כמה נתונים לפתיחה:
*20 מחזורים עברו בליגה הלאומית, רק בשניים מהם ירד עוז בלייזר מ-10 נק'.
*בשישה משחקים בלבד קלט פחות מ-7 רב'. השיא דרך אגב עומד על 17 רב' בניצחון על יבנה.
*באותו משחק צבר גם 26 נק' שסידרו לו 41 במדד (שניהם כמובן שיאי קריירה).
*6 חס' היו לו בהפסד האחרון לעירוני ר"ג במסגרת המחזור ה-20.
*הוא אומנם מדורג רק במקום ה-30 בטבלת מלך הסלים בליגה (15 נק' למשחק), אבל שביעי מבין כל הישראלים, וראשון כמובן בשחקנים עד גיל 21.
*45.7% מחוץ לקשת, זה הנתון של בלייזר העונה, להזכירם שחקן בעמדה מס' 4.

מעטים האנשים שהאמינו בעוז בלייזר (20, 1.99) או בכלל הכירו את הילד מכפר תבור כשזה יצא ממחלקת הנוער של גלבוע/מעיינות, וזאת למרות שנבחר במשך שנתיים ברציפות לחמישיית העונה במחוז הצפוני ולשחקן ההגנה המצטיין.

שנתיים לאחר מכן, בלייזר הוא מהצעירים המעניינים ביותר בישראל, אם לא המעניין ביותר. הפורוורד שמגרד את גבול שני המטרים, מראה שאתלטיות, נחישות, יסודות טובים והתמצאות בצבע, חשובים יותר מעוד כמה סנטימטרים.

לאורך כל קריירת הנוער שלו, "סבל" בלייזר מהיותו יליד דצמבר (1992) והפסיד את האפשרות לשחק עם בני גילו באליפויות אירופה השונות. דני פרנקו היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל הטמון בו והזמינו לנבחרת הנוער לקראת האליפות שנערכה בישראל לפני קצת פחות משלוש שנים, כשהוא רק בכיתה י"א. הפורוורד הצפוני עלה מהספסל של הנבחרת ולא פעם נתן לה דחיפה משמעותית ושינה מומנטומים. את אותה אליפות שכזכור הסתיימה באכזבה גדולה כשהנבחרת לא הצליחה להעפיל לדרג א', סיים בלייזר עם 5.8 נק' ו-4.6 רב' ב-16.6 דק'.


בלייזר. בתחילת דרכו בגלבוע/מעיינות

הייבוש אצל גודס

אחרי עונה נהדרת בנוער של גלבוע/מעיינות עם הגעה לפלייאוף והופעה בחצי גמר גביע המדינה, בלייזר הצליח להשתחל ל-12 הסופיים של גיא גודס לאליפות אירופה לעתודה שנערכה בסרייבו. למרות שמרבית הגבוהים הישראלים לא היו במיטבם, וזאת בלשון המעטה, הבחור מכפר תבור לא זכה לאמונו של גודס וקיבל דק' רק במשחקים שכבר לא קבעו דבר. זה לא הפריע לו לצבור שני דאבל דאבל רצופים שקצת שיקרו לגבי ההזדמנויות להן זכה באליפות (שותף בשישה משחקים, מתוכם בארבעה לדק' ספורות).

עם סיום האליפות בחר בלייזר, לו היו מחשבות לשחק בקולג' בארה"ב, לחתום בליגה הלאומית כדי להשתפשף, והבחירה בהפועל עפולה הייתה לגיטימית בעקבות הקירבה לבית. דווקא בשלושת המחזורים הראשונים לא זכה לקבל דק', אך מאותו הרגע פרח וסיפק מספרים נהדרים. גיוסו לצה"ל והטירונות פגעו בשטף וכשחזר לבירת העמק לקח לו קצת זמן להתאפס. ברגע שזה קרה הוא חזר להציג סטט' מרשימה ופעמים רבות סיים משחקים בדו ספרתי בטור הנק'. בעונתו הראשונה בבוגרים סיפק הפורוורד 7.3 נק' ו-4 רב' ב-18 דק'.

לקיץ האחרון כבר הגיע במעמד שונה לנבחרת העתודה. שרון דרוקר שהזמין עשרות שחקנים לאימוני הפתיחה, הבין כי בלייזר יהיה הגבוה המשמעותי שלו באליפות ואף נתן בו אמון ומינה אותו לקפטן (המילים החמות מאבנר יאור חברו הטוב של דרוקר עזרו אף הן), למרות שבסגל היו שחקנים כמו בר טימור וגיא לביא, שמשחקים בנבחרות הצעירות מגיל 15-16 והיו אמורים לשמש כברגים משמעותיים הרבה יותר מהפורוורד.

ההתחלה בעתודה 2012 הייתה מצוינת מבחינה התקפית, אבל ככל שהתקדמה ההכנה והאליפות עצמה, הבין הקפטן כי הוא צריך לתרום יותר בהגנה ולהשאיר את החלק ההתקפי אצל טימור, לביא, דאוסן וסולומון. זה כמובן עבד כשהנבחרת הצליחה לחזור לדרג א'.


קפטן נבחרת העתודה 2012

חייב לקבל את ההחלטה הנכונה

בעקבות התצוגות בעתודה והיכולת הנהדרת אותה הוא מציג בעפולה בשנתיים האחרונות, חצי מקבוצות ליגת העל רודפות אחריו. מאמנה של מכבי חיפה, בראד גרינברג, הגדיל לעשות כשהספיק לצפות בו מספר פעמים העונה והביע את רצונו לצרפו לסגל של הירוקים לקראת 2013/14, אבל לבלייזר אסור להיות שאנן, הוא חייב לבחור את הקבוצה שתהיה הכי "נוחה" עבורו.

לחתום על חוזה ארוך טווח בקבוצה גדולה, סטייל הפועל ירושלים או אפילו מכבי חיפה, לא נראה כמו משהו חכם לעשות (תשובות אצל עמית שמחון, וככל הנראה גם אצל רפי מנקו ואדם אריאל). קשה לראות שמאמנים או הנהלות שלא מזוהות עימו ייתנו לו הזדמנות אמיתית גם ברגעים קשים.

לעומת זאת, חזרה הביתה לגן נר (רק במידה וקבוצתו של ליאור ליובין תישאר בליגה), מקום בו יקבל דק' בטוחות, גם בגלל השיוך המקומי וההנהלה שמאמינה בו, אבל בעיקר בעקבות היכולת הטובה, היא הדבר הנכון לעשות.

נחזור רגע להפסד ביום רביעי האחרון לעירוני ר"ג 85-65. בלייזר פרח בחצי הראשון וזכה להרבה מאוד מחמאות בשידור וכן מהקהל בזיסמן. את 20 הדק' הראשונות הוא סיים עם 10 נק' והיה אחראי ליתרון בין שמונה הנק' של קבוצתו. בחצי השני הקשיחו שחקני ר"ג את ההגנה עליו ולא איפשרו לו להגיע לתוך הצבע. יכולתו הפחות טובה ברבע השלישי וכן ברביעי הייתה אחת הסיבות המרכזיות להפסדה של עפולה, והראתה עד כמה קבוצתו של אבנר יאור תלויה בבחור בן ה-20, תלות שלא זכורה בשנים האחרונות בשחקן כל כך צעיר.

הפעם האחרונה בה שחקן ישראלי צעיר גבוה שלט בכזו דומיננטיות בליגה הלאומית הייתה אי שם ב-2007/8 כשבחור בן 19 בלבד העונה לשם אנטון שוטבין שיחק פנטסטי במדי בית"ר בנימינה ונבחר לתגלית העונה עם 16.8 נק' ו-6.3 רב' למשחק ב-31 דק', מספרים זהים לאלה של בלייזר. מאז הקריירה של שוטבין ספגה עליות וירידות רבות, וזו עוד סיבה מדוע שחקנה של עפולה חייב לבחון טוב טוב את ההצעות אותן יקבל ולא להתפתות לחוזים ארוכי טווח או להתחייב לקבוצות גדולות. עד שהוא יפרוס כנפיים לליגת העל, לנו נותר רק ליהנות ממנו עד לסיום העונה.


לא להתפתות להצעה גדולה