מצטיין המחוז הדרומי: רז ניסים כהן (הפועל חבל מודיעין)

יהיה מי שיאשים אותנו במגמתיות, אבל אנחנו הולכים עם האמת, ומהאמת הזו אי אפשר להתעלם. עם ממוצע של 29 נקודות למשחק כולל ערב אדיר ובלתי נשכח של 49 על הראש של פתח תקווה, הוכיח רז ניסים כהן שהארסנל שלו רחוק מלהגמר. בפעם השנייה העונה נבחר לשחקן המצטיין של המחוז בליגה הארצית (אחרי שבחודש שעבר לקח את התואר חברו לקבוצה, דורי אסף).

אבל מבחינת ניסים כהן זו לא רק היכולת, מספרים האנשים שנמצאים סביבו ביום-יום, זו גם המנהיגות, האחריות, ההובלה. דברים שאולי היה נופל בהם פעם קיבלו השנה צורה אחרת. ניסים-כהן התחבר באופן נפלא למועדון אליו הצטרף באמצע העונה שעברה, ומשלם בריבית דריבית על הקרדיט הרב שמקבל מיוסי מזרחי. מצטיין החודש? מצטיין הסיבוב, ואולי אפילו מצטיין העונה, אם רק ישים בצד את השמועות בדבר עזיבתו המוקדמת לטובת השתתפות בתוכנית ריאלטי ויתרכז בעיקר - להדהים את כולם ולהעלות את חבל מודיעין לליגה הלאומית.

מצטיין המחוז הצפוני: איתי קרביוב (א.ס. רמת השרון)

ה- M.V.P של הליגה בעונה שעברה ממשיך להפגין את העליונות והדומיננטיות שלו גם השנה, ומוכיח לרמת השרון, ולליגה כולה, שהבחירה בו הייתה נכונה. קרביוב (ורמת השרון) אמנם הפסידו לנתניה בחודש שעבר, לא אחרי משחק שנגרר לדקות גדולות בסיום. אבל חודש דצמבר כבר היה כולו של הפורוורד, שסיים עם ממוצעים נפלאים של כ- 25 נקודות והוביל את הקבוצה ההתקפית בליגה למאזן מושלם.

קרביוב הוא אולי היתרון הגדול שיש לרמת השרון להציע במאבק הישיר עם נתניה בצמרת הטבלה. הדומיננטיות שלו בצבע באה היטב לידי ביטוי בחודש האחרון וחשפה לא מעט "מפגעים" אצל היריבות, כשגם הפועל עכו, בסוף החודש שעבר, לא ידעה למצוא את הפתרונות עבורו. עד המפגשים הבאים עם נתניה ועכו לרמת השרון יהיה עוד זמן להתכונן, ואם לא תמעד בדרך לשם, היא בהחלט תוכל להרגיש חזקה מספיק במאבקים על יתרון הביתיות בפליאוף.

משלימים חמישייה בצפון

עופר דיגמל (הפועל צפת)

שלושה חודשים מפתיחת העונה, והפועל צפת היא כבר הרבה מעבר ל"הפתעה נעימה". הקבוצה של פופי חדד התברגה בבטחה בצמרת הטבלה, ועם קצת מזל היא גם תוכל לסיים הערב (ראשון) את הסיבוב במקום הראשון בטבלה. בחודש דצמבר הוביל אותה עופר דיגמל הנהדר, שסיים כטופ-סקורר כמעט בכל משחק ולהט החודש עם ממוצע של 20 נקודות לצד הצגה גדולה נגד האקסית ממעלות. דיגמל, בכלל, נותן עד כה יופי של עונה ומאזן היטב את קו הצעירים - ותיקים של צפת. אם ימשיך ביכולת הזו - אין שום סיבה הנראית לעין שהקבוצה של פופי לא תמצא את עצמה בפלייאוף בסיום העונה.

גל איתן (אליצור נתניה)

אם בחודש שעבר לא לגמרי ידענו את מי לשלוח לכאן מהסגל העמוק והמגוון של עידן פלדה, הרי שהפעם הבחירה הייתה קלה וחד משמעית. נתניה משיכה בקו החיובי הנהדר שלה, מסיימת משחקים מספיק בזמן מבלי להסתבך בדקות ההכרעה, ועל אף המעידה בנצרת עילית - שומרת על מקומה בראשות הטבלה בין השאר בזכות נצחונות על רמת השרון (בנובמבר) ועכו. איתן, שגרד ממוצעים של דאבל-דאבל בחודש האחרון (בנקודות ובאסיסטים) היה האיש של פלדה על הפרקט, ואם יש משהו שיזכור ממנו יותר מכל הרי שזו תצוגת 17 האסיסטים שהעמיד בניצחון הגדול על עכו.

ג'רמיין הול (הפוע לעכו)

פתיחת העונה המנומנת של עכו שהביאה לחילופי מאמנים, אולי מעט נמהרים, עדיין נגררת איתה וכנראה גם תלווה את הקבוצה עד לסיום העונה הסדירה. אבל יוסי בוכניק - שכבר הוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון שנתיים ברציפות, יודע בדיוק שזו המטרה גם הפעם ושמשם המשחק מתחיל מאפס. כדי לא למעוד בדרך ליעד צרף בוכניק את הסנטר ג'רמיין הול, שבעונתו הראשונה בארצית מראה שבסך הכל הוא עבר את מבחן ההסתגלות בהצלחה. את דצמבר סיים הול עם למעלה מ- 20 נקודות וקרוב ל- 15 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוביל את עכו לרביעייה הראשונה.

רועי נברו (הפועל נצרת עילית)

וכמו בכל חמישייה חודשית ש"מכבדת את עצמה", אי אפשר בלי נציג מהמפתיעה התורנית. בנצרת עילית ידעו שהם לא הולכים לעונה פשוטה ושהמטרה הראשית תהיה לשרוד. המאזן הנהדר שהציגה הקבוצה בחודש האחרון היה בהחלט צעד וחצי משמעותי בדרך לשם, עם נצחונות על היריבות הראשיות קריית אונו וכפר יונה, ועוד אחד גדול במיוחד על נתניה. מי שהיה האיש של אנגלמן על הפרקט בדצמבר הוא רועי נברו, שהצטרף לקבוצה ממש רגע לפני פתיחת העונה והתגלה מהר מאוד כבאנקר גדול. את דצמבר סיים עם 22 נקודות בממוצע לערב, והוכיח שעם הקרדיט מגיעות גם התוצאות. חודש ענק.

משלימים חמישייה בדרום

אחיעד בוקרא (אליצור "איתו" אשקלון)

סופו של מעגל להסגר? כנראה. רועי בן יהושע שהתפטר מאימון הקבוצה במחזורי הפתיחה של העונה שעברה חזר לקווים באשקלון והוציא את הקבוצה לדרך חדשה כשהמטרה ברורה - עלייה לליגה הלאומית בסיום העונה. בינתיים, בחודש דצמבר, זה כבר עבד נהדר, ובן יהושע סימן שלושה נצחונות בשלושה משחקים וסידר לעצמו יופי של ספתח שהחזיר את אשקלון לצמרת הטבלה. על הפרקט היה זה החודש של אחיעד בוקרא המקומי, שחגג עם ממוצע של 17 נקודות לערב, אולם מעבר לכך - היה כנראה אולי הגורם המשמעותי לכך שהקבוצה מהשפלה מובילה בצד ההגנתי עם ממוצע הספיגה הנמוך בליגה. בן יהושע יצטרך את הסנטר שלו בכושר דומה גם בשבועות הקרובים ובמשחקים המעט יותר מאתגרים, ולו בכדי לתת לסטנלי ברנדי את האוויר שהוא צריך לקראת המאני-טיים של העונה.

אלן סקוורר (מכבי מעלה אדומים)

עם חמישה נצחונות בשישה משחקים והתבססות במקום השני בטבלה, מכבי מעלה אדומים עושה את כל מה שהיא צריכה כדי להגיע העונה לפלייאוף בצורה הטובה ביותר מבחינתה. חיזוק אחד כבר הגיע, חיזוק שני אולי נמצא בדרך, אבל גם בחודש האחרון התלכיד שבנה אבי סוכר בא לעשות את העבודה, ועשה זאת נהדר. אחרי אלעד כנפו בחודש שעבר, שתרם את חלקו גם הפעם, היה זה תורו של אלן סקוורר להשתלט על העניינים. עם ממוצעים של כ- 20 נקודות החודש (15 עונתי) ו- 6 ריבאונדים, הוביל הרכז את הספינה ממעלה והיה אחד השחקנים הלוהטים בליגה. האתגר יהיה לשמר את היכולת הזו גם בצמד משחקי הצמרת הקרובים שמחכים לקבוצה.

ארז מרקוביץ' (הפועל לוד)

חודש ינואר כבר כאן, ומי בכלל זוכר את פתיחת העונה המתסכלת של לוד. עמי ברדה התפטר במטרה לזעזע את המערכת, שמואל מלכוב חזר לעניינים, ובשקט בשקט הפכה לוד לקבוצה החמה בליגה, כשניצחה שישה מתוך שמונת משחקיה האחרונים. אושרי הראל היה האיש שהוביל את המהפך מהקווים, אבל הרבה ממנו הוא חייב לסנטר שלו, שבגיל 39 וחצי עדיין מראה שאפשר לרוץ איתו למרחקים ארוכים. מרקוביץ' המשיך להיות הבאנקר הישן והטוב בצבע, סיים את החודש עם ממוצעי דאבל-דאבל (אלא מה) והחזיר ללוד את האמונה והביטחון במה שהיא אמורה להיות השנה: קבוצת צמרת שתנסה ללכת הכי רחוק שרק יתנו לה. בינתיים זה הולך לכיון טוב.

אופק חכמון (מכבי בת-ים)

בניגוד לשנים עברו, בבת-ים השנה הבינו שהם הולכים לעונה "רגועה" שהמטרה העיקרית שלה היא לשרוד בליגה. פתיחת העונה אומנם לא עברה חלק, אבל חודש דצמבר האיר פנים לקבוצה של יניב וייצמן, שניצחה במהלכו שלושה מארבעת משחקיה והצליחה לברוח מהמקומות המסוכנים בטבלה, לבינתיים. מי שהוביל את הקטר בחודש שעבר הוא אופק חכמון, שסיים עם קרוב ל- 20 נקודות בממוצע לערב ויחד עם עידן מהרט היה חתום על שלושת הנצחונות החד-משמעיים (הפרש ממוצע של 20 נקודות) של הבת-ימים. עם התמדה ביכולת הזו, אל תתפלאו אם שוב תראו את בת-ים בין ארבע הראשונות גם העונה. בכל זאת, הפער מהמקום השלישי כבר עומד על שני נצחונות בלבד.

מאמן המחוז הדרומי: מני גרנדר (עירוני ר"ג)

במחזורי פתיחת העונה עוד היה מי שראה את עירוני ר"ג הולכת בדרכה של עירוני אשקלון ומסתבכת ככל שהעונה מתקדמת. אבל אחרי חודש אחד העניינים כבר התייצבו, ובתום חודש נוסף מצאה את עצמה היורדת מהלאומית מגרדת את צמרת הטבלה, לאחר שהשלימה ארבעה נצחונות בארבעה משחקים, והחזירה לעצמה את האוויר לריאות, לפחות לתקופה הקרובה.

בקיץ, עוד כשהבינו בר"ג לאן הרוחות נושבות, הלכו ראשי הקבוצה "על בטוח" ומינו את מני גרנדר למאמן הקבוצה. גרנדר, שכבר עבר כמה שנים מוצלחות בשוהם בליגה הזו, הלך גם הוא על בטוח וציוות חבורה של שחקנים איתם עבד בעבר, הלביש אותם סגול, ונתן להם לחזור לרוץ יחד. הדיבורים מסביב על ניהול טוב יותר או טוב פחות ימשיכו ברקע ככל שהעונה תתקדם, אבל החבורה של גרנדר באה לעבוד, ובחודש דצמבר השיגה ארבעה נצחונות נאים, כולל אחד גדול במיוחד על מעלה אדומים, שהשאירו את תקוות הפלייאוף באוויר.

לצד גרנדר, אי אפשר שלא להזכיר את המהפך שביצע אושרי הראל בלוד. הראל, שהצטרף לקבוצה שהייתה במאזן שלילי של 3-0 השתלט מהר מאוד על העניינים והשלים סיבוב מוצלח עם שישה נצחונות בשמונה משחקים (ו- 3/4 בדצמבר). לוד תסיים את הסיבוב במאזן חיובי אחרי הניצחון במשחק המוקדם על רמלה, ונראה שחלומות הפלייאוף, יחד עם הראל, בהחלט נריאם מציאותיים.

מני גרדנר: "אחריי פתיחת עונה לא קלה בכלל ושורת משחקים שלא כל כך מצאנו את עצמנו, וזאת דווקא אחריי סדרת משחקי אימון מוצלחת, אני מודה שהעניינים היו נראים טיפה לא מעודדים. דווקא בנקודה הזאת הצלחנו למצוא את כח הרצון, התחלנו לנצח וללכת לכיוון שנכון לנו. בסך הכל אני הוא זה שבחר את כל השחקנים וזה לא סוד שרובם שיחקו תחתיי בשוהם וחלקים אפילו מספר שנים ארוכות כמו חן זגדון ועמית סלע שהלכו איתי שנים רבות. גם אלירן גלבשטיין ודן רפאל שיחקו אצלי ואני זוכר אותם ממש לטובה, בהמשך הסיבוב הצטרף גלעד גינזבורג שגם הוא היה חניך שלי מספר שם יחד עם איתי גרינבויים בן אלפישר ועדו אזולאי שתמיד היה לי רצון לראות אותם אצלי. האמנתי שהקבוצה הזאת אמורה להיות מספיק טובה להיות בצמרת. השלימו אותם רביעית צעירים שילר, ורשבבסקי, אלוני ושלוש שבכל משחק נותנים מאה אחוז ואת המשחק האחרון לקחו על כתפיהם. אני מקווה שנמשיך בדרך שלנו. אני בטוח שגם עוד יהיו משברים אבל נשאף לעשות הכל בשביל להצליח ב2 המסגרות (גביע, ליגה)"

מאמן המחוז הצפוני: גיא קנטור (א.ס. רמת השרון)

אם יש משהו שמאפיין יותר כל את מה שקורה ברמת השרון בשנים האחרונות, הוא נקרא סבלנות. ההיסטוריה מלמדת שלא הרבה קבוצות שירדו ליגה היו נשארות עם המאמן שלהן לעונה נוספת, אבל השידוך בין רמת השרון לגיא קנטור היה כל כך מוצלח עד שלאיש לא היה ספק שימשיך לפחות לעונה נספת.

ההפסד לעמק חפר במחזור הפתיחה וההפסד הביתי לנתניה לא שינו הרבה מבחינת רמת השרון, שבחודש האחרון התבססה בשלישייה הראשונה ושלטה ללא עוררין בכל משחקיה כבר מדקות הפתיחה. רמת השרון כבר רושמת חמישה נצחונות רצופים, 4/4 בחודש דצמבר, ומבססת את מעמדה כקבוצת ההתקפה הטובה בליגה עם ממוצע של 97 נקודות למשחק בחודש האחרון ו-88 בעונה כולה. קנטור, כמאסטרו, הראה שמה שעבד היטב בלאומית - טקטיקה ומשחק קבוצתי ומשוחרר, עובד לא פחות טוב גם בליגה השלישית.

ולצד קנטור, כמובן, אי אפשר להתעלם מליאור אנגלמן ונצרת עילית, שהצליחו להתחמק מעט מהתחתית עם מאזן נפלא של שלושה נצחונות מול הפסד בודד בחודש האחרון. אמנם דרכה של העולה מליגה א' לעונה נוספת בארצית עוד ארוכה, אך אין ספק שהמאזן שהציגה בשבועות האחרונים, ובכלל - גרף השיפור ביכולת יעמדו לצידה עם פתיחת הסיבוב השני.

גיא קנטור: "תודה על הבחירה אבל היא כמובן שייכת בראש ובראשונה לשחקנים. לשמחתי כולנו ממוקדים ומבינים שהמטרה היא לא תארים אישיים במהלך העונה אלא המטרה הקבוצתית בסופה."