על הערב ההיסטורי של עפולה ואריאל נבון, התצוגה ההתקפית של מגדל העמק, ההתעוררות של קריית אתא, יבנה וכפר סבא, אבל בעיקר - מבט על טבלת מלך הסלים הישראלי של הליגה: השחקנים שעשו את הקפיצות הגדולות והנתונים שמספרים את סיפורה של הליגה העונה.

- תרגיל. קחו את קבוצת ההתקפה הכמעט הכי פחות טובה בליגה, תכניסו אותה לאולם הכי קר בליגה, תורידו לה זר ותפגישו אותה עם סגנית מוליכת הטבלה. מה קיבלתם? יפה, הפתעה. מגדל העמק חסרה את ג'ורדן סאמפל הפצוע ואת טיילור ג'ונס המשוחרר שאולי עוד ישוב, ספרה חמישה הפסדים רצופים, חזרה ל"יערת העמק", שם כבר הפסידה פעמיים העונה (בשתי הזדמנויות), ובכל זאת יצאה מחוייכת אחרי ניצחון ענק על ק"ג, במשחק אותו סיימה עם 104 נקודות - 25 יותר ממוצע הקליעה העונתי שלה. אבל חכו, זה לא נגמר שם.

- מגדל העמק / יזרעאל סיימה את המשחק עם 66% ל- 2, ההופעה השלישית בטיבה בליגה העונה. לא פחות מחמישה משחקניו של ניר קפלן סיימו עם 100% ל- 2, כנראה איזשהו שיא עונה (לפחות) שלא בטוח עד כמה קל יהיה לבדוק אותו, ושני ישראלים - ארד הררי ונטע סגל - סגרו משחק עם 51 נקודות משותפות מבלי שאפילו ישברו את שיאי הקריירה שלהם (לסגל חסרה נקודה. להררי, אם הייתם פה לפני שבוע, אתם יודעים שחסרו 2). מגדל שיחקה 30 דקות סמול-בול ובכל זאת "הפסידה רק 4" בריבאונד, ומארשל מוזס שוב עשה 5 עבירות ב- 15 דקות והשאיר את רות'בארט להתמודד לבד בצבע.

- וכמו שהתרגלנו לראות בחודש האחרון: כשקבוצה אחת מהעמק מנצחת, השנייה חוזרת הביתה עם הפסד. אלא שמבין תשעת ההפסדים שלה העונה - עפולה בהחלט יכולה להרגיש בנוח עם התוצאה שהשיגה בקריית אתא, שם כבר עלתה ליתרון 9, וחזרה ממינוס 16 להפסד בפער סביר. לא פחות מ- 29 שלשות נקלעו במשחק הזה, הכי הרבה שהיה לנו עד עכשיו העונה, כשהקבוצה מהעמק מעמידה שני שיאי עונה מרשימים: הכי הרבה שלשות במשחק אחד (17!) עם אחוזי הקליעה הכי גבוהים (74%!!). השני הוא אפילו חתיכת היסטוריה.

- מי שחתום על ההצגה הזו יותר מכולם הוא אריאל נבון, שהפך להיות השחקן ה- 16 בתולדות הליגה בעידן הסטטיסטיקה הרשמית שמסיים משחק עם 8 שלשות (או יותר). עזמי אבו-אחמד סיים עם 4/4, אלכס רוזנברג תרם 2/2. ערב שכזה. אחוזי הקליעה המדהימים של שחקני עפולה מחוץ לקשת סידרו לנו את ההופעה השנייה בטיבה בליגה בכל הזמנים. רק שחקני הפועל חולון, בעונת 2005/06, סיימו משחק עם אחוזים גבוהים יותר - 7/8 (88%). לקבוצה שמנתה את אילן ברקוביץ', עדי פרג, ליאור לוי ואורן בן חמו, כנראה שהשיא האמיתי בכלל היה ההסתפקות ב- 8 זריקות ל- 3 במשחק אחד.

- קריית אתא, מאידך, הסתפקה באחוזי קליעה נמוכים יותר - 43%, אבל הייתה זו שיצאה עם הניצחון. אתא כבר רושמת ניצחון חמישי בשישה משחקים, ושוב מקבלת את הישראלי התורן שבא לעבוד (דנינו, 24 נקודות) ואת התפוקה הקבועה מצמד הזרים (49). בלט בהיעדרו: גיא דותן, שסיים משחק פחות טוב עם מינוס 21 במדד. לשמחתה של אתא, יש לה את הלוקסוס להעלות שחקן כמו ירין איינהורן מהספסל שאיזן עם פלוס 18 נאה (ועשרה אסיסטים). בסוף נגמר 5.

- תהיות רבות ממדדי הפלוס-מינוס הגיעו גם מזיסמן, שם הקבוצה המקומית כבר רשמה הפסד בית שלישי ברציפות. אם בשבוע שעבר בריאן הארפר היה השחקן היחיד בשורות הארודונים שסיים עם פלוס-מינוס שלילי, הפעם הוא דווקא הוביל את הקטגוריה עם פלוס 14. שון דניאל, מהצד השני, אמנם הצליח איכשהו לסיים עם מינוס 23, אבל שום דבר לא יכל לעמוד כנגד ההופעה המדהימה של ג'רמיין ג'ורדן, שכללה 29 נקודות ושני שיאי עונה: בריבאונד (21) ובמדד (46). יבנה, אגב, כבר רושמת ניצחון שלישי בארבעה משחקים. ר"ג, אגב, מסיימת משחק עם שיא ליגה שלילי של 3 כדורים חוזרים בהתקפה.

- במשחק המרכזי של המחזור גברה רחובות על גליל עליון, ושמרה על מאזן החוץ המושלם שלה העונה. מרכוס רלפורד להט עם 17 נקודות ברבע הראשון ו- 33 במשחק כולו, אלונזו קולמן הוסיף 20, ואיכשהו נראה שזה הספיק הפעם למרות שגליל, סך הכל, הציגה משחק טוב ונהנתה מ- 1,200 צופים ביציע. קורטני פלס סיים עם 3/17 מהשדה וראה את ג'ורדן לואיס חוגג עם 17 נקודות באחד הערבים ההתקפיים הטובים שלו בארץ, ואת עמית גל נקלט במצלמות הערוץ חוגג בדרבי התל-אביבי. גם כן משחק עונה.

- קטנות מצמד המשחקים שנערכו בשרון: הפועל כפ"ס בעידן די.ג'יי שארפ כבר רושמת ניצחון שלישי בחמישה משחקים. בעידן הוד בן הרצל היא כבר עומדת על 2/2. רעננה עם הגנה גדולה ב"עתידים" שמה קץ לרצף חמשת המשחקים של הוד השרון שהסתיימו עם 90 נקודות ויותר, ולמרות שהפסידה בריבאונד מצד אחד - 53:31, הצליחה להיות זו שחוצה בעצמה את רף 90 הנקודות ומנצחת, כשגיל בני מעדכן בפעם השנייה את שיא הקריירה שלו (21 נקודות) נגד הוד השרון. הפעם הקודמת הייתה, אתם בטח זוכרים, ברבע הגמר בעונה שעברה.

- רגע לפני שנגמר הסיבוב - יצאנו להעיף מבט על טבלת מלך הסלים הישראלי של הליגה שמזמנת לנו לא מעט הפתעות. 20 המובילים מופיעים משמאל (תודו, תודו שלא האמנתם שנצליח להכניס טבלאות צבעוניות ל"ספסל"), אבל הנה כמה דברים שאולי לא תמצאו שם.

- אם חיפשתם עוד הסבר לכך שהליגה השנה התחזקה לא מעט ביחס לשנה שעברה, הרי שהוא בעובדה שלא פחות משבעה שחקנים ברשימה (מסומנים באדום) - כלל לא שיחקו בליגה בעונה שעברה. הבולטים שבהם הם רות'בארט (אשתקד באילת) ושירן (כפר יונה, ליגה ארצית), כמובן, שמשתלבים יפה בין הקלעים המובילים של הליגה כולה. לא פחות מארבעה נציגים שולחת ר"ג / גבעתיים לרשימה, 5 קבוצות אחרות (רעננה, גליל, יבנה, מגדל, ק"ג) שולחות 2 נציגות כל אחת.

- את הקפיצה הגדולה ביותר (בכחול) מהעונה שעברה עשה מייקל בריסקר, שאת חצי השנה שעברה סיים במקום ה- 106 בליגה והשנה כבר קפץ למקום ה- 32. זינוק של 74 מקומות. גם ארד הררי (26 מקומות), אריאל נבון (44) ואפילו גיא לביא (28) השלימו זינוק נאה.

- מנגד, חסרים לנו ברשימה לא מעט שחקנים שכיכבו בזו של אשתקד אבל נעלמו ממנה עד כה השנה (אנחנו לא מדברים, כמובן, על אלה שעברו לשחק בליגה אחרת). בין חברי הרשימה הזו תמצאו בין השאר את עדי כהן-סבן (מקום 30 בליגה וחמישי מבין הישראלים אשתקד), אנטוני פישר (32 ו- 7), טל פרסלני (33 ו- 8), עודד שעשוע (34 ו- 9) ואוראל לב (37 ו- 12).

- מלכי הסלים הישראליים של הליגה בשבע השנים האחרונות (בסדר יורד), מאז חזרה הליגה למתכונת של שני זרים: יניב סולומון (18.8), יועד בית-יוסף (17.4), דודו שמריז (18.4), סיימון פארין (16.4), טל דן (18), יועד בית-יוסף (20.1) ועודד שעשוע (18.2). מבין חברי הרשימה - טל דן היה היחיד שגם סיים את העונה עם הכרטיס לליגת העל. בקריית גת יקוו שלא הנתון הסטטיסטי הזה יעצור מבעדם לחזור לליגה הראשונה בסיום העונה, אולם בהחלט נראה שהם צריכים לחשוב איך הם מתאימים את עצמם לליגה וחוזרים, כמו כולם, לשחק עם שני זרים במשרה מלאה.