על התלות הבעייתית של ק"ג ברות'בארט, המזל הרע של הוד השרון, "קללת" מלך הסלים, השחקן שציין שני שיאי קריירה בערב אחד, ההגנות של גליל ורעננה, והדיון הראשון על המדד הכי מדויק (מסתבר) לחיזוי זהות האלופה - מי צריכה לחשוש ממנו? ומי דווקא יכולה להיות מרוצה?

- כמה טוב שלצד כל אירועי זיסמן היו לנו השבוע גם כמה משחקי כדורסל. טובים יותר, טובים פחות - אפשר להתווכח, אבל חבל נורא שלא אלה היו העיקר. לא פחות משישה משחקים הסתיימו בדיוק באותו האופן בו הסתיימו במהלך הסיבוב הראשון ויצרו סיטואציה מרתקת בטבלה: 4 קבוצות עם 27 נקודות שנאבקות על ביתיות בפלייאוף, 3 קבוצות עם 24 נקודות שנאבקות על מקום בפלייאוף, ו- 3 קבוצות עם 22 נקודות שרוצות להבטיח שגם בשנה הבאה יהיה להן צ'אנס כמועמדות לפלייאוף.

- זו הייתה הפעם השלישית העונה בה קריית גת מפסידה בפער דו-ספרתי, עם מכנה משותף ברור במיוחד לפעמיים האחרות: רבע אחד חלש במיוחד במחצית השנייה. לגליל היא הפסידה 21:11 (ברבע השלישי), למגדל העמק 34:22 (ברבע האחרון) ונגד רעננה היא נשארה ללא מענה בהגנה ובהתקפה ב- 10 הדקות האחרונות, עם 29:19 מוחץ של הקבוצה המקומית. לא נעים וגם לא נורא, אבל יש בעיות - וכשהמטרה המוצהרת היא לעלות ליגה - אי אפשר להשאיר אותן ללא פתרון.

- אחת מהן היא התלות המוחלטת ברוברט רות'בארט, הישראלי הכי דומיננטי בליגה בשנים האחרונות, שבניצחונות קולע 6 נקודות יותר מאשר בהפסדים, ומוסיף להן 10 נקודות מדד משמעותיות במיוחד. בשני המשחקים האחרונים קלע רות'בארט 11 נק' בממוצע (מול קרוב ל- 20 באחרים) ולא היה מי שימלא את החלל. זו הייתה הפעם הרביעית ברציפות בה ק"ג הפסידה בריבאונד - המדד בו הוליכה את הליגה בגאון עד המחזורים האחרונים. ולכל זה תוסיפו את העובדה שמאז אמצע דצמבר הקבוצה של רועי חגאי ספגה רק בפעם אחת פחות מ- 80 נקודות: 79, נגד קריית אתא.

- אבל עם כל הכבוד לבעיות של ק"ג, רעננה של השבועות האחרונים היא כבר קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה. מול קריית אתא וגליל היא אמנם התקשתה לעשות את זה, והפסידה, אבל בחמשת המשחקים האחרים תכנית המשחק הייתה ברורה: לא לספוג יותר מ- 75 נקודות. וזה עבד יופי. מי שהוביל את מדד הפלוס-מינוס של רעננה בסדרת הנצחונות הללו היה גיל בני, מי שבכלל סיים כטופ-סקורר היה גיא לביא. רעננה הצליחה לייצר רבע הגנתי אחד טוב בו ספגה לא יותר מ- 15 נקודות, וכמעט בכל המשחקים הללו השיגה יותר נקודות בצבע מיריבתה. נגד אתא וגליל - שום דבר מאלה לא עבד.

- מכבי רחובות, נטולת אלונזו קולמן, אירחה בביתה את הפועל עפולה, עם עמיר עוזי על הקווים. אחרי שאשתקד עמד בהצלחה במשימה והשאיר את חיפה בליגה, הגיע עוזי לעפולה למשימה מורכבת בהרבה, והתחיל לעשות שינויים: הרוטציה התקצרה - שישה שחקנים בלבד קיבלו דקות משמעותיות וטל פרסלני הוכנס לעניינים - כשלראשונה מאז המחזור השישי קלע בדאבל-פיגרס. תנאי הפתיחה היו נוחים, אבל רחובות - כמו רחובות, ידעה לעשות את שלה, ובהיעדרו של קולמן הפגיזה 12 שלשות באחוזים נהדרים. זה הספיק.

- הפועל ר"ג / גבעתיים רשמה הפסד חמישי ברציפות ומעבר למאורעות חוץ הפרקט - הסתבכה גם שם. האורדונים השיגו מחצית מהנקודות שלהם בצבע, שזה אחלה, אבל קיבלו כמעט מחצית מהנקודות שלהם משחקן אחד - ראשד מאדן (34 נק') - שזה כבר פחות. בהופעת היחיד שלו מול קורטני פלס (33 נק') מאדן אמנם ניצח, אבל מה היא רלוונטית כשהקבוצה שלו - לא. גליל השיגה ניצחון ענק למרות משחק התקפי חלש של רום גפן (1/10 מהשדה) שכיפר על כך בלא פחות מ- 14 כדורים חוזרים. ולא, לא התבלבלנו עם העמודה של ברנדון אדוארדס. אבל המפתח הוא ההגנה: גליל בשלושת המשחקים האחרונים ספגה 70 נקודות בערב. וניצחה.

- ערב המחזור עמד ג'ורדן וושינגטון בראש טבלת מלך הסלים של הליגה עם 22 נקודות בממוצע למשחק. כ- 15 דקות בתוכו הוא כבר נפצע ברגלו וגמר את העונה. זוהי הפעם השנייה העונה בה שחקן שמטפס לראש טבלת מלך הסלים של הליגה נפצע בצורה אכזרית כל-כך. הראשון היה רוברט גלן. ובהיעדרו של וושינגטון - נוק-אאוט של חיפה: 25:11 ברבע השלישי ורבע אחרון לשעמום בלבד. ג'ון הרוביץ סיים עם שיא קריירה של 18 נק', תומר בר-אבן ואיסמעיל רומרו התפנקו עם דאבל-דאבל, אבל רומרו, אוי רומרו, תזכירו לנו לבדוק משהו לקראת סוף השבוע הבא.

- התוכניות של הוד השרון מתחילת העונה השתבשו קליל. אילן ברקוביץ', שון דניאל ואופק בוגדנובסקי עזבו, ג'ון פילדס ומחליפו המרגש נינו ג'ונסון הועזבו וסיבכו במיוחד את מכסת הזרים של הקבוצה, שי בסיס לפני שבוע גמר את העונה והוחלף ע"י עמית עבו שיערוך את הבכורה שלו בשבוע הקרוב, ועכשיו גם ג'ורדן וושינגטון הוסיף עוד שיערה לבנה על ראשו של חנן הירשוביץ'. מעשרת המשחקים האחרונים הוד השרון אמנם הצליחה לחלץ ארבעה נצחונות, אבל הפערים מסביבה מתחילים להצטמצם. פלייאוף? תנו להשאר.

- מגדל העמק הפסידה את משחק חייה, במה שאולי עשוי להתגלות כמשחק שהכריע מבחינתה את הירידה. בעשרת משחקיהם האחרונים השיגו הקפלנים ניצחון אחד, על קריית גת, אבל את המשחק הזה, אחרי הארכה, הם היו צריכים לקחת. הם ניצחו בריבאונד, קיבלון מדיון וויט וג'יימי הול הצגה גודלה, הצליחו לכפות הארכה אבל לא להכריע את המשחק, החטיאו 13 כדורים מהקו (46%) ובעיקר פספסו הזדמנות למנוע מיבנה דאבל. בשורות המארחים, שימו לב לזה: שישה שחקנים עלו על הטופס, כולם סיימו בדאבל-פיגרס. ההפתעה הקטנה: ריילי וג'ורדן חלקו יחדיו רק 22 נקודות. הגדולה: קלארק רוזנברג עם שני שיאי קריירה אישיים בעונה הסדירה: 27 נקודות, 9 אסיסטים.

- בשני המשחקים הפחות מרתקים של המחזור גברה ב"ש על כפ"ס ואתא על מוצקין. דרבי הקריות לא היה במעמד צד אחד, אבל במחצית השנייה מוצקין כבר נשארה בלי תשובות, אבל קיבלה מכריס סמית' את משחקו הטוב בארץ (7 נק'). מוצקין במשחקים האחרונים אמנם מנצחת, אבל סופגת הרבה. מעניין אם החילוף של קנט הול בבאמבלה אוסבי יעשה את שלו. אתא, מאידך, תאלץ להעביר את החודש הקרוב ללא רודני אלכסנדר שעבר ניתוח במיניסקוס, וצרפה במקומו את ג'רבון פרסלי. ובחזרה למשחק: 5/13 למוצקין מהקו, 28/38 לאתא. פער עצום מידי שלקבוצה של רועי פרל אין את הכלים לכסות.

- ומה היה בקונכייה? ניצחון קליל במיוחד לבאר שבע כל כפר סבא, שעשתה את הכל בהילוך ראשון. עמית גרשון המשיך ביכולת הקליעה הנהדרת שלו מחמשת משחקי הבית האחרונים - 4.5 שלשות בממוצע ונעץ את המסמר האחרון, ואחרי שקנה את מקומו בחמישייה על חשבונו של עדי כהן-סבן, בשבועות האחרונים כבר הפך להיות הישראלי שמקבל הכי הרבה דקות מיניב בורגר. ווין-ווין סיטואיישן. באר שבע כבר עם ניצחון שמיני בתשעה משחקים, ומי בכלל זוכר את המאזן השלישי מפתיחת העונה.

- רגע לפני שננסה להכנס למטריקות המעניינות של מדד הפלוס-מינוס, ככל שיאפשרו לנו האינפורמציה והאמצעים העומדים לרשותנו - בואו נתחיל את הדיון הראשון שלנו בנושא העונה עם העובדות היבשות. ולמען האמת - הן דווקא די מסקרנות. זוהי העונה השישית בסך הכל בה המדד מלווה את הליגה הלאומית, והוא מביא איתו בשורה גדולה: בארבע מתוך חמש העונות האחרונות, מי שהוביל את המדד היה שחקן משורות האלופה. החריגה היחידה הייתה בעונת 2014/15, עונת העלייה של מכבי ק"ג, כשבסיומה הוביל את המדד דייויד לאבו מהפועל עפולה.

- מפתיע? כן, מפתיע. עונת 2014/15 הייתה גם הפעם היחידה בה בין 20 מובילי המדד היו רק שלושה שחקנים משורות האלופה: טרנס ווטסון (רק מקום שישי), גל איתן וליאור ליפשיץ. אשתקד, למשל, לא פחות מחמישה משחקני נס ציונה היו בטופ-20 בסיום העונה הסדירה, הפושרת במיוחד של הכתומים. בעונה העלייה הראשונה של נס ציונה היו שם שישה, גם בזו של נהריה, אבל הגדילה לעשות יותר מכל היא הפועל גלבוע/גליל, שבעונת העלייה שלה לליגת העל עיטרו לא פחות מ- 8 משחקניה את 20 המקומות הראשונים במדד.

- ולמה אנחנו מספרים לכם את כל זה? כדי לתת את הספתח למה שקורה עד כה השנה. בראש המדד: אלונזו קולמן ממכבי רחובות שעומד על פלוס-מינוס מרשים של 11.8. בין חברי העשירייה הראשונה: לא פחות מחמישה שחקנים של מכבי רחובות - קולמן, רלפורד, שעשוע, פורת ודראפיץ'. אלא שרחובות היא לא הקבוצה היחידה ששולחת חמישה שחקנים לפסגת הרשימה. גם קריית אתא (5), באר שבע (4) וגליל (4) - תופסות לעצמן מקום טוב למעלה. בין לבין תמצאו את ריילי דיאנגל'ו מיבנה (מקום 14) ורוברט רות'בארט מק"ג (מקום 19).

- זוהי הפעם הראשונה בה גליל עליון ושלחת נציג לטופ-20 מאז אבישי גורדון בעונת 2014/15. קריית אתא היא הקבוצה היחידה בליגה ששולחת למובילי המדד נציג זו שנה רביעית ברציפות ולמרות שעדיין לא הסתיימה העונה - קשה לראות את שתי העובדות הללו משתנות. אם אכן זהו המדד האמין לניחוש זהות האלופה, בק"ג בהחלט צריכה להתעורר דאגה. למה? כי גם בין מקומות 20-40 ליורדת מליגת העל יש רק נציג אחד (קדריק מייז) - מצב הרבה פחות אופטימי מזה בו הייתה לפני 3 עונות.

- אבל - ביום שלישי הקרוב תארח הקבוצה של רועי חגאי את זו של אבנר יאור למשחק עם הרבה משמעות מבחינתה. אחרי שגם הפסידה בבית (לבאר שבע) וגם הפסידה שני משחקים ברצף (השבוע לרעננה) - התיאוריה הכפולה של חגאי בדבר הדרך לאליפות - התנפצה. ניצחון ביתי משכנע על רחובות יוכל בקלות לסדוק גם את זו שלנו, ועל הדרך לערער במעט את הקונצנזוס בצמרת הטבלה. קצת פחות בצמרת המדד.