במהלך שרשרת החגים הבאה עלינו לטובה הוחלט בהפועל חיפה להפליג אל העבר. לא אל נק' ההתחלה ממש (1924) אלה לנק' ציון מיוחדת במינה. 27.06.69 ליתר דיוק. זה המועד בו דרכה כף רגלו של הזר הראשון בתולדות הפועל חיפה כדורסל בארץ הקודש ואנו כאן בכדי לספר לכם איך, למה, מדוע וכיצד. מדובר על שחקן מיוחד במינו, שהיה מאוד מאוד מרגש לראיין אותו, אלן פרידמן.

אוטוטו בן 71, 1.93, שיחק בהפועל חיפה שנתיים, המשיך והשלים 7 עונות בליגה הבכירה וסה"כ 11 עונות בישראל (בין היתר בהפועל ירושלים), גם כשחקן וגם כמאמן/שחקן. שיחק בנבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי בשנת 1972 בגרמניה וקלע 2 נקודות מול מערב גרמניה.


שלום אלן, מאיפה העברית המצוינת?
שיחקתי ואימנתי בארץ 11 שנה, אני בקשר עם הרבה אנשים בארץ, קורא ספרים בעברית ורואה ערוצי טלוויזיה ישראליים.

איפה נולדת ומה הביא אותך לישראל?
נולדתי בניו ג'רזי, בה אני גר גם כיום. לישראל הגעתי די במקרה. פגשתי סטודנט ישראלי בסוכנות היהודית שחיפש שחקן יהודי שיבוא לשחק בישראל במקום מולי אבישר שבדיוק נסע לשחק בקולג' בארה"ב. הגעתי להפועל חיפה ואפילו קיבלתי את מס' החולצה שלו-5. הייתי הזר הראשון, היחידי והאחרון ששיחק במגרש המיתולוגי הפתוח באלכסנדר זייד. הזרים שבאו אחרי היו דניאלס ולאסוף שהגיעו בעונת 1977/8 היישר לפרקט של רוממה החדשה והבנויה.

באיזה עמדות שיחקת? מה זכור לך במיוחד בשנתיים האלה?
שיחקתי עמדות 2-3-4, גם בפנים וגם בחוץ, תלוי במאמן ובתקופה. בשנתי הראשונה הפועל חיפה לא בדיוק הייתה מאריות הליגה ושרדנו ירידה עם הבאזר. הליגה הייתה מאוד צפופה ותחרותית. המקום השלישי היה עם 10 ניצחונות ואנחנו בתחתית עם 8, את המקום השלישי דווקא ניצחנו באותה שנה פעמיים ב 20 הפרש...

אני זוכר כמו היום את המחזור האחרון, הפסדנו בנקודה-שתיים בלבד בק.חיים (אמרתי שהמגרש ההוא עדיין עומד על תילו ואלן מאוד התרגש, א.מ.) ונסענו אבלים וחפויי ראש ב3 מוניות חזרה לחיפה. בשעה 23:00 בלילה היה מבזק ברדיו לסיכום הספורט וכולנו היינו דרוכים. בית אלפא שיחקו מול ירושלים. ניצחון ירושלמי- אנחנו יורדים. ניצחון של בית אלפא ב10+ שוב אנחנו יורדים. בית אלפא ניצחו ב6, ירושלים ובית אלפא ירדו ואנחנו שרדנו. לא ידעתי את נפשי. ישבנו וצרחנו כמו משוגעים בחניה החשוכה של בית הפועל. אושר צרוף.

נשארתי עונה נוספת ונהייתי מלך העיר. הייתי אטרקציה גדולה, הלכתי ברחובות הדר כמו החלילן מהמלין כי כל הילדים רדפו אחרי... העונה הזאת הייתה גם טובה בקבוצה וסיימנו במקום השישי. הרווחתי 1,600 לירות בחודש (אמא שלי, כקופאית, הרוויחה באותם ימים 300 לירות, אז תראו בזה שכר שהינו פי 5 משכר המינימום, א.מ.). בהפועל חיפה לא האריכו לי את החוזה לעונה שלישית ועברתי לשחק באשדות יעקב ואח"כ בירושלים (הפועל ובית"ר, סה"כ 5 עונות). עזיבתי סימנה מפנה להפועל חיפה, שאמנם ירדה ליגה אבל אח"כ מיד עלתה חזרה, עברה לשחק מס' שנים על טהרת הישראלים וגידלה מאז דורות של שחקנים מדהימים.

ספר לנו 5 דברים שלא ידענו עליך.
1)שיחקתי באותה אוניברסיטה בה שיחק גם סטיב קפלן (ד"ש חם להפועל ר"ג) אבל לא יחד איתו כי הוא הגיע שנתיים אחרי. שנינו הגענו להישגים יוצאים מן הכלל שלא שוחזרו מאז.
2)לנבחרת ישראל הגעתי לאחר שכמאמן/שחקן באשדות יעקב (אותה העליתי לליגה הלאומית) קלעתי 53 נק' במשחק מול טבעון בדיוק כשהמאמן האמריקאי של הנבחרת דוול פאריק הגיע לראות אותי. טיימינג זה הרי הכל בחיים...
3)בנבחרת שיחקתי עם טל ברודי, איתמר מרזל, מיכה שוורץ, חנן קרן ובועז ינאי. בטורניר הקדם אולימפי (ערב האולימפיאדה) סיימנו במאזן של 3-5 והיינו רחוקים כפסע מעליה כשרק הפסדים מרגיזים על חודו של סל מול מקסיקו ובולגריה מנעו זאת. סביר להניח שאם היינו עולים היינו נטבחים במינכן כפי שקרה לרוב המשלחת הישראלית. בדיעבד אלו היו ההפסדים הכי מוצלחים שלי בקריירה.
4)כיון ששרתתי שנתיים בצבא ארה"ב גויסתי לצה"ל ביולי 1973 למסלול מקוצר של 3 חודשי שירות. הייתי אמור להשתחרר ב10.10.73, אבל מלחמת יום כיפור תפסה אותי 4 ימים מוקדם מידי והשירות הוארך בעוד חצי שנה. ישבתי עם יחידת מרגמות ה120 מ"מ שלי ברמת הגולן, 20 ק"מ בעומק סוריה עד תחילת 1974.
5)הפרסומת "פרידמן הוא הטוב ביותר" של מקררי פרידמן הייתה הכותרת שרצה אחרי בתקשורת. המקרר זה עדיין קיים?

ביקרת בארץ מאז עזיבתך ב 1980? במה עסקת אחרי פרישתך מכדורסל מקצועני?
לצערי מאז לא הייתה לי הזדמנות לבקר. אחרי פרישתי מכדורסל מקצועני עבדתי בארה"ב כאיש מכירות ויצאתי לגמלאות לפני 12 שנה.

את מי אתה זוכר מהבראנז'ה החיפאית?
אני זוכר את כולם. את השחקן שהוביל איתי את הפועל חיפה, מוקה פוירשטיין ז"ל. את דובי שטיין שהיה כבר אז הפיזיותרפיסט של הקבוצה (עדכנתי אותו שדובי עדיין במגרשים ושהיה הבעלים של הקבוצה בלאומית לפני 6 עונות, א.מ.) ואת איקסי בוכבינדר שהיה הצ'ילבה שלי ביריבה העירונית. במגרש הינו יריבים מרים אבל בשעות שאחרי (במיוחד בחוף הכרמל) היינו החברים הכי טובים.

מי השפיע עליך יותר מכולם בקריירת המשחק שלך?
אלה ללא ספק היו המאמנים שלי בתיכון (לסטר פיין) ובאוניברסיטה (ביל פוסטר). בארץ, כחלוץ שהגיע מארץ הכדורסל האמריקאית, הרגשתי שהמאמנים ידעו פחות ממני...

יש מישהו שלדעתך השפעת עליו כשחקן?
יש לי חשד (ואני בוודאות אבדוק את זה מולו, א.מ.) שחיים זלוטיקמן, שהיה בן 11 בזמן שאני שיחקתי בקבוצה, למד ממני את ההטבעה האחורית ואת הזריקה מהפינה עם קרש.

מה תגיד לשחקנים ולאוהדים שקוראים את הכתבה?
לשחקנים אומר שהם צריכים לשאול את עצמם כל יום מה הם צריכים לשפר, להתאמן בכל רגע פנוי ולעבוד בעיקר על החולשות שלהם. שחקן שלא ישתפר משנה לשנה ילך אחורה וההתמדה והמאמץ לא פחות חשובים מהכישרון. שחקן ישראלי שמגיע לליגה הראשונה לא צריך להסתפק רק בזאת אלה להעיז יותר ולא לתת לזרים לעשות את כל העבודה. שחקן יכול להגיע יותר רחוק ממה שהוא חושב.

לאוהדים אומר שהפועל חיפה הגשימה לי חלום. כבר עמדתי להרים ידיים משאיפתי להפוך לשחקן מקצועני (כי לצערי לא הייתי טוב מספיק ל NBA) וההצעה לשחק בארץ הצילה לי את הקריירה. תמיד אשאר האוהד מס' 1 של הקבוצה. חידוש הקשרים שאתם, כהנהלה, עושים זה דבר מבורך וכל הכבוד לכולם על העשייה. אני יודע שכולם עושים הכל בהתנדבות ואני מאוד מעריך זאת. אמשיך לעקוב באדיקות ומאחל לכם לחזור ולשחק ברוממה בליגה הראשונה בהקדם. יאלה הפועל!