כולן רוצות פלייאוף, אבל אף אחד לא רוצה מספיק, מסתבר. ואפילו בדקנו עד כמה. וגם: שיא הליגה בן שנתיים שנשבר השבוע, המפתחות של מגדל לעוד חודש אופטימי, החששות של עפולה מהחודש האופטימי, ההישג המעניין של רעננה, וכל הדברים המעניינים שמספק לנו הלוח שמסכם את התזוזות הרבות שראינו במהלך העונה. רחובות, אגב, שוב בראש.

- ארבעה מחזורים לפלייאוף, ושימו לב כמה קבוצות לא לגמרי יוצאות מגדריהן כדי להיות שם. ר"ג / גבעתיים סופרת חמישה הפסדים רצופים, חיפה שמה קץ לרצף דומה רק בשבוע האחרון, יבנה ומוצקין כבר כמעט היו שם אבל הפסידו ארבעה משחקים ברצף, ואפילו כפר סבא, שכבר הייתה "בטוחה" עוד לא טעמה ניצחון בחודש מרץ. וקחו בחשבון גם את הוד השרון חסרת היציבות, ואפילו אפילו את הפועל עפולה, שעוד יכולה להזדנב מאחור. השורה התחתונה: אנחנו כנראה לא נדע שום דבר גם כשנפגש פה בשבוע הבא.

- אז מה אנחנו כן יודעים? שאם משחקי הפלייאוף היו נערכים מחר, אלה הם הסדרות שהיינו מקבלים: רחובות (1) - חיפה (8), ק"ג (2) - כפ"ס (7), אתא (3) - רעננה (6), ב"ש (4) - גליל (5). מסקרן? לאללה, אבל כשמרבית קבוצות הצמרת נכנסו למשבר החורף שלהן, ביחד, רגע לפני המאני-טיים, לא לגמרי ברור איזה פלייאוף הולך להיות לנו. מזל שיש עוד חודש כדי לתקן.

- לא פחות משישה נצחונות חוץ היו לנו השבוע, מאזן מרשים שלא ראינו כבר כמה שנים טובות. לא כיף איתה במסיבות: מכבי רחובות, שממרומי המקום הראשון בטבלה, אחרי יום שלם של מנוחה, לא הגיעה מוכנה להופעה של פרסלי וקיבלה בראש מהפועל חיפה ברוממה. הספסל של חיפה סיים עם 7 נקודות בלבד, הצבע של רחובות ספג כמעט 50, והצמד פרסלי את רומרו נראה מתואם להפליא, אחרי אימון משותף בן 5 דקות. בסיבוב הקודם, אגב, זה נגמר ב- 28 קל למוליכה.

- אם חיפה תהיה בפלייאוף או לא זו כבר שאלה גדולה מידי, אבל בשבוע האחרון השלימה הקבוצה מהלך מעניין כשעיבתה את הסגל שלה בשני צעירים שפרצו העונה בליגה הארצית: עומר לוי מכפר יונה ואביב שמעוני מעמק חפר. לוי ושמעוני קיבלו את ברכת הדרך ממאמניהם אחרי שהבטיחו לעצמם עונה נוספת בליגה, ויהיה מעניין לראות האם הניסוי יצליח. דוד אלהרר, ששמו כמאמן שאוהב לפתח שחקנים צעירים הולך לפניו, קיבל נדוניה משני מאמנים אחרים שעשו זאת היטב בליגה השלישית בשנים האחרונות - אסף דותן מכפר יונה ודן ג'י מעמק חפר. שניהם כבר ראו את הליגה מלמעלה, ושניהם בחרו השנה ללכת על פרויקט מסוג אחר. את הפירות הם כבר קטפו.

- ההפסד של ב"ש למגדל העמק הדליק הרבה נורות אדומות שלא בטוח שאת כולן אריאל נבון, שחזר למועדון בו גדל, יוכל לפתור. 46 נקודות קלעו הקפלנים בצבע, 53 נקודות היא קיבלה מצמד הזרים הגבוהים שלה, שהוסיפו שלשה כ"א וקלעו ב- 100 אחוז מקו העונשין, וסך הכל - נראתה הרבה יותר מוכנה לפלייאוף מהקבוצה שאירחה אותה. רק שהיא תתמודד הפעם בפלייאוף האחר. בשבעה משחקים מתוך תשעה בסיבוב השני קלעה מגדל 90 נקודות פלוס, ותמיד שנדמה היה ש"הנה, הסיפור הולך להיגמר", היא מצליחה להפתיע עם ניצחון גדול. שאפו.

- אבל מגדל, אתם יודעים, היא לא הסיפור הגדול של הסיבוב השני. כשעד לסוף העונה הסדירה נותרו עוד ארבעה משחקים, וכשכל מה שכתבנו בפסקה הראשונה עדיין בתוקף, עפולה עוד יכולה למצוא את עצמה בין 8 הראשונות בחודש הבא. זה מופרך וזה הזוי, וכמעט בכל בית מורכב תמצא את עצמה הקבוצה של עמיר עוזי בחיסרון, אבל אולי בעצם ההזדמנות הזו היא הסכנה הכי גדולה שלה - העובדה שהפלייאוף עוד מחכה מעבר לפינה. זו, וכמובן, הסיכוי הגבוה לבחירתו של עוזי למאמן חודש מרץ. האחרונים היו מעדיפים, בדיעבד, שנדלג עליהם.

- עזבו ברבורים, בואו נעבור למספרים. גליל עליון לא מצליחה לשמור על יציבות מחוץ לקשת ורושמת משחק שני ברציפות עם 5 שלשות בלבד. התפוקה של יריב עמירם: 0 נקודות ב- 3 דקות. של קורטני פלס - 5 נקודות ב- 25. למעשה, גליל עליון לא מצליחה לשמור על יציבות בכלל. אם לא הצרות של ב"ש - זה כבר היה עולה לה ביתרון הביתיות בפלייאוף. ושימו לב לכיף הזה: 47% לגורדונים מקו העונשין, 52% לעוזיים.

- בשבוע שעבר הנחילה הוד השרון למגדל העמק הפסד אכזרי (שבדיעבד התגלה כנושא טעות סטטיסטית גורלית), השבוע היא קיבלה את אותו הדבר מקריית אתא. רגע לפני הפלייאוף אתא לא בדיוק מבריקה, ובפרט גם לא רודני אלכסנדר (1/9 מהשדה, מדד מינוס 3) ומקסים קיקוס, שיצטרכו עוד כמה שבועות כדי להכנס לעניינים. מאידך, שני שיאי קריירה לשגיב דוד בערב אחד - 23 נקודות, 5 שלשות. בהוד השרון - 16 ריבאונדים לכרמל בוכמן, 2 פחות משיא הקריירה שלו שהעמיד לפני 4 שנים במדי טבעון נגד... אותה קריית אתא. לא פחות מ- 100 כדורים חוזרים נקלטו במשחק בין השתיים, 50 לכל צד. עוד לא שיא עונתי. ק"ג ויבנה רשמו אותו בנובמבר - 108 ריבאונדים משותפים.

- עוד כמה קטנות מהמחזור האחרון. אלמוג ברק עם שיא קריירה של 22 נקודות הצטרף כחבר ה- 13 למועדון השחקנים שקלעו העונה 6 שלשות או יותר במשחק אחד. צמד הגבוהים של ק"ג חגג עם 42 נקודות ו- 27 ריבאונדים על הראש של כפ"ס, אפילו די בקלות, וסמי גיבנס העמיד שיא קריירה של 31 נקודות על הראש של ר"ג שרצתה אותו (אך לא מספיק, כנראה) בקיץ. אבל תניחו את הכל ושימו לב לנתון הבא שהגיע אלינו מרעננה: הניצחון על ר"ג היה הראשון של הקבוצה מפנינת השרון על יריבה שבעיר שלה אין תחנת רכבת. אם תהיה לנו סבלנות - מבטיחים ניתוח מעמיק של העניין בסיום העונה הסדירה.

- מועד ההעברות הסתיים, וסביר להניח שאיתו גם מועד החלפות המאמנים, וזה הזמן לעשות סיכומים. לא פחות מ- 22 מאמנים מונו מאז הקיץ האחרון, שלושה מהם - שרון אברהמי, שקד שוהם ודוד אלהרר - אפילו עברו בין קבוצה לאחרת בתוך הליגה. שלוש קבוצות - קריית אתא, עפולה והוד השרון - נאלצו להחתים זר כמחליף זמני לזר פצוע, הרבה יותר ממה שהיינו רגילים לראות בשנים האחרונות. 45 זרים עברו בליגה השנה, שלושה מהם - ווין לנגסטון, ג'רון פרסלי וקנט הול גם החליפו קבוצה תוך כדי. 24 ישראלים עזבו את קבוצותיהם, 30 אחרים הגיעו במקומם.

- ולטקס חלוקת התארים: בדיוק כמו בעונה שעברה מכבי רחובות היא הקבוצה היחידה שלא ביצעה ולו שינוי אחד בסגל שלה, לא החליפה מאמן, לא צרפה ישראלי, ולא שלחה הביתה זר. הפועל ר"ג מיד אחריה, עם שני חילופי זרים (האחד כפוי) מחד, אך ללא כל שינוי במצבת הישראלים, וכך כמעט גם רעננה, שהחליפה שני זרים ושחררה שחקן אחד (בר שפע). הפועל עפולה, מאידך, הצליחה לעשות כמעט כל שינוי אפשרי - החליפה חמישה זרים, הביאה אחד נוסף (דשילדס) על חוזה זמני, שחררה שלושה ישראלים, החתימה שלושה אחרים, ואפילו השתמשה ב"כרטיס הכפול". עוד "חריגות": רק ארבע קבוצות (ב"ש, רחובות, גליל, כפ"ס) לא ביצעו אף שינוי (גם לא זמני) בין הזרים, קבוצה אחת - הוד השרון - נפרדה מלא פחות מחמישה ישראלים, ועוד אחת, הפועל חיפה, שברה שיא ליגה שאיש-אינו-יודע-מה-גילו כשמינתה ארבעה מאמנים. אולי היא אפילו עוד תראה מזה פלייאוף.