הישראלי: רוברט רות'בארט (מכבי קרית גת)

קריית גת התאוששה מהמשבר המקצועי ומקווה מאוד להתאושש מהמשבר הלא מקצועי, אבל שניהם לא מנעו ממנה להשתלט חזרה על המקום הראשון בחודש מרץ (ועדיין לא להבטיח אותו באפריל). זו לא הפעם הראשונה שרות'בארט תופס מקום בחמישייה החודשית שלנו ואפילו לא הפעם הראשונה בה הוא נבחר למצטיין, אבל אם מישהו מחפש את הסיבה האמיתית לעליונות של ק"ג על הליגה הוא לא ימצא אותה בזכות אף שחקן אחר.

סטטיסטיקה: 20.5 נק', 12.8 רב', 2 אס' בממוצע למשחק.

הזר: קרון דשילדס (הפועל עפולה)

בסוף העונה, אם אכן תשאר בליגה (והיא בדרך לשם), הדבר היחיד שיטריד את אנשי עפולה יהיה השאלה מה היה קורה אם קרון היה נוחת בארץ שבועיים קודם לכן. הזר הנהדר שהנחית עמיר עוזי במקומו של טרה סימונס שנפצע עשה את כל ההבדל מבחינתה של עפולה בחודש מרץ והעלה את הקבוצה מהמקום האחרון בטבלה אל מרחק נגיעה מהפלייאוף כשהוא מוביל רצף מרשים של שישה נצחונות.

סטטיסטיקה: 26.8 נק', 7 אס', 5 רב'.

משלימים חמישייה:

גיא לביא (עירוני רעננה)
11 נצחונות רצופים הפכו את העונה של רעננה מהקצה אל הקצה. במקום הסתבכות בלתי מתוכננת בפלייאוף התחתון - פוטנציאל ליתרון ביתיות בפלייאוף העליון. בחודש שעבר רעננה שלחה לנו את ליאור קררה ו- ווין לנגסטון, וגם הפעם היא דואגת לסדר לנו נציג - גיא לביא, שהעמיד ממוצעים של כמעט דאבל-דאבל והוסיף להם 20 נקודות מדד.

סטטיסטיקה: 13.8 נק', 8.5 אס', 3.5 רב' בממוצע למשחק.


אלכס רוזנברג (הפועל עפולה)
הצלע השנייה והלא פחות דומיננטית בחודש הנהדר של עפולה. בינואר אלכס רוזנברג לא לגמרי הבין מה רוצה ממנו הליגה הלאומית, בפברואר הוא נראה אפילו זר לה עד יותר, אבל יכולת נהדרת שהציג בחודש מרץ (עוד רגע תראו גם מספרים) עשתה את כל ההבדל מבחינתו ומבחינת הארסנל ההתקפי המשובח שהיה לעפולה להציע. מהמקום האחרון למרחק נגיעה מהפלייאוף כבר אמרנו, כן?

סטטיסטיקה: 20 נק', 4.3 רב' ו- 2.3 אס' בממוצע למשחק.


פלורין קמפבל (מכבי קריית מוצקין)
מוצקין, כמו עפולה, תראה את שלבי ההכרעה של הפלייאוף מהבית, אבל בחודש האחרון היא עשתה צעד ענק בדרך להישארות בליגה, ולמעשה כמעט שנשארה בתמונת 8 הראשונות עד למחזור האחרון. הקבוצה של רועי פרל השיגה שלושה נצחונות בחודש מרץ, לא הייתה רחוקה מאחד נוסף על ב"ש, ועשתה זאת בעיקר בזכות יכולת פנומנאלית של קמפבל שסחב את הקבוצה על הגב שלו וניפק מספרים של סופרסטאר.

סטטיסטיקה: 27 נק', 5.3 רב', 4.5 אס' בממוצע למשחק.

מאמני החודש: ברק פלג (עירוני רעננה) ועמיר עוזי (הפועל עפולה)

יואו. כמה קשה זה היה לנו הפעם. אם בחודש שעבר עוד יכולנו להסביר בצורה משכנעת את הבחירה בהוד בן-הרצל על פני זו של ברק פלג למאמן החודש, הפעם כבר כמעט ונאלצנו להעיף מטבע. עמיר עוזי הגיע בתחילת הסיבוב לעפולה השבורה-מנטלית, אבל עם ההתאמות הנכונות, ועם קצת "מזל" (תקראו איך שתקראו לפציעה של טרה סימונס) הצליח לחבר קבוצה מתוסכלת ללהיט של ממש, הרים אותה אל מעל הקו האדום וכמעט שהגיע איתה לפלייאוף.

המסע של פלג, מאידך, התחיל חודש אחד קודם לכן. רעננה גמגמה במשך סיבוב שלם, נפלה פעמיים בבחירת הזר לצידו של סמי גיבנס, והיכולת מהעונה שעברה נראתה כמו היסטוריה רחוקה. גם פתיחת הסיבוב השני לא נראתה כמו שואו גדול, ואז הגיע ניצחון, ועוד אחד, ואחד נוסף. הרצף כבר הפך להיות דו-ספרתי, רעננה הבטיחה את מקומה בפלייאוף והנה ההיסטוריה כבר פה.

"ספסל" לא הצליח לעמוד מנגד, ובצעד תקדימי הלך על בחירה כפולה, שאולי, אולי, אולי תבטל סופסוף את מנחוס הבחירה בתואר "מאמן החודש". או, לכל הפחות, תאתגר את מרפי במיוחד במחזור שבפתח.