בזמן שבמגדל העמק מתחילים ללמוד את הכללים - בעפולה לא מצליחים לייצר שינוי ושוקעים בתחתית. וגם: מוצקין ויבנה פורחות בדרך למאבק על הפלייאוף, שלושה צמדי זרים מביאים שלושה נצחונות גדולים, ר"ג/גבעתיים מייצרת תלות בשחקן אחד, פלורין קמפבל דוהר לשיא היסטורי, שרון אברהמי מספק תהיה מעניינת, וברנדון אדוארדס מכין אותנו למדד שנדון עליו בשבוע הבא.

- ליאור שגב, ג'רמי אינגרם, איגור סימין, ג'סטין ג'קסון ונועם מטלון. מכבי קריית מוצקין תכננה לפתוח את העונה בצורה אחת, אבל כבר מזמן עברה להתנהל ע"פ תכנית של מישהו אחר. אינגרם עבר תאונת דרכים עוד בקיץ ובכלל לא הגיע, שגב נפצע לפני כחודשיים והודיע על פרישה, סימין שבר את הרגל וכנראה לא ישוב עד לסיום העונה וג'קסון לא התאמץ להתאים את עצמו למציאות, ושחורר. מטלון, היחיד ש"שרד כדי לספר", התקזז עם העזיבה הפתאומית והלא מפתיעה של כריס סמית', אבל מוצקין, איכשהו, למרות כל העזיבות והשינויים שנכפו עליה - הצליחה לצאת גדולה, לברוח ממאבקי התחתית ולשמור לעצמה סיכוי לפלייאוף.

- ג'ף אלן, דניאל קופרברג, אלכס רוזנברג, ג'וג'ו פאלאס וטרה סימונס - שלמרבה הצער היה וכבר איננו אחרי פציעה משמעותית שעבר בשבוע האחרון - לא היו בכלל בתוכניות של הפועל עפולה בקיץ האחרון. יאמר לזכותה של הקבוצה מבירת העמק שהבינה מהר מאוד את המציאות והתחילה לפעול לפני שיהיה מאוחר מידי, ניצלה את כל מכסת חילופי הזרים שלה, השלימה את כל ההעברות שיכלה ואפילו החליפה מאמן (פעמיים), אבל התוצאה הסופית נשארה כפי שהייתה - קבוצה שמסתכלת על הליגה מלמטה. והליגה כבר בורחת.

- בעפולה מביטים בדאגה על מה שקורה בצמרת המחוז הצפוני המשוגעת של הליגה הארצית - ולא רוצים להיות שם. די בצדק. ההפסד ליבנה היה היוצא מן הכלל בשבועות האחרונים - שאולי בכל זאת העיד על הכלל. אם נגד ק"ג, רחובות, רעננה ומוצקין הצליחה הקבוצה לתת פייט ולהשאר צמודה עד הסוף, הפעם היא איבדה את ג'ף אלן בתחילת הרבע השלישי אחרי 16 דקות, 4 עבירות ו- 2 טכניות ומשם כבר לא היה לה איך לחזור. דניאל קופברברג עם שיא קריירה של 21 נקודות ואריאל נבון - מכוכבי נבחרת העתודה - עלולים לסיים את העונה הכי חשובה בקריירה שלהם בירידת ליגה, וזה ספתח רע. ובכל זאת, 13 משחקים בקופה. זה המון.

- לא פחות מ- 50 נקודות תרם הספסל של עפולה במשחק הזה, הספסל של יבנה הסתפק ב- 34 אבל קיבל מאופק מלכה שיא קריירה של 25 נקודות (5 שלשות). דזי ברמור ג'וניור במשחק אחד קלע פי 2 וחצי יותר ממה שהשיג בב"ש בחודשיים, קני הול נכנס לנעליו של דיאנגל'ו ריילי ששוחרר עם 16, 12 ואפילו 3 חסימות, ויבנה השתחלה לטופ-8. יבנה, כמו מוצקין, הצליחה להתמודד יפה עם השינויים שנכפו עליה (על הפרקט חסרו שון דניאל, תומר זלמנסון ויוני דוד הפצועים). לעפולה, מאידך, נותר עוד חילוף אחד יחיד אחרון - זר זמני על תקן "חוק-העזר-ע"ש-עירוני-ר"ג" שיחליף את סימונס ואולי, אולי, אולי יוציא את הקבוצה מהבוץ.

- ואם להוציא את עפולה מהמשוואה, אפשר לומר שהתחתית, סך הכל, שמחה. מוצקין בתקופה טובה, מגדל מתחילה לנצח, יבנה וכפ"ס כבר באזורים אחרים בטבלה, והוד"ש הפצועה שקצת מג'עג'עת - מתחילה למצוא פתרונות. אחרי שני הפסדים רצופים על חודו של סל לשתי יריבות "מהליגה שלה" רשמה הקבוצה מהעמק שני נצחונות מרשימים במיוחד - על חיפה בשבוע שעבר ועל ר"ג, בזיסמן, השבוע. הקבוצה של ניר קפלן השיגה 95 נקודות בממוצע למשחק בחודש האחרון והבינה איך קבוצת תחתית צריכה לנצח משחקים בליגה הזו. בשונה משלושת המשחקים האחרונים - כאן מגדל חיכתה לרבע אחרון גדול של 30:12 כדי לסגור עניין. כוכבית אחת: ג'יימי הול ודיון וויט סוגרים משחק שלישי ברציפות עם דאבל-דאבל, לכל אחד. כוכבית שניה: שמתם לב שארד הררי ואלון לוין הפצועים בכלל לא נטלו חלק בהתמודדות הזו?

- והיה גם צד שני למטבע. היעדרותם של אוהדי הפועל ר"ג / גבעתיים, שחטפו עונש רדיוס, הייתה אולי הסיבה העיקרית להפסד הזה, בדיוק כמו שנוכחותם עד היום הייתה שווה הרבה מאוד נצחונות אחרים. האורדונים ממשיכים בצלילה שלהם (הפסד שביעי בתשעה משחקים) ונראה שגם הבחירה בקלי בידלר - שכמו קודמו, בריאין הארפר - לא ראה פרקט חצי שנה, מתקשה להצדיק את עצמה. ר"ג מורידה הכי פחות כדורים בממוצע למשחק וגם מוסרת הכי מעט אסיסטים. בליגה כולה. ראשד מאדן בשבועות האחרונים כבר עושה את הכל לבד - הוא משחק הכי הרבה, זורק הכי הרבה, קולע הכי הרבה, חוטף, מאבד, מוריד ומוסר. אבל זה בדיוק ההפך ממה שמאפיין קבוצה.

- כל-כך הרבה דברים על כל-כך מעט משחקים, ואפילו לא התחלנו לחפש קצת נתונים סטטיסטיים. בלא פחות משבע הזדמנויות השנה סיימה מוצקין משחק בפער של 5 נקודות ומטה. פעמיים היא ניצחה על הבאזר, השבוע היא הפסידה על הבאזר, ובסך הכל - 5/7, קצת פחות מרשים מקריית גת עצמה שמחזיקה ב- 5/6, אבל אחוזי הצלחה נאים שמאפיינים לרוב קבוצות צמרת. עד כה העונה 27% מהמשחקים הסתיימו בפער של 5 נקודות ומטה, אחוז זהה כמעט לחלוטין לזה שהיה לנו בשנתיים האחרונות. בדיקה שארכה עשר דקות, אל תנסו בבית.

- בפעם הראשונה מאז ההפסד במגדל העמק, קריית גת - קבוצת הריבאונד השניה בטיבה בליגה (אחרי הוד השרון) - ניצחה במאבק מתחת לסלים. זה הספיק לה כדי לרשום ניצחון קשה אחרי שלושה הפסדים. עם זאת, הכוח שלה בצבע תורגם ל- 20 נקודות בלבד, ואת פלורין קמפבל שוב אף אחד לא הצליח לעצור. קמפבל, בפעם השישית העונה, סחט למעלה מ- 10 עבירות בדרך לממוצע עונתי אדיר של 8.3 למשחק. הכי הרבה שראינו אי פעם משחקן בליגה הזו. ורנון טיל, כרגיל, נושף מאחור.

- שקד שוהם חזר לרוממה, גם שרון אברהמי, ומעבר לפיקנטריות הרבות - גם הסטטיסטיקות היו נפלאות. חיפה, אחרי הרבה מאוד זמן, סיימה משחק עם למעלה מ- 80 נקודות נגד יריבה ששומרת. זה לא קרה מאז דצמבר. קרטר להט עם 21, רומרו הוסיף דאבל-דאבל עם 11/12 מהשדה והשאיר את כולנו לתהות למה שרון אברהמי, שמכיר אותו כל-כך, לא דאג לשלוח אותו יותר לקו. רק הספסל של חיפה - שסיים עם 3 נקודות בלבד, נשאר הנעלם הגדול. אבל לצד המחמאות הקטנות לחיפה, מגיעות מחמאות גדולות לקריית אתא: ניצחון עשירי ב- 12 משחקים, יכולת התקפית נהדרת גם ללא הפקטור הכי משמעותי שלה - רודני אלכסנדר, 34 נקודות מהספסל ולא פחות מ- 27 איבודי כדור שנכפו על שחקני חיפה - הכי הרבה שראינו העונה.

- דרבי השרון בין כפר סבא להוד השרון הסתיים (שוב) בניצחון של הירוקים, והעמיק את השבר של הוד"ש, שלפחות בשבוע הבא תקבל חיזוק זמני במקום ג'ורדן וושינגטון שאולי עוד ישוב. דאליס וביירון שוב סיימו משחק עם דאבל-דאבל, ורנון טיל עמד מרחק אסיסט מטריפל-דאבל, הוד"ש הפסידה בריבאונד, הצליחה לשלוח לקו רק שלושה שחקנים, והיא חולקת יחד עם עפולה וחיפה את הרצף השלישי הארוך בליגה בעשרת המשחקים האחרונים, או במילים אחרות - 2 נצחונות בלבד. בחודשיים.

- רעננה, בדיוק כמו קריית אתא בחודש שעבר, השאירה את רחובות על פחות מ- 70 נקודות ורשמה ניצחון גדול, שמצטרף לנצחונות על ק"ג וב"ש ומכניס את הקבוצה של ברק פלג לתמונת הפלייאוף. רעננה פתחה את העונה עם ארבעה הפסדים בחמישה משחקים, אבל מאז ניצחה 9 מ- 13, כולל רצף גדול של 0-4. אחרי שאת קריית גת היא ניצחה 29:9 ברבע האחרון, מול רחובות היא הסתפקה ב- 28:13, ושלחה אותה לבדוק מה קורה עם הטבעות במשחקי הביתה שלה. גור פורת היה היחיד שהגיע למשחק ברחובות, בעוד גם רעננה נהנתה מדאבל-דאבל של צמד הזרים שלה, כמו מגדל, כמו כפ"ס.

- בזמן שברנדון אדוארדס היה עסוק בהתקזזויות עם סטורם וורן, בא קורטני פלס וגנב את ההצגה בב"ש עם חי נקודות והתעלות במאני-טיים. אדוארדס היה השחקן הראשון העונה שחצה שבועיים ברצף את רף 30 הנקודות, אבל שיאן הופעות ה- 30 של העונה הוא לא אדוארדס, הוא גם לא וורן אלא דווקא ראשד מאדן. ולמה אנחנו מספרים לכם את זה? כי בשבוע הבא אנחנו שוב מתכוונים להפעיל את המשוואות המטורללות מהעונה שעברה במרדף אחר זהות השחקן היציב בליגה. לחוצים? סקרנים? חושבים שאתם כבר יודעים את התשובות? נראה אתכם. תשאירו לנו הודעה.