בעונה מלאת סיפורים המילווקי באקס הם אחת ההפתעות המרעננות, מדובר בקבוצה צעירה עם מאמן חדש (ג'ייסון קיד) שבמקרה הטוב היו מגרדים כרטיס לפלייאוף. אולם במקרה שלהם נותרו להם 8 משחקים והם כרגע יושבים להם במקום השישי במזרח עם מאזן 36-37. עד ההפסד לגולדן סטייס, הבאקס הצליחו לנצח צמד משחקים חשובים מול מיאמי ואינדיאנה, אבל לפני כן הם היו ברצף של שישה הפסדים. למרות רצף ההפסדים הם הראו רוב העונה שיש להם חוסן ואופי חזק עם כל צרה שבאה להם, ותאמינו לי כשאני אומר לכם שהיו להם לא מעט צרות.

חוסר מזל

זה התחיל בפציעה שגמרה את העונה לכוכב הצעיר שלהם, ג'אברי פארקר, שקרע את הרצועה בברך שמאל לאחר 25 משחקים. עד לאותו רגע פארקר היה המתחרה העיקרי של אנדרו וויגנס על תואר רוקי השנה. הכוכב הצעיר נבחר על ידי ג'ון האמונד (המנהל המקצועי של הבאקס) במקום השני בדראפט האחרון והוא אמור להיות אחד מאבני היסוד של המועדון. מדובר בשחקן שהוא בעל יכולות התקפיות מתקדמות לגילו, אם ננסה למצוא שחקן NBA שהוא מזכיר בצורת המשחק אז תארו לכם כרמלו אנתוני עם הגנה יותר טובה. עד לרגע הפציעה פארקר העמיד ממוצעים של 12.3 נק', 5.5 ריב', 1.7 אס', 1.2 חט'.

על אף הפציעה של פארקר, הבאקס הראו שהם משדרים עסקים כרגיל והמשיכו במירוץ לפלייאוף. ואז הגיע לאנרי סנדרס. סנדרס הוא עוד שחקן שהיה אמור להיות אחד מהשחקנים שעליו יבנה המועדון. מדובר בשחקן שמשחק בעמדה 5 ובעל יכולות הגנה פנומנליות, שחקן שנחשב משחקני ההגנה הטובים בליגה, והעדות לכך הייתה הארכת החוזה שקיבל בעונה שעברה - חוזה של 44 מיליון ל 4 שנים. הבעיה בסנדרס היא שהוא מסוג האנשים שאומרים עליהם "אלוהים נותן אגוזים לאנשים שאין להם שיניים". כבר בעונה שעברה הוא הסתבך בקטטה מחוץ למגרשים שגרמה לו לפציעה ביד, ולאחר מכן ספג פציעה בפנים שגרמה לו להחסיר את שאר העונה. סנדרס , מסתבר, לא רק מעורב בקטטות אלא גם אוהב לעשן. ולא, אני לא מדבר פה על סיגריות. הוא ספג השעיה של חמישה משחקים כבר בעונה הקודמת על עישון מריחואנה, ואם זה לא מספיק אז כבר העונה בחודש ינואר ספג השעיה נוספת של עשרה משחקים על אותה עבירה. עוד לפני ההשעיה שלו סנדרס כבר הראה חוסר רצון להיות מסור לקבוצה כאשר הוא החסיר משחקים מסיבות שתוארו כ"אישיות". לאחר שסיים את ההשעיה שלו הבאקס החליטו שמספיק להם והם קונים את החוזה שלו.
מה שהתברר לאחר מכן זה שסנדרס סובל מדיכאון וחרדות, ולאחר שהתאשפז החליט שהוא לא רוצה להיות שחקן NBA ושהוא רוצה למצוא עיסוק בדברים אחרים. לא שאני מזלזל בו אבל כמה אנשים בעולם היו מתחלפים איתו ?!

שני הדברים האלה לבד היו גורמים לקבוצה לצאת מהריכוז ולהתרסק, אבל למזלם של הבאקס יש להם כשרון. קודם כל ג'ייסון קיד מראה שהוא מאמן טוב, בניגוד לכל הדרמות שחווה עם הברוקלין נטס קיד מראה שכאשר יש לו חבורה צעירה עם כשרון הוא יכול למרר לקבוצות אחרות את החיים. הדבר מתבטא בסגנון המשחק ההגנתי שלהם, הבאקס לוחצים בהגנה - מקפידים על החילופים של השומרים ומנסים לצאת למתפרצות. בזכות ההגנה החזקה הם סופגים רק 97.6 נק' למשחק (מקום שמיני בליגה), ומחזיקים את היריבות שלהם על אחוזים נמוכים מהשדה כרגע - 43.6% (מקום רביעי בליגה). כמובן שבתור קבוצה צעירה ההתקפה שלהם כרגע חלשה, הם מאבדים המון כדורים בהתקפה – 16 איב' למשחק (מקום 28 בליגה), וקולעים 97.8 נק' למשחק (מקום 22 בליגה).

הטרייד המשולש - החלטה נכונה?

הדבר המפתיע הוא שדווקא לאחר הטרייד המשולש שביצעו בסיום מועד העברות הם התחילו להפסיד משחקים. עד לאותו רגע אחד השחקנים הכי טובים שלהם היה הרכז ברנדון נייט. כאשר הרכז הצעיר היה בסגל שלהם המאזן שלהם היה 23-30, ואילו לאחר הטרייד ניצחו רק ב-6 משחקים והפסידו ב-14. הטרייד המשולש היה בין מילווקי פיניקס ופילדלפיה, מילווקי שלחו לפניקס את ברנדון נייט וקנדל מרשל (עוד רכז טוב שגם קרע את הרצועה בברך וגמר את העונה), מילווקי קיבלו בתמורה את מייקל קארטר ווילאמס מפילדלפיה (בתמורה פילדלפיה קיבלו בחירת דראפט) ומפניקס קיבלו את מיילס פלאמלי (שחקן 5 אתלטי) ואת טיילור אניס (עוד רכז מוכשר).

כאשר מסתכלים על הטרייד - יש בו הרבה היגיון. קיד למעשה מנסה להציב על מגרש חמישייה מאוד גבוהה שתיצור מיס מאץ' כמעט בכל הזדמנות, וזה מה שקארטר וויליאמס יכול לתת להם - מדובר ברכז בגובה 1.98 מ' (זוכה תואר רוקי השנה של שנת 13-14) שחקן שמסוגל לתרום בכל קטגוריה על המגרש. כרגע חולשתו העיקרית היא זריקה מטווח השלוש (אולי הוא מזכיר לקיד את עצמו בתחילת הקריירה).יחד עם זאת, אין ספק שזה משהו שהשחקן הצעיר בן ה – 23 יכול וצריך לעבוד עליו.

השגעון היווני

וכעת, מבט על החמישייה של הבאקס מלמד אותנו מדוע מדובר בקבוצה מעניינת. הסיבה היא שלמרות כל הפציעות והדרמות יש להם בסגל את אחד השחקנים הכי מעניינים בליגה: ה GREEK FREAK יאניס אנדטקומבו, השחקן היווני הצעיר בן ה – 20 לא סתם זכה לכינוי הזה, מדובר בשחקן שגבה בערך ב 5 ס"מ מאז שנבחר בדראפט 2013 במקום ה-15. אנדטקומבו היה בעונה שעברה בגובה 2.06 מ' ועכשיו הוא בגובה 2.11 מ' ! היווני משחק בעמדה 3, אך למעשה מסוגל לשמור על כל שחקן נתון במגרש. האתלטיות המטורפת שבה הוא ניחן, הזריזות המפתיעה שבה הוא מצליח לכסות את המגרש מקצה לקצה כל זה מתחיל להתחבר, והשנה הוא בהחלט מתחיל לפרוח, הממוצעים שלו: 12.8 נק', 6.8 ריב', 2.5 אס', 1.1 חס' ו-1 חט' מסבירים כמה מגוון היווני הצעיר ובקצב הזה הוא בהחלט יכול להתפתח לאולסטאר בעתיד הקרוב.

עוד שחקן שהגיע משום מקום הוא כריס מידלטון, הקלעי בן ה 23 (שנבחר ע"י דטרויט בסיבוב השני בדראפט 2012) לא היה אמור להיות שחקן חמישייה, אולי במקרה הטוב היה צריך להיות שחקן מחליף בקבוצה כלשהי, אבל מידלטון מוכיח אחרת. השנה מידלטון מראה שמדובר באחד הקלעים הצעירים הטובים שבליגה, הוא כרגע ניצב במקום התשיעי בליגה באחוזים מטווח השלוש עם 42.4%. הקליעה הקטלנית משלוש והשמירה הטובה שהוא מפגין במשחקים מראים שהוא בדרך לקבל חוזה מאוד מכובד. גם הממוצעים שלו מרשימים 13.1 נק', 4.4 ריב', 2.2 אס', 1.5 חט', ואין ספק שהבאקס שמו לעצמם מטרה להחתים את השחקן לחוזה ארוך טווח.

את עמדות 4 ו-5 בחמישייה מאיישים ארסן איליאסובה הטורקי וזאזא פאצ'וליה הגרוזיני, האחד הוא שחקן stretch four שמרווח את המגרש, והשני הוא שחקן שבעיקר מרביץ לכל מי שמשחק עם גופיה שונה משלו. השחקנים העיקריים מהספסל הם הגארדים ג'ארד בייליס ואו.ג'יי מאיו והפוורוורדים ג'ון הנסון וג'ארד דאדלי.

בשורה התחתונה מילווקי צפויה להיות בפלייאוף, אך קשה להאמין שהם ינצחו בסדרה של 7 משחקים את שיקגו/ טורונטו/ וושינגטון (מי שזו לא תהיה), מה שכן זה שהבאקס הצעירים יקשו ויתישו את היריבה שלהם בסיבוב הראשון של הפלייאוף, ובעונות הבאות הם כבר צפויים לעשות הרבה יותר רעש. כמו צבי טוב הם רצים קופצים ובעיקר נוגחים עם הקרניים שלהם, או כמו שהם אומרים במילווקי FEAR THE DEER.