---מאת ברק חקלאי---

העונה שעברה: לאחר שפרויקט "חממת הצעירים" של גלעד כץ, מוטי דניאל וליאור ארדיטי לא ממש צלח, החליטו בהנהלת יבנה לשנות כיוון ומינו את נתי כהן למאמן הקבוצה. דניאל עדיין נשאר המנהל המקצועי, אך הקו השתנה לחלוטין. האיש החדש על הקווים הלך על שחקנים מוכחים יותר בליגה כאשר החתים את ניר גולן ששיחק תחתיו במכבי הוד השרון, השיב את אלעד הופמן, יליד העיר, לקדנציה שנייה וכדי לשמור על איזון צירף את צפריר וולפר, אחד השחקנים החכמים והיעילים בלאומית. גיא כהן שנתן יופי של שנה ביקנעם/מגידו הגיע כבק אפ ושני זרים מבטיחים עם ניסיון באירופה, צ'אד טימברלייק ודבון הארדין הוחתמו.

יבנה החלה את העונה לא בצורה הכי משכנעת כשלאחר ארבעה מחזורים מאזנה עמד על 2-2. מאותו רגע הגיעו ארבעה ניצחונות רצופים שהעמידו את החבורה של כהן בצמרת הליגה. טימברלייק התגלה כסופר סטאר, הופמן נתן את שלו ורק הארדין מעט אכזב כשלצד ימים גדולים היו גם מספר מחזורים בהם סיפק את הסחורה קצת פחות. לאחר המחזור ה-17 עזב הסנטר האמריקאי את יבנה בעקבות הצעה קוסמת מטורקיה והקבוצה נשארה ללא סנטר במשך שני משחקים בהם היא נחלה הפסדים.

קייל ווילסון הנהדר הגיע במחזור ה-20 ומאותו הרגע נחשב לסיפור הצלחה. היכולת הנהדרת של הפורוורד שמה את יבנה על המסלול הנכון (חמישה ניצחונות רצופים) והקבוצה של כהן סיימה את הליגה הסדירה במקום השלישי. בפלייאוף פגשו היבנאים את אליצור רמלה העיקשת ולמרות שהיה להם קשה הצליחו הופמן וחבריו לנצח את דרור דוידי ואבי סוכר כדי להגיע למפגש המסקרן בחצי הגמר נגד אלופת העונה שעברה, מ.כ הבקעה. סדרה של שלושה משחקים מרתקים הסתיימה בניצחונה של הבקעה בעיקר בזכות יום נדיר של פול דילייני שסיים עם 48 נק' ו-7 אס' (8/10 מחוץ לקשת, 9/12 לשתיים) באחת התצוגות הגדולות שראינו משחקן זר בליגה השנייה.

הקיץ הנוכחי: תקופה לא קלה עברה על יבנה. באוויר התרוצצו שמועות על קיצוצים ונטישה מאסיבית של שחקנים. בסופו של דבר כהן חתם לשנה נוספת והצליח להשאיר את השלד הישראלי, הופמן-וולפר-גולן אצלו כשלצידם החתים שני שחקנים נוספים אותם הוא מכיר מצוין, אייל אנגל ותומר דראי (ששיחקו אצלו במכבי הוד השרון ומכבי פ"ת). בזרים החליט המאמן ללכת לכיוון אחר וצירף את דריילון ברנס ששיחק לפני מספר עונות בקריית אתא והרשים וכן את דילון סניד שהיה אמור להיות שחקן מטרה בצבע. הסנטר הגיע לא בכושר לאימונים ומהר מאוד הוחלט לחתוך אותו. במקומו הצליחו ביבנה להשיב את קייל ווילסון ששוחרר מקבוצתו ההונגרית.

בינתיים במשחקי האימון יבנה לא נראית כ"כ טוב ולמרות מספר ניצחונות על יריבות נחותות יותר על הנייר (הוד השרון ולב השרון) נחלה הקבוצה הפסדים לרמלה ולנס ציונה שחייבים להרים גבה לכהן ולצוות המקצועי. יחד עם זאת, הניסיון הרב שיש למערכת ולכהן עצמו צריכים להחזיר את הקבוצה למסלול הנכון.

שחקנים מובילים:

אלעד הופמן
ה-MVP של העונה החולפת בלאומית מגיע אל השנה הנוכחית כשמעמדו איתן מאוד ולמרות מספר הצעות מליגת העל העדיף להישאר ביבנה על מנת להיות שחקן מוביל ולא נער פוסטר באחת הקבוצות הגדולות בארץ. הופמן למעשה עושה הכול על המגרש מקליעות מדויקות מחוץ לקשת ועד חטיפות וריבאונדים. הפורוורד המגוון יצטרך למצוא את האיזון בין המשחק האנרגטי שלו לשליטה שכהן מבקש משחקניו על הפרקט ואם יצליח להשלים את חסרונו של צ'אד טימברלייק (מה שנראה כרגע כעקב אכילס של יבנה) קבוצתו תהנה ממנו וגם מספריו יעלו בצורה משמעותית.
בעונה שעברה:17 נק', 5.4 רב', 4.2 אס', 2 חט', 53% מהשדה ב-31.1 דק'



צפריר וולפר
החוכמה והניסיון של הפורוורד הישראלי בן ה-29 לבטח ישחקו תפקיד משמעותי בעונה של יבנה. הציוות עם קייל ווילסון בקו הקדמי שעבד נהדר בקדנציה הראשונה יהיה מצוין גם השנה ואם וולפר יידע להימנע גם מבעיית העבירות שפוקדת אותו לעיתים דחופות אז בעמדה הזו כהן מכוסה. וולפר הוא מסוג השחקנים שהתרומה שלהם לא מתבטאת בסטט' הסופית אלא בדברים הקטנים שהוא עושה, פה באמפ קטן ליריב, שם מיקום מצוין וקריאת מצבים נכונה. "היונה" של הליגה הלאומית נכנס בקרוב לעשור הרביעי בחייו כשהוא מקווה הפעם ללכת עד הסוף.
בעונה שעברה:8.9 נק', 4 רב', 2.4 אס' ו-1.5 חט' ב-28.5 דק'



השגרירים

קייל ווילסון
כמה טוב שחזרת. הניסיון הלא מוצלח של כהן להביא ביג מן אמיתי ליבנה גרם לו לעשות פניית פארסה ולהשיב את הפורוורד האמריקאי לאולם שבזי. על האיכויות של ווילסון אף אחד בליגה לא יכול לחלוק. מקליעה נהדרת מכל הטווחים ועד נוכחות טובה מתחת לסלים במאבקי הרב'. לאחר עונה אחת בלאומית בה צבר ניסיון והבין את כל השטיקים הקטנים שלה ווילסון מגיע עם ביטחון רב ואין ספק שיעשה קפיצת מדרגה רצינית במספריו כפי שהיה ניתן להבין ממשחקי האימון בהם הספיק כבר ליטול חלק.
בעונה שעברה:18.3 נק', 7.5 רב', 41% מחוץ לקשת ו-85% מהקו ב-28.2 דק'



דריילון ברנס
סימן השאלה הגדול ביותר בסגל של יבנה. היה רחוק מלהרשים עד כה למרות תצוגה אחת טובה בטורניר לזכרו של איתי לוי ז"ל. בתקופה ששיחק בקריית אתא הראה גיוון רב במשחקו כשבנוסף לקליעה אבסולוטית מחוץ לקשת חדר לא מעט פעמים לטבעת. זה גם מה שכהן ציפה לראות ממנו העונה, אך משום מה עד עכשיו זה לא ממש קרה. כנראה שהצל הענק של צ'אד טימברלייק ישפיע עליו לעוד הרבה זמן או לפחות עד למשחק הראשון בעונה בו ייתן ליבנה יותר מקליעה ויהיה חלק מהשטף בהתקפה.
בעונה שעברה:15.4 נק', 4.3 רב', 2.3 אס' ו-1.9 חט' ב-29.3 דק' (ליגה שנייה בגרמניה)



שימו עין: חן בן אליהו
הוא אומנם כבר לא צעיר (25) אבל אחרי שנת שבתון (פציעה בברך) חן בן אליהו חוזר לשחק כדורסל מקצועני והוא רעב מתמיד. הפורוורד/סנטר הישראלי נראה טוב באימונים ובמשחקים עד כה ואם יידע לנצל את ההזדמנויות שיקבל בזמן שווילסון ו-וולפר יישבו על הספסל (וזה לא יקרה הרבה) כך הוא יזכה להערכה גדולה יותר מכהן ודק' המשחק שלו יעלו. אין הרבה שחקנים ישראלים בליגה במימדים של בן אליהו ועם ההגנה הטובה והמלחמה ללא פשרות שלו עוד צפויה לו עונה טובה.

תחזית:
נתי כהן לא עיוור והוא יודע שקבוצתו נראית רע רגע לפני פתיחת הליגה, אבל תסמכו על המאמן המנוסה שכבר עבר כמה סרטים בקריירה שהוא יידע למנף את הסגל המצוין שבנה אל עבר הצלחה. זה אולי יעלה לו ולקבוצתו בכמה הפסדים לא נעימים בתחילת הדרך, אך למאני טיים באפריל-מאי החבורה שלו תגיע מגובשת ומוכנה כדי לתת פייט טוב לאריות הליגה.