1. לא פשוט להסביר את המצב של אליצור אשקלון. הקבוצה מצויה בחובות ובכל פעם המו"מ עולה על שרטון והמצב נשאר בעינו. על אף המצב הלא פשוט שכולל אימונים ומשחקים בסגל חסר, הצליח חנן הירשוביץ לאחד את כל השחקנים ולגרום להם להישאר בקבוצה. והנה, אתמול הגיעה אשקלון למשחק ביתי חשוב אחרי חמישה הפסדים בשישה משחקים שדרדרו אותה למאזן שלילי ורמשה נצחון קשה על כפ"ס. ברבע הראשון היה נדמה שהאשקלונים בדרך להעמקת המשבר לאחר 11 נק' בלבד ב-10 הדקות הראשונות. הבור שאשקלון יצרה לעצמה נפער משתי סיבות עיקריות – ריב' התקפה של כפ"ס (11 בחצי הראשון, אך רק 4 בשני) ובחירת זריקות רעה, בעיקר של מרכוס מור ו-וונדל מקינז שזרק פעמיים מהשלוש במקום ללכת לצבע. ככל שהמשחק התקדם בחירת הזריקות של אשקלון השתפרה כשמור חדר פעם אחר פעם ואדר בן עליזה הוסיף הרבה התלהבות מהספסל. אשקלון היא אחת הקבוצות היותר מוכשרות מבחינה התקפית בליגה, אולם דווקא ההגנה היא המפתח בדרום כאשר בחמישה משחקים הקבוצה ספגה מתחת ל-90 נק' ובארבעה מתוכם רשמה נצחון. בשבוע הבא מחכה להם עפולה, עליה נרחיב בהמשך, ונצחון בעמק יחזיר את אשקלון לאזור שבו היא רוצה להיות.


2. בשבוע שעבר שיבחתי את הפועל כפ"ס על תצוגה מרשימה מול רמלה וגם במשחק מול אשקלון הקבוצה מהשרון נראתה טוב. בכפ"ס יש שני זרים דומיננטיים שיודעים לחלוק את הכדור בין כל שחקני הקבוצה וההתקפה מתפקדת כמו שצריך כשכל השחקנים נוגעים בכדור. למעשה, מבט על דף הסטטיסטיקה מלמד שהקבוצה של דרור בריגר ("אנחנו הפסדנו את המשחק יותר מאשר אשקלון ניצחה אותו") ניצחה במדד הקבוצתי 96:98 וגם בשאר הקטגוריות לא נפלה מיריבתה. אם אפשר להצביע על נתון שהרס לכפ"ס זה איבודי הכדור שהכריעו את המשחק הצמוד (16:11 לכפ"ס). דווקא ברבע האחרון כפ"ס לא שיחקו בחכמה ובמקום שהכדורים יהיו אצל רום גפן ועומר כהן, ורנון טיל ניסה יותר מדי (וכפי שצוין – הרבה לאבד) וריילי דיאנגלו החליט שמקומו החדש הוא באזור השלוש כשזרק שלוש פעמים ברגעי ההכרעה. "התפתינו לעסקאות ברחוב שאשקלון אפשרו לנו. כשריילי דיאנגלו הגיע אלינו הוא היה נחמד מדי ותמיד חיפש את המסירה, אבל אנחנו רוצים שהוא ישחק כמה שיותר פנימה כי קשה לעצור אותו בצבע" אמר בריגר בסיום. למרות ההחלטות השגויות בסיום, כפ"ס עוד הצליחה לצמק ורום גפן חדר פעמיים ברציפות בהצלחה בדקה האחרונה ונשאלת השאלה למה הוא לא עושה את זה יותר.

מילה נוספת על שלישיית השופטים באשקלון תומי וובר, רועי נקר ואלי בראל ששרקו אתמול 46 עבירות כשרובן רחוקות מהכדור ולא נותנות לשחקנים לשמור. שחקני הפנים של שתי הקב' רוטנברג, דיאנגלו, פיטשון, מקינז ובן עליזה הסתבכו בבעיית עבירות בגלל שריקות על מאבקי ריבאונד או הגנה קצת קשוחה. חברים, תנו לשחקנים לשמור.


3. רמלה ועפולה בסמול בול מקומי. כשנודע לי שאליצור רמלה צירפה את יפתח זיו במסגרת הכרטיס הכפול הרמתי גבה מפני שטענתי, ואני עדיין טוען, שברמלה צריכים גבוה ישראלי במקום לבנובסקי.. למרות זאת אתמול היה אפשר לראות שהחמישייה שהחזירה את רמלה למשחק היתה עם שלושה מוליכי כדור (מעיין, סגל וזיו) כשדיוויס עובר לעמדה 4. ההרכב הזה ביצע לחץ גבוה על הגארדים של עפולה שסידר לרמלה נק' קלות במתפרצות ו-40 נק' בכל הרבע השני. גם כשהלחץ נשבר עפולה נראתה מאד לחוצה בהתקפה. עפולה הציגה הרכבים משונים שנבעו בגלל בעיית העבירות הקבועה של דיוויד לאבו כשאליה סרור בעמדת הסנטר ולידו גלעד קרני שסיפק משחק נהדר וידע לשבור את האזורית של רמלה. 5 דקות לסיום ביתרון 79:78 לעפולה שוב שוכמן גנב את ההצגה ובעיקר בדברים שלא רואים בסטטיסטיקה כמו הגנה וחתם את המשחק עם שלשה גדולה מהפינה שהשאירה את עפולה על מאזן חוץ נקי מהפסדים. שוכמן הוא נכס לכל מאמן וכמו בלא מעט מקרים העונה שוב הוא היה שם בשביל הקבוצה שלו. מנגד, רמלה נתקעה בדקות האלה ורשמה 6 איבודים בדקות ב- 5 הדקות האחרונות ויתכן שחוסר הנסיון של השחקנים של אבי סוכר פגע בהם, אך ברמלה יכולים לראות קצה אור אחרי המשחק המעודד שלהם.


4. 6 דקות לסיום המשחק באולם עתידים בין הוד השרון לקרית אתא לוח התוצאות הראה 74:63 לקבוצה המקומית. מהנקודה הזאת משהו לא מוסבר עבר על הקבוצה של עמי נאווי ששיחקה עם שני מוליכי כדור, כהן סבן ושמחוני, אבל איבדה פעם אחר פעם. 8 איבודים ב-6 דקות רשמה הוד השרון ונכנעה ללחץ האגרסבי של גיא דותן וחבריו. אך לא רק איבודי הכדור פגעו בהוד השרון, אלא גם זריקות העונשין כשהקבוצה קלעה 3 מ-9 בדקות האחרונות ומחטיאה את 4 הזריקות האחרונות שלה. מנגד, קרית אתא היתה מדויקת מהקו ונשאלת השאלה האם קרית אתא שדדה או שהוד השרון נתנה? כנראה ששניהם ביחד.

נסיים בנקודת אור. עדי כהן סבן וגיא דותן, שנים מהרכזים היותר מוכשרים בליגה, נפגשו אתמול על הפרקט. שני בוגרי מחלקת הנוער של הפועל ירושלים מובילים את הקבוצות שלהם והכל עובר דרכם ואתמול הם כמעט לא ירדו מהמגרש (כהן סבן 40 דק' ודותן 37 דק'), קלעו 32 נק' משותפות ומסרו 13 אסיסטים. אמנם סיום המשחק היה שייך לשחקן המנצח, אך הכדורסל הישראלי ירוויח עוד ועוד שחקנים שיקבלו במה מהקבוצות שלהם.