על הדילמות שילוו את משחקיה הבאים של רחובות, על התלות של ק"ג בישראלי המוביל שלה, על שלושה שיאי עונה שנקבעו ע"י שחקן אחד, האולם שמאיר פנים לקבוצות התחתית. וגם: מבט על מונה הזרים שלנו שהחל לתקתק, ומילה על רצף החלפות המאמנים המהיר שעברנו ביממה האחרונה.
- בערוץ הספורט כבר אובדי עצות. שבוע שני ברציפות שהם גוררים צוות שידור שלם למשחק צמרת בו נוטלת חלק מכבי רחובות; שבוע שני ברציפות בו הכיף נגמר לכולם מוקדם מהמתוכנן. 28 הפרש על חיפה בשבוע שעבר, 31 הפרש על ר"ג / גבעתיים השבוע, בלי דרמות, בלי הארכות, בלי החלטות שיפוט שנויות במחלוקת. בקיץ בכלל דיברנו על רחובות במונחי "עונה טובה יותר", אבל אז הגיע החורף, או שמא רק נדמה לנו שהוא הגיע, והגדיר אותה מחדש. הנחישות ההגנתית והדומיננטיות ההתקפית שהציגה בשבועות האחרונים כבר לא מותירים לאיש ספק מיהי הקבוצה הטובה בליגה.
- לראשונה מאז עלתה ללאומית חצתה רחובות את רף 100 הנקודות, אבל בתוך הערב ההתקפי הנפלא שלה ו- 107 הנקודות שקלעה, בלט הטור הסטטיסטי של קובי חסון בן ה- 38 וחצי, שסיים עם 7 נק' ו- 5 אס', ויחד עם ייבגני חולודוב העלים את העובדה שמוליכת הטבלה הגיעה להתמודדות ללא עודד שעשוע הפצוע. צמד הזרים של רחובות סיים ערב נדיר עם 19/19 מהקו ו- 45 נקודות בסה"כ, בעוד שמהצד השני מאדן והארפר סיימו עם 29 בלבד, פחות ממה שקלע מאדן לבדו רק לפני שבוע ברעננה.
- אבל ר"ג / גבעתיים היא לא המאוכזבת היחידה מהמחזור האחרון. ק"ג הגיעה לכפר בלום למשחק שהיה לא קל על הנייר והפך ללא כוחות על הפרקט, אחרי שצמד הגבוהים שלה - רות'בארט ומוזס, הסתבך בעבירות. רות'בארט לראשונה העונה סיים משחק עם פחות מ- 10 נקודות, אצל מוזס זה כבר עניין שבשגרה (ב- 3 מתוך 4 משחקים הוא לא הגיע לדו-ספרתי) והתפוקה הבעייתית של כרמל בוכמן הופכת את הקו הקדמי של היורדת מליגת העל לתלותי מידי. ק"ג, קבוצת הריבאונד הטובה בליגה ערב המשחק, סיימה עם 26 כדורים חוזרים מול 43 של גליל - נתון שמסביר יותר מכל את התוצאה הסופית.
- גליל, מאידך, חוותה רבע ראשון התקפי מדהים של קורטני פלס (6 שלשות), ובמחצית השנייה כבר קיבלה מברנדון אדוארדס את מה שבדרך כלל ראתה ממנו מידי הערב. כמעט. בפעם הראשונה העונה, להוציא את מחזור הפתיחה, סיים הסנטר של גליל משחק עם פחות מעשרה כדורים חוזרים, או במילים אחרון - לא חגג דאבל-דאבל, מה שמשאיר את ג'רמיין ג'ורדן בראש עם 9 הופעות של דאבל-דאבל העונה. ומה היה מיוחד כ"כ במחזור הפתיחה? יבנה הגיעה לגליל, וג'ורדן סיים משחק פושר עם 9 כדורים חוזרים בלבד. מאז זה כבר לא קרה לו שוב.
- בכלל, התפוקה ההתקפית של ג'ורדן השנה פחות מזכירה את זו שראינו ממנו בשנתיים האחרונות, אבל למזלה של יבנה ריילי דיאנג'לו יודע להשלים אותו נהדר. השבוע סיים הסנטר עם שלושה שיאי ליגה עונתיים, שניים בהתקפה - 21 זריקות ל- 2 ו- 13 כדורים שנכנסו פנימה, ואחד בהגנה - 6 חסימות. זה לא עזר לקבוצה של אוהד יתום לחזור מבאר שבע עם ניצחון. האדומים, מאידך, קיבלו הפעם רק 34 נקודות מצמד הזרים שלהם (אחרי ה- 70 מהשבוע שעבר), אבל חלוקת נקודות מאוזנת הרבה יותר בין האחרים. נראה לנו שזה עדיף.
- צ'סטר סימונס חזר לישראל, ועם 22 נקודות ואחוזי קליעה סבירים, סידר לעפולה את ניצחונה השני העונה, בהוד השרון - אולם שכבר האיר פנים לקבוצת תחתית אחרת - הפועל כפ"ס, לפני מספר שבועות. דוד אלהרר עבר לרוטציה קצרה כשחמישה שחקנים שיחקו למעלה מ- 30 דקות, ומול הרוטציה הקצרה שהיה להוד השרון להציע - שני שחקנים עם כמעט 40 דקות ועוד אחד שהיה שם אם לא היה מסתבך בעבירות - זה הספיק. יותם שירן נצמד בטבלת מלך הסלים הישראלי לרוברט רות'בארט (נעיף לשם מבט בשבוע הבא), ורנון טיל סיים עם 9/9 מהקו אבל רשם משחק שישי ברציפות עם פחות מ- 10 ריבאונדים (מה לעשות, התרגלנו) ועם 0/8 ל- 3, ג'ורדן וושינגטון לא היה בעניינים, ולמרות זאת - הוד השרון עמדה מרחק התקפה אחת מניצחון רביעי ברציפות.
- שלושה משחקים עם מעט אנקדוטות: סמי גיבנס עם 28 נקודות בכפר סבא השווה את שיא הנקודות שלו למשחק בארץ, שהעמיד לפני שנה. מגדל העמק שבוע שני ברציפות מארחת ביערת העמק ומתקשה מחוץ לקשת עם 3/28, נועם מטלון לראשונה העונה מסיים משחק עם (לפחות) 5 שלשות אחרי שאשתקד עשה זאת לא פחות מ- 4 פעמים, והפועל חיפה עם הפסד בית ראשון מחד, אבל עם שחקן רביעי בליגה שרושם 20 ריבאונדים מאידך - איסמעיל רומרו.
- מחזור כמעט חסר פואנטה כמו זה האחרון הוא אחלה הזדמנות לצאת מהמסגרת ולהתעסק בנושאים צדדיים. אחד מהם, למשל, הוא מונה הזרים שלנו שהופעל בסוף הקיץ שעבר אבל נשכח איפשהו בדרך. לא פחות מ- 8 קבוצות החליפו לפחות שחקן זר אחד העונה, ואנחנו רק במחזור העשירי. לשם השוואה - את כל העונה שעברה סיימנו עם מספר זהה, אם כי עם הרבה יותר זרים שהגיעו והלכו, הרבה "בזכות" שתי נועלות הטבלה שמיצו או נאלצו למצות עד תום את מכסות ההחלפה.
- אבל שימו לב גם לזה: בעונה שעברה שלוש קבוצות החליפו את מאמניהן לפחות פעם אחת באמצע העונה, לפני שנתיים זה קרה ארבע פעמים, וכבר עכשיו, חודש דצמבר, אנחנו נמצאים באותה הנקודה בה היינו בעונת 2015/16, כשארבע קבוצות לא יסיימו את העונה עם המאמן שפתח אותה, אחרי שיוסי בוכניק (עפולה), שרון אברהמי (חיפה), שקד שוהם (אתא) ויוסי בונן (כפר סבא) עזבו/הועזבו.
- הפעם האחרונה בה קבוצה עלתה ליגה בעונה בה החליפה מאמן הייתה לפני... שנה, כשנס ציונה החליפה את רועי חגאי בנדב זילברשטיין. הפעם הקודמת הייתה לפני 7 (אשכנזי החליף את עוזי שהחליף את הירשוביץ במ.כ. הבקעה) ואת זו שלפניה אנחנו אפילו לא זוכרים. מאידך, כמעט בכל שנה קבוצה שירדה ליגה עשתה זאת למרות שהחליפה מאמן. ובכן, אנחנו לא רוצים להתערב לכם בהחלטות, רק שולחים אתכם להעיף מבט בסטטיסטיקה.