שקיעה מול בלימה

1.נתחיל מהסוף – ככל הנראה שיש לנו יורדת אחת וודאית העונה לשם אליצור רמלה. נכון, יש עוד 10 משחקים לסוף הסיבוב ובית תחתון אבל הסיפור ברמלה הוא בעיקר היכולת. אבי סוכר שהגיע לקבוצה באמצע העונה בציע מספר שינויים אבל כנראה שהשלד לא בנוי טוב מספיק ונכון לעכשיו המצב ברמלה רחוק מלהיות מעודד. עוד ניגע בהמשך ב-97 הנקודות שספגה הקבוצה אבל נתחיל דווקא מההתקפה המבולגנת. לא מעט פוזשנים הגיעו לסוף שעון ונכפו זריקות קשות על הרמלאים (וכשלא היה סוף שעון זה היה מהלכים אישיים), אנטוני פישר מכדרר בלי סוף וגם יפתח זיו נדבק בכדררת. בילי ווייט לוקח ריב' הגנה אחרי זריקת עונשין ומתחיל לרוץ את המגרש בתקווה להציל את המולדת – כמובן שאין צורך לספר לכם איך זה נגמר. אלא שגם בהגנה רמלה פשוט נאיבית. שלשות קלות מדי של בלאט וזהביאן הענישו את הקבוצה פעם אחר ועיקר הבעיה היתה הפיק אנד רול בין תמיר בלאט/אור רון ללורנזו גורדון. שיתוף הפעולה בין הגארדים לסנטר החדש של רמה"ש הניב בחצי השני הרבה נק' ולרמלה לא היתה תשובה אליו. 50, 57 ו-72 אלו הם האחוזים של רמה"ש ל-2, ל-3 ומהקו ואולי זה מסביר איך רמלה לקחה 24 ריב' בלבד. רמת השרון מצידה ידעה לעכב את תחילת ההתקפה של רמלה עם לחץ גבוה ואחרי פתיחה מאד מהוססת שכללה לא מעט איבודי כדור החניכים של איתי לוי נכנסו למשחק. עם הצירוף של שני הזרים, גורדון וסמארקו (גארד מאד פיזי), יכולים בקבוצה לקוות לעתיד ורוד יותר ובעוד שבועיים מכבי רעננה תגיע לאורנים למפגש תחתית לוהט. אגב, מישהו ראה את קורי קאר לאחרונה? 4 נק' ב-20 דקות ב-0/5 מהשדה אבל כשמנצחים כנראה שיש דברים שמעדיפים להתעלם מהם.

מי יעצור את הדהירה של קרית אתא?

2.כמה כיף לראות את עירוני קרית אתא. הקבוצה מהקריות לא סתם חולקת את המקום הראשון עם קרית גת ומחזיקה ברצף של 6 נצחונות. אחד הדברים שמאפיינים את קרית אתא הוא חוסר הביסוס על הזרים. ג'וניור ומילס אכן שחקנים משמעותיים ברוטציה של אברהמי, אך כשהם ביום לא טוב יש מי שיחפה עליהם ויספק את הסחורה בין אם זה אוראל לב, תומר גינת, סיימון פארין ולירן מורן. האחרון מפגין לאורך כל העונה יד טובה מחוץ לקשת אבל לא רק – "בכל פעם שהוא טוב בהגנה הוא טוב גם בהתקפה", מעיד שרון אברהמי. מה שיותר מעניין לראות זה שהקבוצה שיחקה עבורו במחזור החולף. בשני מקרים שונים החל מורן את התרגיל בפינה ומיד עם תחילת הפיק אנד רול בין דותן לגבוה, הרכז מצא אותו עולה לזווית של 45 מעלות וזה העניש בשלשות. אגב גיא דותן, משחק הפיק אנד רול שלו יוצא מהכלל והוא יודע לנהל אותו טוב בין אם זה מסירה לגבוה ובין אם זה חדירה לסל. אם באשקלון מרכוס מור הוא בד"כ תחנה אחרונה וההתקפה נגמרת לאחר 14 שניות במצב הזריקה הראשון שיש, בקרית אתא הקבוצה מתבססת על הנעת כדור מיד ליד, חדירה והוצאה החוצה ומציאת הקלעים בפינות. שווה לשים לב לתומר גינת שמתפתח להיות מעין שחקן משלים בליגה שמשחק 15-20 דקות ומצליח, בזכות מיקום טוב בריבאונד והרבה מלחמה, לקנות בצדק את הדקות שלו. 10.6 נק' ו-6.9 ריב' מספק גינת ב-23 דקות אבל לא פחות חשוב מכך זה מדד הפלוס/מינוס ובו סיים הפורוורד במדד שלילי ב-4 משחקים בלבד מתוך 16.

הרדמה מלאה

3.מודה. יכול להיות שקצת פספסתי את ברק נתניה. אולי זה גם בגלל שבנתניה הצליחו להרדים את כל הליגה וכלל לא דובר על פלייאוף עליון בתחילת הדרך, אלא על עונה פיננסית ואולי לא. כך או אחרת הקבוצה מישורון ממשיכה לעשות חייל והנצחון על קרית גת הוא חותמת נוספת לעונה המופלאה שעוברת הקבוצה (ההיעדרות של גל איתן וטרנס רודריק לא גורעת מההישג). 6 שחקנים שונים קולעים בממוצע בספרות כפולות בנתניה וכפי שראינו אתמול יש לקבוצה לא מעט כלים התקפיים, במיוחד לאחר צירופו של ברנדון בראון שמתברר כגניבה רצינית. מבט על לוח המשחקים של ברק נתניה מלמד שעפולה, קרית אתא, מגדל העמק וגליל עליון צריכות להתארח בישורון, שם נתניה הפסידה משחק בודד מ-8, כך שגם מקום ראשון יכול להיות ריאלי עד סוף הסיבוב. אם ציינתי שלקרית אתא ולקרית גת יש את יתרון העומק, לנתניה יש את אלירן גואטה, ליאור שגב ואיגור סימין שמביאים המון נסיון והשילוב עם שאר הדברים שצוינו מעמידים את נתניה בעמדה טובה לתפוס את יתרון הביתיות גם בחצי הגמר.