך הכל ציין 19 משחקים של דאבל-דאבל. את משחק השיא שלו רשם במחזור ה- 11 נגד הוד השרון (46 נקודות מדד), אבל כמעט שלא תמצאו משחק בו רות'בארט לא הביא ליידי ביטוי את היכולות המגוונות שלו: דומיננטיות בצבע, יד רכה, ויכולת צבירת נקודות פנומנאלית.

לא הרבה האמינו בקיץ, כשחתם בקריית גת, שרות'בארט יצליח להתאים את עצמו לליגה הלאומית התזזיתית והאתלטית, ויכול מאוד להיות שדווקא נבואות הזעם של האחרים היו אלו שהניעו אותו העונה. הסנטר הנהדר של קריית גת הוכיח שכדי לעצור אותו - הליגה הלאומית צריכה להתאים את עצמה אליו, ולא להיפך. אבל הממדים, הדומיננטיות והיכולות שלו - היו גדולים על הליגה כולה.

רוברט: "אני מאוד שמח לשמוע, זה כיף גדול. כמובן שלא סיימנו את העונה, אבל מה שבאמת הכי כיף לי הוא החוויה מהעונה הזאת, שהייתה עבורי הכי מדהימה והכי מהנה בקריירה שלי, הרבה בזכות החיבור המיוחד בין האנשים והשחקנים. אני מאוד מתרגש מהקבוצה שלנו, הקשר בינינו נבנה לאורך העונה, ולמרות כל הקשיים הכלכליים שאנחנו חווים כרגע אנחנו יודעים איך להתגבר עליהם יחד ולעבור אותם יחד, זרים וישראלים כאחד. זה רק עושה אותנו מגובשים יותר וחזקים יותר. אני אוהב כל אחד ואחד מהקבוצה שלנו ורוצה שנראה יחד גם הישגים קבוצתיים בפלייאוף שלפנינו. תודה רבה לכל מי שבחר בי".

רות'בארט, כאמור, גרף את ארבעה-עשר קולות מאמני הליגה לתואר השחקן הישראלי המצטיין של העונה. הבחירה הכי קלה והכי מובנית מאליה שליוותה את הליגה הלאומית בשנים האחרונות.

הזר המצטיין: אלונזו קולמן (מכבי רחובות)

שום דבר מיוחד במספרים של אלונזו קולמן לא הכין אותו לתואר הזה, ואולי זה מה שהפך אותו לכל-כך מיוחד. חמישה-עשר שרים קלעו העונה יותר ממנה, שלושה-עשר שחקנים הציגו מדד יעילות גבוה יותר, תצוגת הכדורסל הכי משכנעת שלו הסתכמה ב- 27 נקודות ו- 10 כדורים חוזרים (בניצחון על קריית גת בסיבוב הראשון), ובכל זאת - רוב הקולות לתואר "השחקן הזר של העונה" - הגיעו דווקא אליו.

רחובות, איך שלא יהפכו את זה ואיך שלא יסתיים הפלייאוף, תיזכר כקבוצה המפתיעה של העונה. פתיחת העונה שלה הייתה מדהימה, ההמשך מעט עורר תהיות, אבל מי שהיה בסוד העניינים ידע שהירידה ביכולת הייתה פונקציה ישירה לפציעה טורדנית שסחב איתו קולמן במשך קרוב לשלושה חודשים. עם 17.8 נקודות, 10.7 ריבאונדים ו- 3.2 אסיסטים בממוצע למשחק קולמן אמנם לא הוביל את הליגה באף קטגוריה משמעותית, אבל בכל זאת התבלט מעל כולם באחת - השחקן עם מדד הפלוס-מינוס הגבוה בליגה: 6.9.

קולמן לא כפה את עצמו על המשחק אלא זרם איתו, עשה טוב את מה שהוא יודע ולא התעסק עם מה שהוא לא. ראיית המשחק הפנטסטית שלו הייתה אולי אחד המפתחות לעונה המפתיעה של רחובות, וכמוה גם היכולת שלו לעשות את השחקנים שלידו באמת לטובים יותר - משהו שלא הרבה שחקנים במעמדו ובעמדתו של קולמן בליגה הזו זכו שיאמר עליהם.

אלונזו: "זה כבוד גדול, אבל כל התהילה הזו שייכת לאלוהים שלי. הוא הסיבה שבגללה אני משחק, כדי להולל אותו עם הכישרונות שהוא נתן לי. אני רוצה גם להודות לחברים שלי לקבוצה, לצוות האימון ולהנהלת המועדון, בלעדיהם - אני לא הייתי השחקן שראיתם על המגרש העונה. זכיתי לשתף פעולה עם חבורת אנשים מהטובות שהיו לי בקריירה, והזכייה הזו שייכת להם בדיוק כמו שהיא שייכת לי. אני באמת מתפלל ואסיר תודה על הבחירה בי לשחקן האמריקאי של העונה. לאלוהים התהילה".

חמישה מאמנים נתנו לקולמן את קולם לתואר השחקן הזר של העונה, שניים נוספים בחרו בו לחמישיית העונה. סמי גיבנס מרעננה נתן פייט וקיבל ארבעה קולות, מרכוס רלפורד, חברו של קולמן לקבוצה - שניים.

משלימים חמישייה:

דניאל דנינו (עירוני קריית אתא)

דניאל דנינו עוד יחזור לליגה הראשונה ויכנס לשם מהדלת הראשית. עד שזה יקרה - הוא ינסה להוביל לשם את קריית אתא, בעצמו, ואולי לחסוך "טובות של אחרים". זו הייתה העונה הכי טובה בקריירה של דנינו, שאחרי שנתיים בחממה של כפר-סבא, עם גיחה קצרה להפועל אילת בליגת העל, הגיע לקבוצה על תקן ישראלי מוביל, לצידו של גיא דותן, ובהחלט היה כזה.

עם 13.9 נקודות בממוצע למשחק, 5.9 ריבאונדים ו- 3.7 אסיסטים הוביל דנינו את קריית אתא למקום השני בטבלה, כשהוא מנגן כינור שני נהדר לצמד הזרים של הקבוצה - מאליק קוק ורודני אלכסנדר. במשחקו הטוב העונה קלע דנינו 24 נקודות על הראש של עפולה, אבל מה שיקח איתו לפלייאוף יהיה כנראה ינואר המצוין, במהלכו קלע 16 נקודות בממוצע למשחק ונבחר למצטיין החודשי. בעונה שעברה המסע של דנינו וכפר סבא הסתיים בחצי הגמר. השנה, כשהוא מוביל את אחד הסגלים הישראליים הטובים בליגה, הוא יקווה שזה יגמר גבוה יותר.

דניאל: "תודה רבה על הבחירה, היא מאוד מחמיאה וזה תואר מאוד מכובד. הרבה ממנה שייכת לקבוצה המדהימה שנבנתה אצלנו השנה, לשרון שהוא בעיניי מאמן העונה ולנפתלי בנטוב שדואג לשחקנים בהכל. כולם תמכו בי והאמינו בי ואני שמח שהצלחתי להחזיר על המגרש".

רום גפן (הפועל גליל עליון)

השידוך בין רום גפן לגליל עליון, עוד בחודשים הראשונים של העונה שעברה, נולד ממש במקרה. גפן שוחרר מוקדם מהמתוכנן ממנצ'סטר ג'יאנסט הבריטית, גליל חיפשה אחרי גארד שיוביל את הקו האחורי שלה, וסך-הכל לא היה צריך לקרות הרבה כדי שהעניינים יסתדרו. והם הסתדרו אפילו טוב יותר מכפי ששני הצדדים חשבו. מסתבר.

אחרי עונת בכורה טובה בגליל, גפן הוזכר בקיץ האחרון כמועמד למספר קבוצות צמרת אך בחר בסופו של דבר להשאר לעונה נוספת, המשיך במגמת השיפור שלו, והפך לישראלי המוביל במערך של אבישי גורדון, כשב- 31 דקות בממוצע למשחק הוא תרם 13.6 נקודות והוסיף 5.4 ריבאונדים ו- 3.3 אסיסטים לערב. גפן הצליח לשמור על תפוקה יציבה לאורך העונה, להוציא משברון קל באמצע החורף, וביסס את מעמדו כאחד הגארדים הטובים בליגה. עכשיו הוא ינסה לעשות את הבלתי יאומן ולהוביל את גליל לחצי גמר הפלייאוף.

רום: "תודה רבה על הבחירה, זו מחמאה גדולה. אני מודה לאבישי ולצוות המקצועי שאפשרו לי לשחק בביטחון מלא וכמובן לחברים שלי לקבוצה שיחד איתם יכולתי לבטא את היכולת שלי על המגרש".

שישה ממאמני הליגה בחרו בדניאל דנינו לחמישיית העונה, חמישה נוספים בחרו ברום גפן. עוד ישראלים שהוזכרו על ידי המאמנים כמועמדים: מייקל בריסקר, גור פורת, יותם שירן, אלכס רוזנברג, אליאב אוחנון, עודד שעשוע, גיא לביא, נמרוד טישמן וגיא דותן. בחלק השני תדעו מי מהם הרכיב את החמישייה השנייה של העונה.

סטורם וורן (הפועל באר שבע / בני שמעון)

עונה שנייה ברציפות שסטורם וורן מסיים כמלך הסלים של הליגה, ואם אשתקד עוד יכולנו לתלות את העובדה הזו בכך שבהוד השרון הממוצעת זו הייתה משימה קלה סך הכל עבור סקורר גדול מימדים כמוהו, העונה בבאר שבע הוכיחה שהוא הגיע לשם קודם כל בזכות עצמו.

עם יכולות סקוררינג נדירות היה השנה וורן עמוד התווך הכי משמעותי בסגל של באר שבע, שאולי לא תמיד הצליחה להרשים אך תמיד ידעה שיש לה על מי לסמוך. וורן סיים את העונה עם 23.1 נקודות בממוצע למשחק, הוסיף 10 ריבאונדים ומדד יעילות של 25 ובעיקר הראה יכולות התקפיות מגוונות: מתוך הצבע, מחוץ לצבע, מעבר לקשת - איפה שלא עמד הוא ידע לקלוע נקודות, ולעשות את זה בצרורות. ב- 25 משחקי ליגה וורן לא סיים אפילו פעם אחת עם פחות מ- 10 נקודות. 5 פעמים הוא אפילו חצה את רף ה- 30.

סטורם: "אני רוצה להודות לכל המאמנים שבחרו בי לחמישיית העונה, זה כבוד גדול. אני מוקף בחברי קבוצה נהדרים ובצוות נהדר, ועברתי דרך ארוכה כדי להגיע לכאן. אני תמיד אעשה כמיטב יכולתי על מנת לייצג את באר שבע היטב, אבל המטרה שלי היא לא להתבלט בתור יחיד אלא לעשות את זה בתור קבוצה. תודה לכולם על התמיכה".

לא פחות משבעה מאמנים בחרו בסטורם וורן לחמישיית העונה, מאמן נוסף בחר בו כזר המצטיין של העונה. יתר הבחירות, שהולידו את הרכבתה של החמישייה השנייה - בחלק השני של הכתבה.

מאמן העונה: אבנר יאור (מכבי רחובות)

וכאן כבר היה לנו קשה. קשה במיוחד. בעוד ששוויון קולות בין שחקנים הוא משהו שהמערכת כבר למדה איך לנהל, שוויון קולות בין מאמנים הוא עניין שהרבה יותר קשה להתמודד מולו. גם אבנר יאור, שהוביל את רחובות לסיבוב ראשון מדהים, וגם ברק פלג, שהוביל את רעננה לסיבוב שני כמעט מושלם, גרפו את אותו מספר קולות, מה ששלח אותנו להכריע את המאבק - בהתאם לחוקי המשחק - עם קולות העיתונאים ועם התבוננות אמיתית וכנה בעובדות שליוו את עונת המשחקים שלנו.

אבנר יאור בנה קבוצה סולידית. לא שופעת בכוכבים, לא תלויה בשחקן כזה או אחר, ואף אחד לא העלה על דעתו שהיא תדרוס את הליגה כבר בסיבוב הראשון של העונה. למרות הירידה ביכולת במהלך הסיבוב השני של העונה - יאור שמר על הסגל ולא ביצע אפילו שינוי אחד. רחובות הוליכה את הליגה למשך שבועות ארוכים, הייתה הראשונה להבטיח את מקומה בפלייאוף ועמדה בסיום העונה במרחק ניצחון אחד בלבד מהמקום הראשון.

ברק פלג, מאידך, היה צריך להתמודד בקיץ האחרון עם עזיבה של שחקן משמעותי (זוסמן) שמקומו מולא היטב על ידי מחליפו הפוטנציאלי (בריסקר). רעננה לא מצאה את עצמה בסיבוב הראשון, אבל בהינף העברה אחת (ווין לנגסטון) הייתה הקבוצה הכי לוהטת בליגה לאורך כל הסיבוב השני, עם סגל צעיר ורענן ושחקנים שמשתטחים על הפרקט ונהנים לשחק יחד בשביל המאמן שלהם.

גם יאור גם פלג (מאמן העונה שעברה, אגב) הציגו בסופו של יום שלם שגדל מסך חלקיו. רחובות הייתה יציבה יותר לאורך העונה כולה, וגם טובה יותר - כשבאים לסכם עונה שלמה. יאור, למרות משברי הסיבוב השני והפציעה הטורדנית של קולמן הצליח בסופו של דבר לייצב את הקבוצה, ועל אף ששמט את המקום הראשון בו החזיק למשך שבועות ארוכים, הגיע איתה רחוק יותר מכפי שהעלנו על דעתנו בקיץ. והוא מאמן העונה שלנו.

אבנר: "תודה רבה לחברים. מעריך ומכבד מאוד. אני מרגיש במשך העונה שהשחקנים שלנו משלבים בין שיתוף פעולה לבין הקשבה גם אחד כלפי השני וגם לצוות האימון וההנהלה. יש לנו אנשים טובים עם אופי מצוין והרבה תשוקה. זה עוזר לנו ליהנות ביחד שבוע אחרי שבוע ומחזק את האמונה שלנו בעצמנו".

שישה מאמנים בחרו באבנר יאור לתואר "מאמן העונה". שישה מאמנים נוספים בחרו, כאמור, בברק פלג. יניב בורגר והוד בן-הרצל קיבלו קול אחד כל אחד.