גם אירועי סוף השבוע האחרון, אתם יודעים - ליל הסדר וכזה, לא ימנעו מאיתנו לסכם עבורכם את המחזור שהיה בלאומית. והפעם: דבר ההיסטוריה על הרצף של רעננה, בחירת העבירות שניצחה לב"ש את המשחק, הרצף המדהים של הוד השרון, סדרת השיאים שנשברו כמעט בכל מגרש השבוע, ההבטחה שלא קיימנו, ואחת אחרת שכבר יהיה קל יותר לסמן עליה וי.
- ונשאלת השאלה: איך מסכמים מחזור ליגה יומיים לפני שהמחזור העוקב לו מסתיים? ובכן, נראה שהפעם התשובה פשוטה - מקצרים, ויכול להיות שאפילו נתאהב ברעיון. עוד כמה דקות נדע. בעוד קצת פחות משבוע וחצי נדע מה יהיו סדרות רבע גמר הפלייאוף, נכון להיום יהיו אלו ק"ג (1) שתארח את כפ"ס (8), רחובות (2) את ר"ג (7), אתא (3) את גליל (6) וב"ש (4) את רעננה (5). על כל התרחישים עוד נדבר בהרחבה בהמשך השבוע, אבל שימו לב לכוכבית אחת: גליל, אם לא יארע אירוע חריג במיוחד, תסיים את העונה במקום השישי. ואף אחת מה"גדולות" האחרות לא תרצה לפגוש אותה כבר ברבע הגמר.
- בתחתית, אם זה מעודד, הסיטואציה מורכבת עוד יותר ותהיה מאתגרת-מחשובים אפילו יותר כשיתחיל הפלייאוף התחתון. מגדל העמק, היחידה שעדיין לא נכנסה לקרנבל הנלחמות - נמצאת במרחק 3 נצחונות בלבד מהקו האדום והיא היחידה שנמצאת כרגע בסיכון ממשי. אם פער ה- 3 יישמר עד לסיום העונה הסדירה, המשימה שלה בפלייאוף התחתון כבר תהפוך כמעט לבלתי אפשרית, אבל זה לא אומר שהיא לא תפריע לכל האחרות שלא לסיים במקום ה- 13.
- אם לאורך העונה שעברה דיברנו על תסריט ריאלי, שלא היה רחוק ממימוש, לפיו קבוצה עם 13 נצחונות תמצא את עצמה מחוץ לפלייאוף, השנה מסתמן שתהיה לנו בין 8 הראשונות קבוצה שתסיים את העונה הסדירה עם 11 נצחונות בלבד, משהו שלא קרה לנו מאז עונת 2012/13. ה"חסם" אשתקד עמד על לא פחות מ- 15 נצחונות (הוד השרון), כשלמוליכה היו 18 בלבד (רעננה). צמוד במיוחד. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.
- ועכשיו אפשר להתחיל בקשקשת על מה שעוד רגע תשכחו שבכלל היה. בקיץ דיברנו על כפר בלום כאחד האולמות הביתיים בליגה, באביב התגלה שזה לא לגמרי נכון. הגורדונים רשמו בשלישי שעבר את הפסד הבית השישי שלהם העונה, הספק זהה לממוצע שלוש העונות האחרונות שלהם, וכאמור - איבדו סיכוי להגיע לפלייאוף עם יתרון ביתיות.
- רעננה, מאידך, הפכה להיות הקבוצה הראשונה מאז עונת 2014/15 שרושמת עשרה נצחונות רצופים. האחרונה לעשות זאת הייתה קריית אתא, שהגיעה עד לסדרת הגמר הגדולה נגד קריית גת, האחרונות שקדמו לה והשיגו רצף דומה - נס ציונה והפועל תל אביב - סיימו את העונה עם צלחת האליפות. אבל המכנה המשותף ברור למדי. האם הוא אומר משהו על העונה של רעננה?
- לראשונה מזה שלושה שבועות, סיים קורטני פלס משחק בדאבל-פיגרס, לראשונה מאז תחילת פברואר - הוא גם קלע מעל 20. זה לא מנע מגליל הפסד שלישי ברציפות וסחף בלתי מוסבר, שהגיע דווקא אחרי החיזוק בצבע עם יריב עמירם. נקודת האור: גל גילינסקי, שסיים רק עם 2 נקודות אבל עם פלוס 11. ושימו לב מה קרה ברעננה, לראשונה העונה: ווין לנגסטון סיים משחק עם פחות מ- 10 נקודות וסמי גיבנס השלים משחק שלישי עם למעלה מ- 20 נקודות. רעננה, בשבועות האחרונים, התרגלה לבחור לעצמה רבע אחד ולקלוע בו 30 פלוס נקודות. הפעם זה היה האחרון.
- מעבר להרבה מאוד מספרים (לא מעניינים, תרגעו) שניפק לנו המשחק בין ב"ש לקריית אתא, בלט בעיקר הפער ביחס העבירות החכמות שביצעו הקבוצות - עניין שכבר יצא לנו לדבר עליו כמה פעמים העונה. שחקני ב"ש ביצעו 18 עבירות סך הכל, שסידרו לשחקני קריית אתא 13 זריקות מהקו (מהן קלעו 10). שחקני אתא ביצעו 21 עבירות, שמהן ב"ש קיבלה לא פחות מ- 27 זריקות (20 נכנסו). במילים אחרות: כל עבירה של ב"ש עלתה לה בחצי נקודה, כל עבירה של קריית אתא עלתה לה בנקודה. והיו פה גם קצת הגנות: בשני הרבעים של המחצית הראשונה השאירה אתא את ב"ש על 19 נק' כ"א, בשני הרבעים האחרונים השאירה ב"ש את אתא על 16.5 בממוצע.
- שלושה מחזורים לפני סיום העונה, קלן רוסו הצליח במקום בו כשלו לפניו אנדל קומברבאץ', ראשד מאדן ואיסמעיל רומרו, ושבר בנקודה את שיא הנקודות למשחק שהעמיד רוברט גלן במחזור הפתיחה - 38. קשה להאמין שבכוחו של השיא הזה להישבר שוב עד לסיום העונה הסדירה, אבל אם כן - ישלים רוסו רצף מדהים: שלושת שיאי הנקודות העונתיים האחרונים - להוציא את משחקי הפלייאוף התחתון (שהיו לא מעניינים) - היו של שחקני הוד השרון. אשתקד היה זה סטורם וורן (50), לפניו רודני אלכסנדר (40), והשנה, כאמור, רוסו (39) בדרך להשלים את הרצף. שלושתם אגב, עשו זאת תחת חנן הירשוביץ' על הקווים.
- ובכלל - שימו לב מה עוד ניפק לנו המשחק בין הוד השרון לקריית גת, מעבר לדרמה הגדולה בסיום: ורנון טיל רשם טריפל-דאבל רביעי העונה, עידן פז חגג עם שיא קריירה של 19 נקודות וקדריק מייז התקרב בעוד שלשה אל עבר נתון מפחיד של 80 שלשות בעונה שאיש, בעידן הסטטיסטיקה הרשמית, עוד לא שבר. וחצי מילה על משבר השכר והמחויבות הבלתי מובנית מאליה של שחקני ק"ג למאמן ולמועדון - אין דברים כאלה.
- על הסיכויים של עפולה לעשות פלייאוף, כמו גם על אלה של מגדל העמק להישאר בליגה, עוד נדון בהרחבה בהמשך, כבר בסוף השבוע הקרוב, אבל אלה הכוכביות: קרון דשילדס סיים שישה משחקים עם שישה נצחונות כשבכולם סגר מדד פלוס-מינוס חיובי. ג'ימי הול, שהגיע למגדל בכלל כמחליף זמני, ציין משחק 11 ברציפות עם דאבל-דאבל, ואלכס רוזנברג חגג שיא קריירה מרשים של 30 נקודות. כבר קראתם מה זה סידר לו.
- עשרה איבודי כדור היו למרכוס רלפורד בניצחון של רחובות על כפר סבא. מרשים? לא במיוחד, אבל העובדה שהוא השחקן השלישי העונה שמצליח לעשות את זה, אחרי ורנון טיל ודיאנגל'ו ריילי - מרשימה קצת יותר. גם את העונה שעברה שלושה שחקנים סיימו עם עשרה איבודים, גם לפני שנתיים היו לנו כמה, אבל השיא בקטגוריה שייך לחוויר גונזאלס, שחקנה של הוד השרון, מעונת 2011/12. אז הנה יש לנו אתגר: תמונה מוגדלת לשחקן ששובר את השיא עד לסיום העונה.
- והיו לנו עוד כמה מספרים מעניינים ופיקנטריים השבוע: במבלה אוסבי כמעט ושבר את שיא סחיטת העבירות למשחק אחד שהעמיד חברו לקבוצה, פלורין קמפבל (14) רק לפני חודשיים. הפועל ר"ג השוותה את השיא השלילי לזריקות מ- 2 שהעמידה נגדה רחובות רק לפני שבוע (11). יובל רחמילביץ' ודאזי ברמור קבעו שניהם יחד שיא קריירה בלאומית במשחק נגד הפועל חיפה (17 ו- 13 בהתאמה), וג'רבון פרסלי עשה את הבלתי יאומן וסיים, כזכור, אתת המשחק נגד יבנה עם 5 עבירות ב- 5 דקות. ועם מגבת יבשה.
- מפה לשם כבר סיימנו, כי ממילא בעוד רגע מתחיל המחזור הבא. ואפילו לא הספקנו לדבר איתכם על משבר השלשות של חיפה (5 בלבד, 4 למשגב) ומוצקין (3), על זה שבאר שבע כבר ארבעה משחקים רצופים לא פגעה בדו-ספרתי מחוץ לקשת, על הביטחון של רחובות במשחקי החוץ, ובכלל - על העובדה ששוב סיימנו מחזור עם שישה נצחונות חוץ בשבעה משחקים (תודו שלא שמתם לב). איכשהו כבר קפצנו לעמוד שלישי ושוב הפרנו הבטחה שהפעם נקצר. מסקנה: אל תבטיחו את מה שממילא לא ממש בא לכם לקיים.