על החודש העגום של ר"ג והשיא השלילי העתיק שכמעט ושברה, על הדומיננטיות המפתיעה מהספסל של קריית גת, על הזר ה- 14 שחוזר ארצה, המלחמות הסטטיסטיות מ"עתידים", האמונות התפלות מ"רמז", הצרות של חיפה, הבעיות של העמק וההתעוררות של מוצקין. מחזור עמוס במספרים בלאומית מאחורינו.

- חמישה-עשר מחזורים ולא שמענו עליהם אפילו מילה. לא קיבלנו ציטוט אחד שאפשר היה להפוך לפרשייה, לא שמענו על משחק אחד שהוכרע ע"י החלטה שנויה במחלוקת. בד"כ סאגות שיפוט מגיעות לתקשורת בנסיבות ביקורתיות, כשהכל עובד כמו שצריך - שוררת דממה. אז עכשיו, ובכן, למרות שנראה שבאמת הכל עובד כמו שצריך - זמן להתנתק מהדממה. זה לא אנחנו, אלה העובדות שבשטח שמספרות שהשיפוט השנה בליגה עלה מדרגה. שרק ימשיך כך. אנחנו מפרגנים.

- אבל בגלל שאנחנו לא לגמרי יודעים איך למדוד סטטיסטיקות שמעורבות בהחלטות שיפוטיות, בואו נלך למה שאנחנו קצת יותר, כמו למשל, לעובדה הבאה: קליי בידלר הצטרף הבוקר להפועל ר"ג / גבעתיים, ובכך הפך לזר ה- 14 בליגה שפותח פה (לפחות) קדנציה שניה. שיא? לא בדיוק. רק את עונת 2015/16 סיימנו עם לא פחות מ- 16 כאלה, אז הפסקנו ללכת אחורה, את העונה שעברה סיימו פה 11. אפשר לעשות סקאוטינג חודשיים, אבל בסוף המניות המוכרות הן הכי בטוחות, ולר"ג כבר אזל הזמן לניסויים.

- ואלה היו ניסויים קשוחים. אחרי שבילתה את מרבית הסיבוב הראשון בצמרת הגבוהה של הטבלה, נאלצת כעת ר"ג / גבעתיים למצוא את נתיב הבריחה כדי לא להסתבך במאבקי הכניסה לפלייאוף. חמישה הפסדים בשישה משחקים, 0 נצחונות בארבעת המשחקים של 2018, 75 נקודות למשחק (אחרי שעמדה על ממוצע 89 מתחילת העונה), 30% פחות ריבאונדים לערב, וכמעט חצי מהשלשות שהעמידה ב- 2017, בכמעט חצי מהאחוזים. רוברט גלן לא היה ריבאונדר גדול או קלעי מחונן. הוא פשוט היה סקורר. עכשיו תורו של ביידלר להוכיח שהוא עוד זוכר איך עושים את זה נכון.

- בינתיים, מי שעשתה זאת נכון הייתה הפועל כפ"ס - המנחוס הרשמי של ר"ג / גבעתיים, שרשמה ניצחון רביעי בחמישה משחקים על האורדונים. למעשה, זה גם היה ניצחון רביעי בחמישה משחקים של כפ"ס עצמה, שקיבלה מדאליס ג'ויינר וביירון ווסלי יחדיו ולחוד, לראשונה העונה, למעלה מ- 20 נקודות. האורדונים סיימו את המשחק עם 14 כדורים חוזרים בהגנה (מול 17 בהתקפה), ועם שלשה אחת בלבד מתוך 21 ניסיונות (4.7%). הודות לעומר טל, נמנעה מהם הזכות המפוקפקת להיות הקבוצה הראשונה מאז קריית ביאליק בעונת 2012/13 שמסיימת משחק ליגה בלי אף שלשה.

- אבל יאללה, בואו נצא מגוש דן ונקפוץ לפריפריה. היה לנו שם יופי של משחק בין ק"ג לב"ש שהסתיים בניצחון משמעותי של הקבוצה מבירת הנגב, שרשמה ניצחון שביעי בשמונה משחקים והשכיחה את המאזן השלילי בו החזיקה בחודש נובמבר. האדומים קיבלו חמישה שחקנים בדאבל-פיגרס שכיפו על ערב חסר פואנטה מחוץ לקשת (5 שלשות בלבד, בשליש הראשון של המשחק). ק"ג, מאידך, אולי מתחילה להבין שוויתרה מהר מידי על העומק שהיה לה על הספסל: בוכמן, זלמנסון ואל-על, שהתפזרו בין קבוצות הליגה, והגיעה למאני-טיים עם שמיכה קצרה.

- אלא שלמרבה האירוניה, או שאולי - בזכותה, דווקא הספסל של קריית גת היה הפעם זה שעשה עבורה את העבודה. 47 נקודות קלעו שחקני החמישייה של המארחת (מול 70 של החמישייה של ב"ש), אבל כולם בלי יוצא מן הכלל סיימו את המשחק עם מדד פלוס-מינוס שלילי. מאידך, כל שחקני הספסל של ק"ג, בהובלת מארשל מוזס - זר שעולה מהספסל, איזה לוקסוס - סיימו עם פלוס מינוס חיובי. בלט מכולם: עמית זיס, עם פלוס 10 ב- 10 דקות. אולי הוא פשוט צריך לשחק יותר, ואז אפשר יהיה לשכוח ממה שכתבנו קודם לכן על אורך השמיכה.

- ערב קצת פחות גדול היה לנו בקריית אתא, שם הקבוצה המקומית גברה בקלילות על מוליכת הטבלה, מכבי רחובות, שבמחזורים האחרונים נכנסה לאיזו רוטינה משעממת שאולי כל מה שהייתה צריכה כדי לצאת ממנה זו סטירת לחי קלה, ולהפסיד ב"רמז" זו בסך הכל סטירת לחי קלה. אחרי הכל, ב- 3 השנים האחרונות הפסידה שם קריית אתא 3 פעמים בלבד בממוצע בעונה הסדירה. אם ברחובות רוצים אפילו מקום לאופטימיות, הם יכולים בכלל להסתכל על הנתון הבא: שלוש אלופות הליגה האחרונות - נס ציונה, גלבוע/גליל וקריית גת - הפסידו בקריה בעונת העלייה.

- אם נניח לרגע את המיסטיקה בצד, רחובות צריכה לחשוב לרגע על הרצף הבא: לראשונה העונה, קבוצה הצליחה להשאיר אותה על פחות מ- 70 נקודות, היא הפסידה משחק חוץ, ושני הזרים שלה החטיאו פי 2 יותר כדורים מאשר קלעו. קריית אתא, מאידך, ניצחה את שני משחקיה האחרונים בפער כולל של 47 נקודות והשוותה את מאזן הבית שלה לזה של קריית גת (1-7). אבל על מה היא כן צריכה לחשוב? שימו לב לרצף הבא: חיפה גררה את מגדל למדד הכי נמוך העונה (47), רחובות גררה את חיפה להישג דומה (48) ואתא המשיכה את הרצף וגררה לשם גם את רחובות (51 נקודות מדד בלבד). האם יש מי שיכולה להמשיך בסדרה ולעולל זאת גם לאתא?

- הפועל חיפה, עוד קבוצה במשבר, רשמה את הפסד הליגה השישי שלה בשבעה משחקים ולראשונה העונה ירדה למאזן שלילי. בשבועות האחרונים נראה שבחיפה לא מצליחים למצוא את הדרך לעשות נקודות, וגרוע מכך - למנוע מהיריבות לעשות אותן. קרי קרטר אמנם קולע, אבל לוקח 17 נקודות בממוצע למשחק ומדייק באחוזים בעייתיים. השבוע הוא עמד על 3/12 ל- 3 - הכי קרוב ~לכאורה~ למופע הצליפות הגדול של דיויד הווארטס, אולם נראה שבשביל שיגיע שינוי, צריך לעשות אותו. קחו לדוגמא את גליל, שלא הייתה צריכה יותר מ- 23 נקודות של צוף בן משה, מהספסל, כדי לסגור סיפור.

- הוד השרון חזרה לקלוע ועל הדרך שמה סוף לרצף חמשת ההפסדים שאיים להכניס אותה למאבקי התחתית. על הפרקט היה זה קרב בין שתי קבוצות ההגנה המאותגרות בליגה מצד אחד, אל מול שני הישראלים שזורקים הכי הרבה שלשות בממוצע למשחק העונה - עידו סטולרו (שאפשר לומר שגם ניצח את המשחק עם שלשה), בהוד"ש, ועידן רג'ואן ביבנה. סטולרו ורג'ואן זורקים למעלה מ- 7 שלשות בממוצע למשחק (כמו גם אריאל נבון מעפולה) - כמות שבשנים האחרונות רק דודו שמריז הגיע אליה (8.1), כשסיים כמלך הסלים הישראלי של הליגה.

- השבוע, סטולרו סיים עם 4/8 (34% בנצחונות), רג'ואן עם 1/7 (23% בהפסדים), אבל העונה שלהם מתחלקת באופן אחר לחלוטין. זו של רג'ואן מתפצלת בין משחקים. בשקלול המשחקים בהם הידית הייתה מאופסת, הוא דייק ב- 52% ל- 3, בשקלול המשחקים בהם היא לא הייתה מאופסת - הוא סיים 13% בלבד. סטולרו, מאידך, נע בין משחקים בהם זרק 12 שלשות בממוצע לכאלה שסיים עם ניסיון אחד בלבד. עוד מ"עתידים": ורנון טיל עם טריפל-דאבל שני העונה ודיאנגל'ו ריילי הופך לשחקן השישי העונה שלוקח 20 כ"ח בערב ומוסיף להם 10 איבודים ו- 21 נקודות. גם סוג של טריפל.

- חלומות הפלייאוף של הפועל עפולה קיבלו זעזוע רציני עם ההפסד הביתי לרעננה, שבמידה מסוימת הפך את מה שנשאר מהמאבקים העונה לקרבות הישרדות. בפעם השנייה העונה גיא לביא סיים משחק עם 20 נקודות ו- 3 שלשות, מה שעד היום עשה רק פעם אחת בעונה. סמי גיבנס, בדיוק כמו בעונה שעברה נגד עפולה, רשם את המשחק היחיד העונה בו לא קלע בספרות כפולות, ונראה שסך הכל העניינים בפנינת השרון מתחילים להתייצב, בדיוק כמו שקורה גם במוצקין.

- עם ניצחון שלישי בשלושה משחקים מוצקין מתחילה לקבל ביטחון. בפעם השלישית העונה היא מנצחת משחק על הבאזר, כשהפעם זה קורה נגד יריבה הרבה יותר משמעותית מבחינתה. בזמן שהעולה החדשה עדיין מחכה שכריס סמית' - אח של שחקן NBA אחד שבמידה מסוימת נמצא שם במקום אח של שחקן NBA אחר (ג'רמי אינגרם, שנפצע בקיץ) - יכנס לעניינים, נראה שהוויתור על טיילור ג'ונס בעמק היה נמהר מידי. רועי פרל העלה את מגדל מהארצית לפני 5 שנים כשבדרך ללאומית דילג על פני מוצקין, אבל יכול מאוד להיות שהשבוע הוא גם היה זה שהוריד אותה חזרה לליגה השלישית. עם כל המעגלים שנסגרו פה ברבע השעה האחרונה, זה היה אולי המשמעותי מכולם.