מצטיין המחוז הדרומי: אלן סקוורר (מכבי מעלה אדומים)

בחודש שעבר הוא תפס מקום בחמישייה, בחודש הזה הוא כבר השתלט על משבצת המצטיין, וסך הכל - די בצדק. מעלה אדומים, עם יכולת נהדרת בחודש ינואר, במהלכו גם כבשה את המקום הראשון, ממשיכה להראות שהיא בדרך הנכונה להשגת המטרות שלה העונה: מקום בין ארבע הגדולות כהכנה למאבקי הפלייאוף הגדולים.

את חודש ינואר סיים סקוורר עם 17 נקודות בממוצע לערב, הוסיף כמות נאה של אסיסטים (אם רק הייתה לנו סטטיסטיקה רשמית כדי לדעת גם כמה) והוכיח שבליגה הזו אין שני לו בכל הקשור לניהול משחק. זוהי עונתו השניה של סקוורר בליגה השלישית, ואחרי שאשתקד פספס עם רמלה את הצ'אנס לסיים בין ארבע הראשונות, נראה שהפעם הוא נמצא, יחד עם קבוצתו, בדרך הנכונה. אם מעלה אדומים אכן תעלה ליגה בסיום העונה, יהיה זה גם הצ'אנס שלו להוכיח שהוא יכול לעשות דברים יפים לא פחות גם בליגה הלאומית, אליה יוכל סופסוף להכנס בבטחה מהדלת הראשית.

מצטיין המחוז הצפוני: אופק בוגדנובסקי (אליצור נתניה)

"שר ההגנה" של הליגה לעונת 2016/17 בכלל תכנן לפתוח את העונה הזו בהוד השרון מהליגה הלאומית, אבל רגע לפני שהכרטיס עבר בחר לקחת צעד אחורה כדי לקפוץ שניים קדימה, והשאיר אותו בנתניה. בקבוצת הכוכבים העמוסה של פלדה לא התמהמו לרגע, כמובן, ונתנו אוקיי למהלך. התוצאה עד כה: מאזן נהדר של 12 נצחונות מול 2 הפסדים, התבססות במקום הראשון, ואם בוגדנובסקי כאן - אז כנראה שגם בינגו בהחלטה לשמור לו מקום לחזרה.

את חודש ינואר סיים בוגדנובסקי עם קרוב ל- 14 נקודות בממוצע למשחק, לא הכי הרבה בליגה, אולי גם לא הכי הרבה בנתניה (אבל עם סוללת הקלעים הגדולה מסביבו אכן מדובר במספר מרשים), אבל הוא תמיד היה שם ברגעים הנכונים ובפרספקטיבה לאחור - זו הייתה מנת חלקו גם בלא מעט הזדמנויות קודמות יותר במהלך העונה. הבחירות למצטייני העונה יגיעו רק באפריל, ובגודנובסקי, שבשנה שעברה, כאמור, הסתפק בתואר שחקן ההגנה, בהחלט ראוי להיות כמועמד משמעותי.

משלימים חמישייה בדרום

עידו חליפה (הפועל חבל איילות)

חבל איילות ממשיכה בעונה המצוינת שלה, ובדיוק כמו בחודשים שחלפו, גם החודש הקבוצה מהערבה שולחת לנו נציג לחמישייה. הפעם מי שבלט מעל כולם היה הפורוורד המוכשר עידו חליפה שגם הוא, כמו קודמיו (תומר סנקר וסול לשם), הצטרף אליה בקיץ והיה אחד האחראים להישגים המרשימים של הקבוצה עד כה. חליפה סיים את חודש ינואר עם ממוצע נהדר של 22.6 נקודות לצד הרבה אופי ומנהיגות ששווים לאיילות מקום ברביעיה המובילה וכרטיס לחצי גמר גביע האיגוד.

רז ניסים כהן (הפועל חבל מודיעין)

עוד חודש עבר ועוד מחזור חלף, ורז ניסים כהן שוב כאן. השחקן הכי דומיננטי בליגה שלנו לא מראה סימנים של האטה וגם ינואר לא היה שונה מהחודשים שקדמו לו. ניסים כהן שכבר נבחר פעמיים למצטיין החודשי מגיע לעבודה מדי ערב ומדי מחזור והעמיד בינואר ממוצע מפלצתי של 34 נקודות לערב. רז מוביל את חבל מודיעין שלו כל הדרך למקום השני ובדרך הבטוחה להופעת פלייאוף היסטורית למועדון. אם רק ימשיך כך, השמיים, כמו שכבר כתבנו לא פעם, הם הגבול.

בן אלפישר (מכבי עירוני רמת-גן)

היורדת מהלאומית פתחה בצורה מהוססת משהו את עונתה בארצית, ושני הפסדים רצופים העלו את החשש לגבי יכולתה לעמוד באתגר העומד בפניה. אבל כשהחיבור הפנימי הגיע - רמת גן כבר טסה קדימה. אחרי דצמבר המצוין והמושלם שעברה, גם ינואר האיר לה פנים עם שני ניצחונות חשובים כולל אחד על חבל איילות ששבר את השיווין בין השתיים לטובתה. בן אלפישר, הפורוורד המגוון שהצטרף בקיץ לקבוצה היה עמוד התווך שלה החודש ועם 18 נק' בממוצע לערב היה אחד האחראים לכך שר"ג טיפסה לעמדת זינוק מצוינת בכניסה לפלייאוף.

גל צלניק (מכבי פתח-תקווה)

רכבת ההרים של פתח תקווה נמצאת בשבועות האחרונים במגמת עלייה, ובקבוצה יקוו להמשיך עם הרוח החיובית הזו כדי לחזור ולאיים על כרטיס הכניסה לפלייאוף. למען האמת - הם גם לא כל כך רחוקים משם. רוחות השינוי הגיעו עם פתיחת הסיבוב השני, כשאבי קצנברג נטל את המושכות במקומו של עידן דורון שהתפטר, והלך, כהרגלו, יד ביד, עם החבר'ה שגדלו תחתיו במועדון. רז אלבז חסר מפרישה קצרה והיה נהדר, אבל השבועות האחרונים היו טובים לא מעט בזכות היכולת הנהדרת של צלניק, שסיים עם 12 נק' בממוצע למשחק וסידר לפתח תקווה את המקום החמישי.

משלימים חמישייה בצפון

מוטי מוסקוביץ' (א.ס. רמת השרון)

האיזון הנפלא בסגל של רמת השרון עשה את שלו היטב גם בחודש האחרון, והקבוצה של גיא קנטור, שכבר סופרת תשעה נצחונות רצופים, לא מראה סימני עצירה. זה היה חודש נהדר של שני "תאומי המגדל" של רמת השרון, איתי קרביוב ומוטי מוסקוביץ', כשהראשון המשיך ביכולת המצוינת שלו והשני הצטרף עם יכולת נהדרת בחודש ינואר, אותו סיים עם כ- 15 נקודות ולמעלה מ- 10 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, בדרך לעוד חודש בצמרת הגבוהה של הטבלה.

ג'רמיין הול (הפועל עכו)

חודש שני של הול בארצית. חודש שני שהוא נכנס לחמישייה שלנו. עכו הולכת ונכנסת לעניינים, מצטרפת לנתניה ורמת השרון בצמרת הטבלה, ועושה זאת לא מעט בזכות הסנטר הנהדר שמציג מספרים נהדרים (23 נקודות בממוצע בינואר, וכמות דו-ספרתית של כדורים חוזרים, כנראה) ומוביל את רוח השינוי בקבוצה. עם זאת, הקבוצה של יוסי בוכניק בתצורתה המשודרגת עדיין לא פגשה את שתי הגדולות האחרות, ונראה ששם יגיע המבחן האמיתי שלה. עד אז - היא נהנית מחזרתו של עידו קוז׳יקרו שיחד עם הול מרכיב את אחד מקווי הפנים הדומיננטיים שנראו אי פעם בארצית.

בר חג'בי (הפועל נצרת עילית)

אחרי שבחודש שעבר שלחה לנו את רועי נברו לרשימת המצטיינים החודשית, נצרת עלית סוגרת חודש נהדר של 1:3, נחלצת מהתחתית ואפילו מרשה לעצבה לפנטז על השתחלות לרביעייה הראשונה. פתיחת העונה הרעה (4:0) לא בישרה על ההמשך אך מאז שהעבירה לשורותיה את הקלעי מעכו - הקבוצה של ליאור אנגלמן עלתה על דרך המלך והציגה יכולת נהדרת. חג'בי סיפק חודש איכותי כשהוא קולע בממוצע מעל 20 נק' למשחק שהוכיחו היטב שמה שלא עובד במקום אחד יכול להתאים במקום אחר כמו כפפה ליד. עונת הבכורה של נצרת עלית בליגה פתאום הפכה למוצלחת, ואם תהיה שם המשכיות אפשר יהיה גם לחלום בעונה הבאה על מטרות חדשות.

רז אדם (אליצור נתניה)

לא הרבה קבוצות ששמו לנגד עיניהן את עליית הליגה כמטרה יחידה היו עושות את מה שנתניה עושה העונה עם הכישרון הצעיר שלה, אבל בנתניה החליטו לקחת את הצ׳אנס, ועד כה הם גם קוצרים את הפירות. אדם, בקושי בן 18, כבר עולה בחמישייה של עידן פלדה ומקבל דקות נכבדות. את חודש ינואר סיים הקלעי המקומי עם 11 נקודות בממוצע למשחק והיה שותף משמעותי ברצף החיובי שרשמו הנתנייתם עד כה. כיף לראות את הדברים האלה קורים, ועוד יותר כיף לדעת שיש מועדונים שנותנים להם צ׳אנס להתרחש. אדם הוא לא השחקן הראשון בשנים האחרונות שגדל במחלקת הנוער הנתנייתית וקיבל דקות משמעותיות. קרדיט גדול לרובי בלינקו, המנהל המקצועי של האגודה, על הנחישות והאמונה בדרך.

מאמן המחוז הדרומי: אבי סוכר (מכבי מעלה אדומים)

אחרי שאת מרבית העונה שעברה הוא בילה מחוץ למגרשים (והיה לו קשה, אנחנו בטוחים שהיה לו קשה) - חזר בקיץ האחרון אבי סוכר לקדמת הבמה וקיבל לידיו את בניית הסגל של מעלה אדומים, ששמה לעצמה כמטרה להיאבק על הכרטיס הבודד לליגה הלאומית. לא קל להגיע למעלה אדומים, לא פשוט להביא שחקנים ממרכז הארץ 4 פעמים בשבוע לקצה המזרחי של הליגה, אבל סוכר, שקיבל את המנדט להרים את הפרויקט אחרי העונה המוצלחת שלו ברמלה לפני שנתיים, הצליח לבנות הרכב מנצח.

ההתחלה אולי לא הייתה מאוד חלקה, אבל מהר מאוד העניינים התחילו להסתדר. מעלה אדומים איבדה את יוחאי צוקרמן אך התחמשה תוך כדי תנועה ועיבתה את הסגל שלה במקומות הנכונים, הימרה על המתאזרח ג׳פרי פריד שהיה לאחד ההפתעות הנעימות בליגה, ובשבועות האחרונים הגדילה לעשות וגם כבשה את המקום הראשון.

הליגה אמנם מוכרעת רק במאי, ומי כמו סוכר יודע זאת, אבל הדרך לשם עוברת ביכולת טובה ומשכנעת גם בינואר. מעלה אדומים בהחלט הציגה יכולת כזו, והקרדיט - למאמנה, ששמר אותה על מאזן מושלם וסידר לאוהדיה הרבה תקוות לאופטימיות לקראת המשך הדרך.

אבי: "ההצלחה שלנו שייכת לא מעט לאנשים שנמצאים סביב הקבוצה 24/7 שמהווים את הלב של הקבוצה ודואגים לכל מה שאנחנו צריכים, מהשקט הכלכלי עד השקט הניהולי והארגוני. סגן ראש העיר גיא יפרח, אורי מסיל, ליאור מזור ויוני מזרחי. העבודה שלהם עושה עבורי, כמאמן, את העבודה להרבה יותר קלה. אני נהנה מכל רגע במועדון, הכרתי אנשים שכבר הפכו להיות כמו משפחה, שחקנים עם DNA כמו שלי שאני נהנה לאמן אותם. אני חושב שהשחקנים הם אלה שעושים את המאמן. כמובן שיש בפנינו עוד דרך ארוכה, אבל מגיע לשחקנים האלה להיות במקום הראשון וליהנות מהפירות של העבודה הקשה שלהם".

מאמן המחוז הצפוני: יוסי בוכניק (הפועל עכו)

עכו סוגרת חודש מושלם של 0:4 ומתייצבת בגאון בשלישיה הראשונה כשהרבה מניות בהצלחה הזו נזקפים למאמנה הוותיק. בוכניק, כזכור, פתח את העונה בעפולה בליגה הלאומית אבל בשלבי ההכנות האחרונים של העונה התפטר מתפקידו. עכו, שמינתה את אבי נניקשוילי למאמנה בתחילת הקיץ, התקשתה להפגין יציבות ובחרה לעשות זעזוע בעמדת המאמן. נניקשווילי פוטר, בוכניק "היה על המדף", ושני הצדדים סיכמו על עונה נוספת של שיתוף פעולה.

השבועות הראשונים בעידן בוכניק אולי לא היו שונים בהרבה, אבל לאט לאט השתלט המאמן הותיק על העניינים, ייצב את הקבוצה וביצע את ההתאמות הנדרשות. בשל עומס בקו האחורי נדד בר חג'בי לנצרת עלית (שם, כפי שהבחנתם, עושה הוא חיל), הפציעות של עידו קוז'יקרו ורז מנשה תוגברו בג'רמיין הול אחד וכשאילן נניקשוילי מנצח על התזמורת כל השאר זה כבר היסטוריה.

הפלייאוף, כמו שזה נראה כרגע, די מובטח, וכנראה שגם מקום בשלישייה הראשונה. המבחנים המשמעותיים יגיעו בשבועות הקרובים נגד הגדולות, וסביר להניח שמשם כבר נקבל את האינדיקציה - האם עכו יכולה לעשות את קפיצת המדרגה ולסיים את העונה עם הכרטיס לליגה הלאומית? נדע רק בהמשך.

יוסי: "אני בהחלט שמח לראות את הקבוצה מחוייבת ועומדת כל שבוע באתגר הבא שלה. האווירה טובה וחיובית, השחקנים מגיעים לנצח כל משחק, בבית ובחוץ, וזה נותן אנרגיות ואמונה להמשך הדרך. וכמובן - אין יותר כיף מלהצליח 'בבית שלך'".