ליגת הכדורסל בכיסאות גלגלים היא אומנם קטנת מימדים ואינה זוכה לחשיפה גדולה מידי, אבל יש לה גם השגים מעבר לפרקט. הרבה מנכי צה"ל מבצעים שיקום בעזרת הספורט, והליגה היא עוד אופציה עבורם. מתן בן- עוז עם השחקנים שהשתקמו והיום מייצגים אותנו בנבחרת ישראל.
-- מתן בן- עוז --לאחר מלחמת העולם השניה נהגה לראשונה הקונספט של שימוש בספורט לשיקום פצועים, ומאז התפתח בכל העולם. בישראל ניתן לציין לטובה את עמותת 'אתגרים', וכן מרכזי איל"ן ובית הלוחם. גם לכדורסל יש תפקיד מרכזי, עם 2 ליגות בארץ שמאפשרות למשתקמים להיות חלק מהספורט המקצועני.
אריאל אוטולנגי הוא שחקן עבר ומאמן נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים, ונכה צה"ל שנפצע במלחמת שלום הגליל ב-1982 ומאז מרותק לכיסא גלגלים. החל מסוף השיקום שלו, התחיל אוטולנגי בקריירה מופלאה בכדורסל נכים, היה קפטן נבחרת ישראל במשך 16 שנים, השתתף בשלוש אולימפיאדות, היה מהראשונים שיצא כשחקן זר לשחק באיטליה ואימן שם גם קבוצה במשך שנתיים. כיום הוא משמש גם כמאמן בית הלוחם ת"א.
"אני שיחקתי כדורסל עוד לפני הפציעה ולפני שהייתי בצבא. שיחקתי בהפועל ירושלים בנוער ואחרי הפציעה המשכתי לשחק ולהתעסק בתחום הכדורסל, רק הפעם זה היה על כיסא גלגלים", מספר אוטולנגי, מאמן הנבחרת.
האם ענף זה עזר לך במהלך השיקום?
"בוודאי. כל ההתעסקות בספורט יכולה לעזור בשיקום הזה. אני שיחקתי כדורסל, ובכלל כל מי שרוצה לצאת מפציעות כאלה כמה שיותר מהר, צריך להתעסק בספורט.
האם לדעתך כדורסל כיסאות גלגלים מקבל מספיק חשיפה?
"לא, לדעתי אין מספיק חשיפה לענף הזה. ההישגים של הענף הזה שווים חשיפה גדולה יותר. יש כאן קבוצות שמייצגות את ישראל אפילו במפעל היורוליג באירופה, וכמעט ולא מדברים על זה".
נפצעת קשה במהלך פעילות מבצעית. מלבד הכדורסל, באילו עוד דרכים הצלחת להשתקם?
"הצלחתי להשתקם טוב יותר בכך שחזרתי כמה שיותר מהר לחיים הרגילים השלי. בנוסף, גם חזרתי לעבוד. הדבר הכי חשוב הוא שקיבלתי תמיכה גדולה מהמשפחה ומהחברים".
מה המסר שלך לאותם אנשים המתמודדים עם בעיות דומות לשלך?
"לעסוק בספורט, והרבה. הכדורסל היה חלק מהשיקום שלי. אנחנו קוראים בעיקר לאנשים צעירים עם מוגבלויות, אפילו בגילאים מאוד צעירים, כמו גיל 10 אפילו- להתחיל בתהליך ולעסוק בספורט".
כאמור בנבחרת ישראל ישנם עוד נכי צה"ל:
רועי בן טולילה, בן 32, שתיפקד במאי 2004 כסגן מפקד של פלוגת לוחמי מגלן. באותם ימים, הפלוגה הייתה בג'נין, וזו הייתה תקופה עם הרבה פיגועים והרתעות. מטווח חמישה מטרים, נורו לעבר בן טולילה כמות גדולה של כדורים מאש כוחותינו, אך למזל כולנו- רק אחד פגע בו. הוא נפצע קשה, וכיום הוא משותק בכיסא גלגלים.
דותן מישר, בן 44, מאמן ושחקן פעיל בבית הלוחם חיפה. הוא נולד וגדל בקיבוץ דגניה ב'. מישר שירת בקומנדו הימי של צה"ל, והוא נפגע במהלך שירותו כשניסה לאתר לוחם שטבע בפעילות. רגלו הימנית נקטעה. במהלך תקופת השיקום הוא הצטרף לחוג ספורטאי נכי צה"ל והחל להתאמן בהרמת משקולות. מאז שנת 1999 הוא מתעסק בתחום הכדורסל, ולפני כן הוא השתתף גם באולימפיאדת הנכים בברצלונה 1992 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996. באולימפיאדה הוא התחרה בקטגוריית "דחיקת משקולות בשכיבה". בעונת 2002/03, מישר שיחק בקבוצת סאסארי באיטלה, אשר הייתה אלופת אירופה וזכתה גם באליפות איטליה. בעונת 2009/10, השחקן שיחק בקבוצת גלאטאסאריי, באיסטנבול.
כיום, מישר נשוי ואב לשלושה בנים, ומתגורר ברמת פולג- נתניה. במהלך היום-יום, דותן הולך בעזרת קביים בלבד. מלבד היותו שחקן כדורסל מצליח, מקדיש דותן את חייו למלחמה על זכות הנכים בישראל לקבלת תקציבים.
עשהאל שבו. עשהאל, בן 21 בלבד, הוא אחד מנפגעי פעולות האיבה. כשהיה בן 9 (בשנת 2002), גר ביישוב איתמר, ולביתו פרצו מחבלים והחלו לירות לכל עבר. המחבלים רצחו את אם המשפחה ואת שלושת אחיו של עשהאל. אחד המחבלים ירה גם בעשהאל ופצע אותו קשות- מה שגרם לו לאבד את רגלו הימנית.
שבו נחשב עוד לפני הכדורסל לספורטאי, בעיקר בגלל העובדה שהוא שחה במהלך שמונה שנים- דבר שגרם לו להשתקם. הוא פגש את אחד משחקני נבחרת ישראל בכדורסל כיסאות גלגלים, ליאור דרור, והוא המליץ לו להיכנס למשחק הכדורסל. כיום, השחקן הוא קטוע רגל והוא צפוי לייצג את ישראל באולימפיאדת הנכים בריו 2016.
רועי רוזנברג, בן 43. הטרגדיה אותה עבר רועי הייתה במהלך שירותו הצבאי בשנת 1992 בחיל השריון. במהלך שירותו הסדיר, הוא נשלח לניווט בחרמון עם הוראות ביצוע מוטעות וגופו קפא. רועי נאבק על חייו והיום הוא משותק בשתי רגליו וסובל ממערכות וזרימת דם לא תקינות. לפני הפציעה הוא היה שחקן כדורסל מקצועי ומוכשר. בעצת ובדחיפת הפיזיותרפיסט שטיפל בו במהלך שיקומו, חזר רועי אל פרקט הכדורסל, אך הפעם על כיסא גלגלים. עם השנים הפך רוזנברג לשחקן איכותי ונחשב לאחד השחקנים הטובים בארץ. ללא ספק, רועי הצליח להשתקם טוב יותר באמצעות משחק הכדורסל. כיום, הוא מרכז אשכול הספורט בכפר הנוער "ויצו" ניר העמק. במסגרת זו רוזנברג מאמן ילדים ובני נוער כדורסל. בנוסף, רוזנברג גם מאמן את צעירי בית הלוחם תל אביב וקפטן נבחרת ישראל.
ברק חצור. חצור, בן 29, לא הכיר את המשחק עד שנפצע במהלך שירותו הצבאי. בצבא הוא היה בפלח"ן צנחנים, ונפגע בפעילות מבצעית בג'נין, בערב חג שבועות. ברק אושפז חודש ברמב"ם ולאחר מכן השתקם בתל השומר. אחרי תל השומר, חצור התחיל לשחק בכדורסל כיסאות גלגלים, דבר הנחשב לספורט שיקומי ומגיעים אליו חבר'ה שנפצעו בדרכים שונות. כיום, השחקן יכול ללכת על שתיו רגליו, אך ממשיך לשחק בענף כדורסל כיסאות גלגלים להנאתו.
איתי ארנליב, לא משחק בנבחרת ישראל, אך סיפורו מעניין ומוכר לחלק נכבד מהציבור. איתי ארנליב, בן 29; היה מפקד של צוות עורב צנחנים. בתאריך ה-28.6.2007, הוא יצא עם הצוות לפעילות בקסבה של שכם. איתי שלח את הכלב שאמור היה לסרוק את הסמטה ולגלות מטענים, אבל הכלב חזר מבלי להצביע על אזורים חשודים. הצוות החל בתנועה לעבר הקסבה ודקה לאחר מכן נשמע פיצוץ גדול. המטען שהתפוצץ קטע את שתיו רגליו ואת אחת מידיו ופצע אותו אנושות. במסוק שהגיע הוגדר מצבו של איתי כקשה מאוד ובבית החולים הוגדר כבר כפצוע אנוש. הוא השתקם, וכיום הוא משחק בקבוצת בית הלוחם ת"א. בנוסף, הוא חזר לצבא ושם מעביר הרצאות לחיילי צה"ל. כרגע, איתי מתאמן פחות בכדורסל ומשחק בעיקר טניס- מכיוון ששם לדעתו יש יותר סיכויי הצלחה.
במהלך חודש יוני הקרוב, נבחרת ישראל בכיסאות גלגלים תצא לאליפות אירופה בצ'כיה" כשהמטרה היא לחזור לדרג א'. "ספסל" מאחל לנבחרת בהצלחה באליפות.
