בעונה שעברה סדרת רבע הגמר בין הראשונה לשמינית הסתיימה בסנסציה גדולה. העונה, קריית גת, על צרותיה הכלכליות, תקווה שלא למעוד נגד הסינדרלה של הפלייאוף מכפר סבא. סנסציה נוספת או טיול קליל לחצי הגמר? בעונה הסדירה, בכל אופן, זה היה חד-צדדי כמעט לחלוטין.

איפה היינו, מה עשינו

עונה גדולה מחד והזויה מאידך עברה על קריית גת, שנפתחה בצליעה ועשויה להסתיים בצורה דומה. מה היה לנו שם? קיץ שהתחיל מאוחר, מסע רכש מרשים, שחרורי שחקנים, חיזוקים, זרים נהדרים, התבססות במקום הראשון, ו... משכורות. שלא הגיעו. מקצועית - ק"ג הוכיחה שהיא גדולה על הליגה בשתי רמות. מעשית - כשהתקציב תקוע, הקהל לא מפוצץ את האולם, ואין בכלל היכל ספורט ראוי לשמו - צריך לעשות חושבים. אבל את החושבים תעשה ההנהלה, ואת ההישגים - השחקנים, עדיין, ינסו לעשות.

כפר סבא, מאידך, בכלל לא חשבה על האפשרות להיות כאן. בקיץ האחרון התחזיות סידרו לירוקים מהשרון "מקום טוב בתחתית", פתיחת העונה אכן העידה שיהיה קשה במיוחד להתנתק מהן, אבל שינוי משמעותי אחד עשתה הקבוצה - בעמדת המאמן, כשמינתה את הוד בן-הרצל במקומו של יוסי בונן. בונן סך הכל הצליח לבנות יופי של תלכיד אך לא לגבש אותו, ובן-הרצל, שהיה האיש הנכון במקום הנכון, עשה את המהפך הגדול וסידר לקבוצה עונה שלישית ברציפות בין 8 הראשונות, עם יכולת נהדרת לאורך מרבית משחקי הסיבוב השני.

בעונה הסדירה: ניצחון כפול לקריית גת. 90:72 בסיבוב הראשון (17 נקודות לאור קורנליוס, 21 נקודות לדאליס ג'ויינר). 82:68 בסיבוב השני (21 נקודות לרוברט רות'בארט, 24 נקודות לדאליס ג'ויינר).

המצ'אפ

- שניים מהרכזים הטובים בליגה יפגשו, כנראה, לקרב ראש בראש מעניין. שניהם היו רכזי-משנה בליגת העל, שניהם בחרו לחזור ללאומית כדי להוביל. אריאלי עשה זאת בשנתיים האחרונות בב"ש, טישמן התחיל רק העונה. ברמה הסטטיסטית - התפוקה של טישמן הייתה הרבה יותר משכנעת מאשר זו של אריאלי, אולם בעוד ק"ג הוכיחה שהיא יכולה להסתדר גם בלעדי הרכז המוביל שלה, שכרגע עדיין לא ברור באיזה שלב של הסדרה יחזור לשחק. כפ"ס ללא אריאלי מתקשה פי כמה.

הזר הכי חשוב בסדרה

- טוב, נתחיל מזה: אין ספק שהשחקן הכי חשוב בסדרה, וכנראה בעונה של קריית גת כולה, הוא רוברט רות'בארט, ואתם לא באמת צריכים שנתחיל לשפוך את כל הסיבות לכך. אבל המשפט האחרון לא לגמרי היה קשור לכותרת. מי שכן קשור אליה הוא ביירון ווסלי, שסך הכל היה הימור לא קטן של כפר-סבא. בשבועות הראשונים הוא נראה לא לגמרי קשור, בהמשך הוא כבר פלירטט עם טריפל-דאבלים ואפילו לקח פה איזה תואר חודשי. את המספרים אתם רואים משמאל, ואם ק"ג לא תדע לצמצם אותם - לא בטוח שיהיה לה קל במיוחד.

טריוויות

- שימו לב להספק של קריית גת בשש השנים האחרונות: עליה ללאומית, ירידה לארצית, עליה ללאומית, עלייה לליגת העל, ירידה ללאומית. הרבה דמעות עברו באולם "אלון" בקריית גת, רובן - של שמחה. האם זה מה שנראה גם הפעם?

- בשנתיים האחרונות המשוואה הייתה זהה: היורדת מליגת העל הייתה זו שחזרה לשם בסיום העונה, אשתקד הייתה זו נס ציונה, ולפני שנתיים - גלבוע / גליל. עד שנחזור לשתי עולות ושתי יורדות - בק"ג יקוו שהמשוואה תמשיך לשמור על עצמה.

- התקציב כמעט ולא השתנה, המאמן דווקא כן, וכפר סבא רושמת הופעה שלישית ברציפות בפלייאוף, ומפגש ראשון עם קריית גת בשלבי ההכרעה של העונה. אבל אלו הן בהחלט "7 השנים הטובות". הרצף הקודם של הכפר-סבאים עמד על ארבע, עונות, במאבקי ההישרדות.

- משני צידי המתרס בסדרה הזו יעמדו טמיר אריאלי (בכפר-סבא), דודו שמריז ויניב חביב (בקריית-גת) ששיתפו פעולה אשתקד במדי הפועל באר שבע. לא עולה לנו עוד שיתוף פעולה כזה מהשנים האחרונות (סמסו אם יש, שנזכור) אבל את הטריוויה של מוזס מארשל (שעבר בכפ"ס ובק"ג) ושל טרנס ווטסון (שעבר בק"ג ובכפ"ס) אתם בטח כבר זוכרים נהדר.

למה זו "הסדרה"?

נתון סטטיסטי בולט אחד מעיב על הקסם של מה שהסדרה הזו יכולה לספק לנו: העובדה שק"ג היא קבוצת המדד הטובה בליגה (103) וכפר סבא - החלשה בליגה (83). פערי הכוחות, ובכן, היו ברורים לפני ויהיו ברורים גם אחריי, אבל כל מספר שלא תזרקו לאוויר וכל עובדה שלא תציינו לא תוכל לעמוד מול מציאות אחרת שנקראת "סדרה של הטוב מ- 3". בשנה שעברה, אתם יודעים, היא גברה על הכל.