מבחן היציבות של הסקוררים הגדולים של הליגה קופץ לביקור, ומגלה תוצאות מסקרנות. אבל מלבדו: היה לנו גם מחזור, מרתק, עם מוליכה חדשה, עם הפצצות מחוץ לקשת, עם מלך סלים חדש, מלך ריבאונדים חדש, עוד מאמן שעזב את חיפה, עוד שיא שכמעט נשבר, עוד קבוצה שגיבשה ציפיות פלייאוף, ועוד טריפל דאבל של ורנון. מסכמים מחזור בלאומית.

- שבועיים בלבד ושני הפסדי בית רצופים הם כל מה שהפריד בין הודאות המוחלטת שרחובות תסיים את העונה במקום הראשון בטבלה, חילופי ההובלה המהירים בצמרת עם קריית אתא, הדיבורים על כך שהקבוצה של אבנר יאור הגיעה לפיק שלה מוקדם מידי, הדיבורים על זה שזו של שרון אברהמי כבר הפכה להיות המועמדת הבכירה לעלייה, וההבטחה שכולם יודעים מי תהיה בפלייאוף ומי כבר ירדה לליגה הארצית. אז זהו, שלא.

- אז רחובות, אם כן, כבר סופרת ארבעה הפסדי בית. שניים מהם לקבוצות "צמרת", שניים אחרים לקבוצות "מרכז טבלה", ואיכשהו נראה שהבדיחה הישנה של אולי-כדאי-לה-להפסיד-עוד-כמה-משחקים-עד-הפלייאוף-כדי-לרדת- למקום-החמישי שוב מוצאת את מקומה. בשבוע שעבר זו הייתה רעננה שרשמה 49:31 במחצית השנייה ב"קציר", השבוע ב"ש עשתה שם 43:25, ולרגע מופע 65 הנקודות של רחובות בק"ג במחצית השנייה לפני שבועיים נראה כמו היסטוריה רחוקה. משבר? בקטנה. אולי סוג של נפילת מתח. כבר אמרנו שלשיא - צריכים לדעת להגיע בזמן.

- בפעם השנייה בלבד העונה, סיים מרכוס רלפורד משחק עם פחות מ- 10 נקודות. השבוע, עם 0/9 ל- 3 ומדד 2 - הוא התקשה להיות פקטור במשחק, וכשדראפיץ'-אירם-שעשוע תרמו יחדיו רק 15 נקודות, גם לא היה מי שימלא את החלל אל מול ב"ש שבאה דרוכה, וגם לוהטת. המספר הנוסף: רחובות עם 3 חטיפות בלבד (ממוצע עונתי של 9, ממוצע חודשי של 4), באר שבע - בפעם השלישית העונה - עם 14 שלשות, ב- 53%, כשעמית גרשון, בפעם הרביעית העונה, קולע לפחות 5, מאזן בו מחזיק בנוסף רק אריאל נבון, מי שהחליף בקיץ האחרון את גרשון בעפולה.

- טל פרסלני כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לעפולה. ואז עמיר עוזי הופיע, דקות המשחק עלו בהדרגה, התפוקה גדלה גם היא, והשבוע - הגיע גם הניצחון, עם הצגה גדולה של 7/8 מחוץ לקשת, הכי גדולה העונה מאז ה- 8/9 של אריאל נבון נגד קריית אתא, הכי גדולה של פרסלני מאז ה- 10/15 על מגדל העמק בפלייאוף התחתון אשתקד, והכי מרשימה מאז ה- 11 (ו- 62 הנקודות) על הראש של עמק יזרעאל בארצית לפני 6 עונות. עפולה עדיין רחוקה מאוד מהשארות בליגה, אבל השבוע היא לפחות נתנה לנו להבין שהיא עוד כאן. ועוד מי נתן לנו להבין - פרסלני עצמו, ועוזי - שני הוויתורים הכי לא ברורים של חיפה בקיץ האחרון.

- שלושה שחקנים התקרבו, נגעו, אבל לא הצליחו לשים את ידם על שיא הנקודות העונתי שהעמיד בחור בשם רוברט גלן אי שם במחזור שפתח את העונה - 38. אחרי ראשד מאדן ואנדל קומברבאץ', השבוע איסמעיל רומרו סיים עם 37 נקודות, והחטיא זריקת עונשין אחת שיכולה הייתה להכריע את המשוואה הזו ואת גורל המשחק כולו. בערב בו הוא כבר עשה 9/15 - אין לנו כבר על מה לבוא בטענות. חיפה - שאל בעיותיה עוד נגיע בהמשך - ממשיכה בהסתבכות שלה ורושמת הפסד חוץ שמיני ברציפות, הפסד שמיני בעשרה משחקים, וכמעט שלא רואה תפוקה משחקניה הישראלים. לא על זה בנו שם בקיץ.

- מחזור אחרון לפברואר לפנינו - ונראה שהמאבק על תואר מאמן החודש הולך להיות מסקרן במיוחד. רעננה וכפר סבא - כנציגות השרון - ניצחו חמישה ושלושה משחקים ברציפות בהתאמה והתקרבו לפלייאוף, קריית אתא השתלטה על הפסגה מהר משחשבה, ונראה שבין כל הצרות של כל האחרות - יש גם קצת כיף בליגה הזו. רעננה לא מתקשה לסגור משחקים ברבע אחד ומידי שבוע נותר לה רק לבחור באיזה, כפ"ס מפתיעה אפילו את עצמה, והשבוע - למרות שקיבלה מהספסל שלה 0 נקודות וראתה את מגדל מצמצמת לקראתה - חזרה עם הנקודות, וקריית אתא - משעממת כל-כך סטטיסטית מחד, אך יעילה להפליא - מאידך. אבל הנה, יש לנו אחד: ג'רון פרסלי עם 15 נקודות ו- 4 עבירות ב- 11 דקות. רודני אלכסנדר יכול לקחת את הזמן.

- המפגש הראשון בין ר"ג / גבעתיים היה, כזכור, נקודת המפנה בעונה של האורדונים, עם פציעתו של רוברט גלן. מאז: קריית אתא הפסידה שני משחקים בלבד ונטלה את הבכורה, ר"ג ניצחה רק ארבעה, והסתבכה במאבקי הכניסה לפלייאוף. 31 הנקודות של קלי בידלר השבוע, יחד עם ההתעוררות של עומר טל ויוני ניר, החזירו לר"ג את התקווה שאפשר לשחזר את הישגי העונה שעברה. יבנה וחיפה נושפות מאחור עם ניצחון אחד פחות, ומעניין יהיה לראות מתי נצטרך לקבל החלטה ולהתחיל לחשב בתים מרובעים. בינתיים אנחנו מחכים.

- אחרי שבועות ארוכים בצמרת איבד ג'רמיין ג'ורדן את תואר מלך הריבאונדים שלהליגה בקרב הראש-בראש עם רוברט רות'בארט, שנטל את הבכורה. הקבוצה של רועי חגאי כבר הייתה בפלוס 27, הצליחה להסתבך, אבל סיימה עם הניצחון שהייתה צריכה. אמש, בנוסף, השלימה ק"ג את החתמת הזר החמישית שלה העונה כשהחליפה (שוב) את מארשל מוזס - באריק וויז, ששיחק לפני שלוש עונות ברעננה. בהנחה ורות'בארט יסיים את העונה כמלך הריבאונדים של הליגה, הוא יהיה השחקן הישראלי השלישי שעושה זאת בתולדות (הסטטיסטיקה הרשמית) של הליגה. קדמו לו: אייזיק רוזפלט (10/11) ויריב רוקני (07/08).

- והנה הקטנות מהמשחקים שנשארו לפני שנקפוץ לדברים החשובים באמת: 28 נקודות קלעה מוצקין במחצית הראשונה ברעננה. זה הספיק למארחים כדי לפתוח פער ממנו לקבוצה של רועי פרל לא היה סיכוי לחזור. לא פחות מ- 8 שחקנים ברעננה קלעו לפחות שלשה אחת. בראש: גל טסלר עם 3, ו- 10/19 החודש (52%), אחרי שעד כה עמד על 13/74. הוד השרון חילצה עוד ניצחון במאבקי ההישרדות שלה, ועשתה זאת עם 13 שלשות, 31 אסיסטים (שיא ליגה עונתי) וטריפל דאבל שלישי העונה של ורנון טיל. היריבה: גליל עליון, שהתקשתה לנחות אחרי הניצחון בב"ש וקיבלה מקורטני פלס 2/12 מהשדה.

- בשבוע שעבר התחלנו את הדיבור על מדד היציבות של הסקוררים הבולטים בליגה, בדיוק כמו שעשינו בעונה שעברה. הקריטריונים: עשרה משחקים לפחות. המשתתפים: 20 הקלעים הבולטים בליגה. המגבלות: רשימה נפרדת לישראלים ולזרים. השיטה: חישוב סטיית תקן סטטיסטית, שמגדירה את היחס שבין ממוצע הנקודות של שחקן מסוים לבין כל המשחקים בהם נטל חלק. התוצאות: וואלה, מרגשות.

- ברנדון אדוארדס, מלך הסלים הרגעי של הליגה, הגיע למקום הרביעי (מתוך 20) עם סטיית תקן של 5.4. סטורם וורן, סגנו, הגיע עד למקום ה- 16 עם 8.2. השחקן עם סטיית התקן הגדולה ביותר מבין 20 הקלעים הזרים הבולטים בליגה הוא ג'ורדן וושינגטון, שנמצא חמישי בטבלת מלך הסלים ומחזיק בסטיית תקן של 17.1, ולמקום הראשון, עם סטיית תקן מרשימה של 3.9, הגיע הבאנקר הגדול של קריית אתא - מאליק קוק, שנמצא במקום השלישי בטבלת מלך הסלים. האמת היא, שהמאבק על תואר מלך הסלים השנה ניטש בין חמישה שחקנים צמודים מאוד ועוד ארבעה צמודים מספיק. בשבוע הבא נגע גם בזה.

- בגזרת הישראלים, למען האמת, התוצאות היו מרשימות יותר, בעיקר נוכח הפיזור הצמוד למדי וממוצע הסטייה הנמוך יותר. רוברט רות'בארט, מלך הסלים הישראלי של הליגה (18.6 נקודות למשחק) הגיע רק למקום העשירי במבחן היציבות שלנו עם סטיית תקן של 5.7. במקום העשירי בין הזרים, אגב, אוחז פלורין קמפבל עם סטיית תקן של 6.4. פער של 1.7. איתן רוטנברג, שקולע 10.8 נקודות בממוצע למשחק אוחז בסטיית התקן הטובה ביותר מבין 20 הסקוררים הישראלים עם 4.5. רום גפן (12.8) אחריו עם 4.6, וניב משגב (10.7) שלישי עם 4.7. ולדובדבן חסר המשמעות שהתגלה ממש במקרה: עידן רג'ואן, גור פורת וגיא לביא קלעו עד כה בדיוק את אותה כמות נקודות - 224. תגידו שזה לא מרגש אתכם.

- שבעה מחזורים לסיום העונה, ורק שלוש קבוצות כבר הבטיחו את מקומן בפלייאוף. שלוש אחרות נמצאות בדרכן לשם, ועוד ארבע צפויות להיאבק על שני הכרטיסים שנשארו. הקרב יהיה, כמסתמן, בין כפר סבא - שנמצאת בתקופה מעולה, יבנה - שחסרה את היציבות ללירה, ושתי קבוצות האוהדים מר"ג ומחיפה - שפתחו את העונה עם תקוות גדולות, אבל הלכו אחורה ככל שחלפו השבועות.

- בעוד שבזיסמן העניינים המקצועיים אולי מתחילים להתייצב, ברוממה - נוסף לבעיות המקצועיות - שרשרת חילופי המאמנים, והעזיבה של שקד שוהם בצל משבר יו"ר הקבוצה, יובל רוסמן, מול השחקנים - מייצרים פגיעה תדמיתית לא פשוטה, שהמחיר שלה עלול להיות גדול יותר מאי הצלחה מקצועית. כששניהם מגיעים יחד, זה כבר הופך להיות אתגר שלקבוצה - שעדיין נמצאת בשלבי ההתמסדות שלה - לא יהיה קל לצלוח. נקודות האל-חזור עוד רחוקה, אבל צריך שמישהו ידע למצוא את הדרך למעלה לפני שיהיה מאוחר מידי, או כמו שכבר אמרה חווה אלברשטיין - כרגע זה נראה לא טוב.