---מאת בני כהן---

בראשית הביקור שלי בבית האחים סקוורר, התמקמתי מול הטלוויזיה בסלון יחד עם המשפחה. על המסך, כיאה לאנשי כדורסל, ראינו את חדשות הספורט, כשמי שפיזז בתמונות היה מי אם לא הלהיט התורן של הכדורסל העולמי, ג'רמי לין. "אני לא מבין דבר אחד, אם הוא כל כך טוב אז איך לא הבחינו בו עד עכשיו?", ירה לחלל האוויר אלן, האח הצעיר (18 וחצי), בקשר לחידה בעלת המוצא האסייתי.

וגם אני לא הבנתי משהו. איך אלן, רכז ראשון בנוער של מכבי ת"א, הקבוצה של המדינה, בעונה החולפת, ונבחר לשחקן המפתיע של הסיבוב בליגה הלאומית על ידי אתר 'ספסל' במשאל שנערך בקרב מאמני הליגה בתור שחקן חמישייה שמקבל כ-25 דקות משחק לערב בקבוצת צמרת בליגה (במדי מכבי הוד השרון) בעונת הרוקי שלו בבוגרים- לא קיבל זימון בקיץ האחרון לסגל הסופי של נבחרת הנוער ששיחקה במסגרת אליפות אירופה בדרג ב'. ככה זה, אלן, יש דברים שקשה להבין.

הראיון המשפחתי נערך בהרצליה בנוכחות שני ההורים, גבריאל ולאורה, ושני בניהם, אלן הצעיר (ששמו הוא אלן- כמו 'אהלן' בלי הה', ולא כמו אלן- אייברסון) , והאח הגדול אסקיאל (23, מ.כ. הבקעה) – שגם אצלו כולם מתבלבלים וקוראים לו בטעות יחזקאל. "זה סיפור עכשיו לתקן את כולם" הוא אומר. גם אנחנו בכתבה נאמץ את הטעות כדי לא לבלבל אתכם או שמא לבלבל עוד קצת.

בדרכנו לדירה, אני מגיע עם אב המשפחה לבניין קומות ומולו בית כנסת גדול. "כאן אנחנו מתפללים לפני משחקים", הוא אומר בחיוך ערמומי. שני ההורים מהווים דמויות משפיעות ומעצבות בחייהם של האחים סקוורר. המשפחה עלתה מארגנטינה כשהאחים היו זאטוטים- הגדול בן 4 והקטן בן חצי שנה. "לפני שהכרנו הייתי אמורה לעלות ארצה דרך תוכנית לאקדמאים של הסכנות היהודית", מספרת האם לאורה, "אבל אז הכרתי את גבי והעלייה התעכבה ב-8 שנים".


יחזקאל. עושה חיל בליגת העל

גבריאל: "והיא כבר הייתה אחרי מסיבת פרידה מארגנטינה כשהכרנו. אני גרמתי לה להישאר שם. לאורה: "שנינו באנו מבתים יהודיים ולמדנו בבתי ספר ותנועות נוער של יהודיים, והיה לנו ברור שמתישהו נעלה לארץ". וכך התחילה שושלת הכדורסל של משפחת סקוורר.

"רצינו לעלות ארצה כבר בהריון עם אלן", מוסיפה לאורה. "אבל אז יצאה החלטה של הסוכנות לא להעלות נשים בהריון. כבר כמעט קראנו לו אלון". הזוג הצעיר הגיע לקיבוץ מנרה שבצפון הארץ ואח"כ לקיבוץ נוסף בעמק הירדן. "אנחנו אנשי טבע והיה לנו טבעי לגור בצפון" הם מעידים על עצמם. לבסוף התמקמה המשפחה ביישוב כמון שבגליל, שם גרים ההורים עד היום. "אנחנו מתחלקים בין פה לשם" מספר גבריאל, "אני עובד במפעל שנמצא באמצע הדרך".


אמא בקורס מאמנים, אבא פיני גרשון


לאב גבריאל יש עבר בתחום הכדורסל, כשהתגורר בארץ הבשר מדרום אמריקה, שיחק בליגה מקומית. "לא הייתי כדורסלן, זו מילה גדולה מידי. כשגרנו בבהייה בלאנקה (עיר ארגנטינאית- ב.כ.), גרנו מאתיים מטר מפפה סאנצ'ז וג'ינובילי מנבחרת ארגטינה, גם שיחקתי עם אחיו של מאנו".

עד כמה אתם כהורים מייעצים ומתערבים לילדים בכדורסל?
לאורה: "אני בכדורסל לא מבינה. אצלי זה יותר בקטע המנטאלי, 'לא להוריד את הראש' וכאלה. אצל גבי זה יותר מקצועי". יחזקאל מקשיב לה וחש חובה להתפרץ: "איזה לא מבינה?! היא יכולה כבר להעביר קורס מאמנים"

גבריאל: "אצלי זה גם מנטאלי וגם מקצועי". ואלן מוסיף, "כן, אבא הוא מין פיני גרשון".

הדרך למיינסטרים של הכדורסל עבור שני האחים הייתה דומה וארוכה- בעיקר בעניין הנסיעות. החל מקבוצת הילדים במשגב, דרך קבוצת הנערים בנהריה וכלה בקבוצת הנוער של מכבי ת"א. נתון מעניין נוסף הוא כי האחים סקוורר זכו בגביע המדינה לגילאים ב-2007 עם קבוצותיהם השונות- באותו יום בדיוק. "באותה תקופה נסענו כל יום מכמון לנהריה- נסיעה של 50 דקות- לפני או אחרי יום עבודה, כדי לקחת את אלן או את יחזקאל" מספרת לאורה, "ולפעמים היו גם נסיעות לווינגייט".

אז אתם כהורים מרגישים שהקרבתם המון כדי לקדם את שני הילדים בכדורסל?
גבריאל: "אנחנו לא עצלנים, סדר היום שלנו כהורים, הוא מאוד סביב הכדורסל ולא בכל המשפחות זה כך. אולי זה קיצוני מידי, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לתת את הכל. הכדורסל זה החיים שלנו, בשבילנו תקופת הפגרה היא שעמום טוטאלי".

"אבל העזרה שלהם היא לאו דווקא רק בקטע של כדורסל, ידענו שהם יעזרו לנו וידחפו אותנו בכל תחום שנבחר". מסביר יחזקאל. גבריאל מסכים איתו ומוסיף, "הדחיפה היא יותר לערכים ולתחרותיות, לא מפתיע ששניהם הפכו לרכזים, כי חינכנו אותם לתת, לעשות את האחרים סביבם טובים יותר ולא להיות אגואיסטים- לשם דחפנו".


עם נעליים, בלי נעליים


לאחר גיל הנוער, עלה יחזקאל לסגל הקבוצה הבכירה של מכבי ת"א, והשתפשף שלושה חודשים עם השמות הגדולים בכדורסל הישראלי. לאחר מכן, קיבל הצעה ממ.כ. הבקעה (אז עוד בשמה הקודם גבעת שמואל), והצטרף לקבוצה על מנת לצבור דקות משחק. יחזקאל מצא בבקעה סוג של בית ולאחר שבעונה החולפת היה מהגורמים הבולטים בעליית הקבוצה לליגת העל (לאחר "סוויפ" חלק של 0:3 על הפועל ת"א בסדרת הגמר של הלאומית), הוא מככב העונה בליגת העל עם 27 דקות ו-7 נק' בממוצע כשמסביבו הוא רואה בד"כ ארבעה זרים ואפילו מוביל את הליגה בקליעה מחוץ לקשת כולל הזרים (52.6%). לאחרונה נבחר יחזקאל לסגל הישראלים- שיתמודדו מול זרי הליגה- במשחק האולסטאר (שייערך באשקלון ב-8 למרץ).

אלן, שאלת מליון הדולר, 'תסמונת האח של'- איך היא משפיעה עליך?
אלן: "יחזקאל נותן לי טיפים, ואני מוכר כ'אח של' ואין לי בעיה עם זה. זה עוזר לי כי הוא כבר עבר את מה שאני עובר, אבל אני מספיק טוב בזכות עצמי"
גבריאל: "בוא נגיד שאם הוא לא היה טוב בזכות עצמו זה לא היה מספיק להיות 'אח של' ".
יחזקאל: "אני חושב שלפעמים זה יכול לפגוע יותר מלעזור כי אתה צריך להוכיח כפליים. אני לא משחק בשבילו, זה הוא שמשחק טוב. וזה גם לא שאני עשיתי עדיין משהו כזה גדול", הוא מצטנע.


אלן. חזק בעניינים בהוד"ש

מה לגבי הגובה? שניכם לא גבוהים במיוחד, כמה זה מפריע?
יחזקאל: "אני 1.80- עם הנעליים. עכשיו זה כבר לא מפריע, זה לא שאני עולה למגרש ואומר אוי עכשיו אני צריך לשמור על גבוהים ממני ונבהל."

אלן: "זה לא שאנחנו 1.70 . אני 1.84- עם נעליים. אתה יכול גם לרשום 1.85 כמו שכתוב אצלכם באתר." הוא מחייך. "תשאיר, תשאיר לו את חמש", מעודד האח הגדול, וגם האם לאורה מוסיפה בצחוק: "תהיה נדיב".

גבריאל: "תשמע, אם היו להם עוד 10 סנטימטרים זה היה עוזר, אבל גובה זה לא הכל. כדורסל קשור הרבה גם לאתלטיות, קליעה ורצון, וגם בהגנה יש יתרונות וחסרונות".

המעבר בין הנוער לבוגרים בעייתי בכדורסל הישראלי, מה הדרך לפרוץ אותו?
אלן: "צריך לעבוד קשה בקיץ ולא לתת יותר מידי כבוד לוותיקים. הגעתי מוכן לעונה אחרי שעבדתי על אימונים אישיים עם אורן אהרוני".

יחזקאל: "יש הרבה שמתאמנים קשה, החוכמה זה לקבל את ההזדמנות ולנצל אותה".

גבריאל: "בנוער מצליחים לעיתים בזכות הפיזיות, אבל בבוגרים רואים מי מספיק טוב. קשה כשיש ארבעה זרים בקבוצות ואז במקרה הטוב יש מקום לישראלי או שניים על המגרש, אז ברוב המקרים אין מקום לצעירים".

לאורה: "כאמא, אני מסתכלת על הדברים מזווית שונה, ורואה הרבה משפחות של שחקנים מוכשרים שמשקיעים הכל בכדורסל, כמונו, אבל מגיעים לרמות הגבוהות והם נבלעים. זה קורה גם כי לפעמים הצבא באמצע עוצר את ההתקדמות, ואחרי 3 השנים האלה כבר יש צעירים חדשים שצריכים לקבל את ההזדמנות".

עניין הצבא היא נקודה רגישה כעת עבור אלן. בקרוב הוא אמור להתגייס, אך בשל אי הזימון בקיץ הקודם לנבחרת הנוער, מעמד הספורטאי המצטיין עבורו, נמצא בסכנה.

יחזקאל: "כשהתגייסתי הייתי במכבי, ומוני פנאן ז"ל, ניגש אלי כדרך אגב ואמר לי יש לך מעמד ספורטאי מצטיין".

מהם ההבדלים בין הלאומית לליגת העל?
אלן: בטוח שבעל יותר קשה, אבל יש שחקנים שמצליחים בלאומית ואח"כ בליגת העל, תשאל את יחזקאל". הוא מפנה את השאלה לאחיו הבוגר שעשה את המעבר.
יחזקאל: "יש שחקנים שמצליחים בלאומית אבל חסר להם משהו לליגת העל. שם צריך תפקיד מוגדר על המגרש, בלאומית יש הרבה שחקנים שהם הכלאה של מספר עמדות, או שנמוכים מכדי להיות בעמדה מס' 4 או שהכדרור שלהם לא מספיק לעמדה 3 וכו'".


בשר ארגנטינאי משובח


יחזקאל (אני מזכיר: תזכרו שהשם האמיתי הוא אסקיאל), העפיל השנה עם קבוצתו, מ.כ. הבקעה, לחצי גמר גביע המדינה, ולא היה רחוק מהגמר, לאחר הפסד בשניות האחרונות למכבי ראשל"צ. "ישבתי עם החברים של יחזקאל ביציע באותו משחק ו-40 שניות לסוף ידעתי שהוא הולך לקבל כדור ולקלוע שלשה וזה באמת קרה". מספר האב הגאה גבריאל. "אני גם יכול להסתכל על שניהם בחימום שלפני, או במשחק ואני יודע אם למישהו כואב מהם כואבת הרגל וכו' רק לפי שפת הגוף".

יחזקאל: "החוויה בגביע הייתה מצוינת וחבל רק שלא עלינו לגמר, אבל עצם העובדה שכקבוצה חדשה העפלנו עד לשם זה הישג לא מבוטל".

יחזקאל, הקפאת הירידות העונה בליגת העל לא משפיעה על המוטיבציה אצל הקבוצות?
לא, כי למרות ההקפאה יש את אותו לחץ וכולם רוצים לנצח, קבוצות לא נבנות רק על מקום בליגה, ורואים שהקבוצות בתחתית עושות שינויים כדי להצליח".

ועד כמה הצירוף של טוהר חיימוביץ' לקבוצה ישפיע על המעמד שלך?
"אני מאמין שאם אמשיך לשחק כמו שאני יודע זה לא אמור לפגוע בי".


בלאט. האחים שואפים לחזור למכבי ת"א

אלן, הרכז המוביל שלכם בהוד השרון, אבי סוכר, נפצע לאחרונה וייעדר מספר שבועות, איך תתמודדו?
"זו מכה קשה לקבוצה, ונצטרך להתחבר. אני אצטרך לקחת על עצמי יותר ולהוביל יותר את הכדור וזה גם מה שמצפים ממני. במכבי ת"א בנוער הייתי בעמדת הרכז. ואני כמובן מאחל החלמה מהירה לאבי סוכר".

ומה אומר לכם השם מכבי ת"א?
יחזקאל: "צפינו במשחק האחרון של מכבי מול הפועל י-ם, ואלן אמר לי: 'תראה, מכבי עם 4 ישראלים על המגרש'. לדעתי כל ישראלי צריך לשאוף להגיע למכבי. אני גם מכיר מבפנים את ההתנהלות שם מהתקופה שלי בבוגרים וזה מדהים מה שהולך שם. קודם אני צריך לבנות את השם שלי בתור רכז מוביל".

אלן: "ברור שמכבי זה החלום, יובל נעימי ומורן רוט הם גם סוג של מודל".

אירופה?
יחזקאל: "זה אומר לעזוב את המשפחה. כשאני ואלן משחקים פה טוב, אני יודע שההורים יהיו שמחים כל השבוע, אם אני אהיה רחוק והם לא איתי, אז קצת יותר כסף זה לא שווה את זה. שישימו מליון דולר ואז נדבר", הוא מצחקק.

גבריאל: "לא תיאמנו בינינו תשובות וזה רק מראה שמה שאנחנו כהורים נותנים אנחנו מקבלים בחזרה. דרך אגב, שניהם יוכלו לשחק בספרד ולא כזרים בזכות הדרכון הארגנטינאי". הוא מספר, ומעדכן את משפחתו שנראית מופתעת.

לאורה: "יש לנו בארץ משפחה קטנה, רובם בארגנטינה, ולכן המשמעות של המושג הזה- 'משפחה' גדולה מאוד עבורנו".

עוד שאיפות, מטרות לעתיד?
"להתחתן, להביא ילדים". אומר אלן ולוכד את מבטה של דנה, חברתו, שהצטרפה לסלון.
"אוי ואבוי אם לא היית אומר את זה" צוחקת האם לאורה. "וללמוד, ללמוד, ללמוד. במקביל צריך להכין את העתיד". היא מוסיפה כמו פולנייה. "וגם לשחק יחד עם אחי באותה קבוצה בליגת העל". חותם אלן את הראיון בצורה מושלמת.

בדרך חזרה אני נוסע עם גבריאל ובפיו הצעה. "אם אלן והוד השרון שלו מסיימים בפלייאוף 1-4 אתה מוזמן ל'על האש' עם בשר ארגנטינאי משובח". יאמי. שיהיה בהצלחה.