1.אי אפשר שלא להתחיל מגיא לביא. הרכז של הפועל עפולה הוא האיש של הוד בן הרצל על המגרש ואם נשפוט על פי העונה הנוכחית והמשחק האחרון – יש צדק בכך. לביא פתח את המשחק עם שני אסיסטים שהשאירו את אליה סרור לקרש-סל, מצא את דאגלס לשלשה אחרי הנעת כדור וחדר פנימה מה שהקנה לו נקודות קלות מקו העונשין. לביא חושב קודם כל על טובת הקבוצה ומוכן לוותר על זריקות פנויות ולפרגן לחבריו. אגב, הויתור על הזריקות הפנויות נובע גם מאחוזים נמוכים מחוץ לקשת (25.9 אחוז לשלוש העונה) וגם ברמת גן הכירו את החולשה הזאת מה שאפשר לשומר שלו לקחת צעד אחורה. מה שיכול לפגוע בעפולה להמשך העונה הוא חוסר במחליף לגיא לביא שמשחק 31 דקות וחצי בממוצע למשחק כאשר החלופות על הספסל הן עמית גרשון ואלון לוין הצעירים.


2.עירוני רמת גן היא קבוצה מיוחדת בנוף הכדורסל הישראלי ובליגה הלאומית בכלל. עם דראגן בנדר, בן אלטיט, עמית תמיר ונמרוד לוי לאהרוני יש קו קדמי נדיר במחוזותינו. אם יש מקום להשוואות, אולי קאדר הגבוהים הזה מזכיר במעט את עונת האליפות של מכבי חיפה עם ג'יימס תומאס, פט קלאיית'ס, דונטה סמית ועידו קוז'יקארו. רמת גן מסוגלת להעמיד הרכב גבוה עם בנדר בעמדה מספר 3 כשאלטיט ותמיר מתפקדים בצבע וזה אכן קרה ברבע הרביעי וגם עזר להם לחזור מעט למשחק, אך אני תוהה מדוע לא רץ ההרכב הזה עוד בחצי הראשון, בייחוד כשעפולה חסרה את ניר כהן הפצוע ודיוויד לאבו הסתבך מוקדם מאד בבעיית עבירות.
יתכן שהזריקות משלוש של הגבוהים בסגול מספקות תשובה. כולנו מכירים את החיבה המוצדקת של עמית תמיר לזרוק שלשות, אך אמש ראינו גם את בנדר יורה 5 שלשות ופוגע רק באחת. יעשה טוב אורן אהרוני אם ילמד את הכשרון הקרואטי לנצל את היתרונות שלו בצבע במקום להמטיר שלשות (25 אחוז עונתי). בחצי הראשון רמת גן זרקה 8 שלשות (6 מתוכן של בנדר ותמיר) וקלעה 4, אם נוציא את הזריקות של בנדר נקבל 5 זריקות ו-4 כדורים שצללו פנימה. הקרואטי ותמיר אחראיים על 5 מ-6 השלשות שנכסנו אמש לרמת גן.
גם הקו האחורי של הרמת גנים לא הבריק אתמול וקלע 20 נק' בלבד (ללא ינעם אירם), או במילים אחרות 25 אחוז בלבד מסך הנקודות של הקבוצה. והאמת, כשקוואמה וון קולע 12 נק' בלבד באחוזים נמוכים (5/14 מהשדה) ומוסיף גם 5 איבודים הסיכויים של רמת גן לנצח מצטמצמים משמעותית. אגב, מישהו ראה את עודד שעשוע? 3 נק' בממוצע בלבד קולע הגארד בששת המשחקים האחרונים. למרות היכולת הרעה אתמול, ברמת גן יכולים להתעודד מהיכולת המשופרת של גילינסקי וממשחק מצוין של עמית תמיר שקצת נסוג ביכולת העונה (15.2 נק' ב-39 אחוז משלוש בעונה שעברה, לעומת 13.2 נק' ב-30 אחוז לשלוש העונה).


3.עם כל בעיית הגבוהים שהייתה לעפולה במהלך המשחק הקבוצה מהעמק קלעה 44 נק' בצבע (מעל 50 אחוז מסך כל הנקודות במשחק) וזה נבע בעיקר מרכות הגנתית, מרגיזה לפעמים יש לומר, של המארחים. בחצי הראשון עפולה קלעה 28 נק' בצבע מתוך 47 כשרמת גן מסיימת את המחצית עם 8 עבירות בלבד. את ההובלה האורחים נטלו במהלך הרבע השלישי כשקרני, דאגלס ושוכמן היו על המגרש ועשו עבודת הגנה נהדרת. אם בשוכמן עסקינן קשה שלא להתייחס לבחור הצעיר שבשבועות האחרונים מציג יכולת טובה וגם אתמול עשה דברים קטנים שמנצחים משחקים גדולים. חסימה שלו בתרגיל לקלעי הביאה לשלשה פנויה של דאגלס, עזרה מצד חלש בהגנה, השתטחות שהביאה לחטיפה ודיפלקשן בצבע. ריבאונד ההתקפה של דיוויד לאבו מבין ידיו של בנדר אחרי זריקת עונשין לקראת סוף, מלמד מי רצתה יותר את המשחק אתמול.