גרי גנדל (30, 2.03) שחקנה של מכבי הוד השרון בעונה החולפת מכוון גבוה ומאמין ביכולותיו. ("אני עדיין בכושר שיא"), לא מפחד מאף אחד ("יכול להתמודד עם כל שחקן בארץ ובאירופה") ואין לו כל כוונה לחשוב על הרגע שאחרי סיום הקריירה ("ממש נהנה כרגע").
---מאת אפרת עמורבן---
ההחתמה של גרי גנדל בעונה החולפת במדי מכבי הוד השרון הרימה לא מעט גבות, איך קבוצה בקנה המידה של הוד"ש יכולה להרשות לעצמה מבחינה תקציבית שחקן בכיר בלאומית שרק כמה חודשים לפני כן לקח אליפות עם מ.כ הבקעה. הציפייה ממנו להוביל את המועדון הצנוע מהשרון הייתה גדולה ולפרקים גדולים הוא כן עשה זאת.
יחד עם זאת, קבוצתו נקלעה ללא מעט קשיים ולמרות ניצחונות יפים במהלך העונה (כמו זה על הפועל ת"א בסיבוב השני) היא כמעט ונשרה לליגה הארצית. לא מעט חיצים נזרקו לעברו של גנדל בנושא. "אני חושב שבמשחקים שאומרים שלא הייתי בעניינים אלה היו כאלה ששיחקתי פחות דקות, כי כל פעם ששיחקתי מעל 30 דק' היו לי גם בהתאם 15 נק', אבל עם שיקולים מקצועיים של המאמן ולפעמים גם בעיית עבירות על תחילת המשחק זה מה שגרם לדקות המעטות"
אז איך אתה מגדיר את השנה שלך בהוד"ש?
"לי אישית הייתה עונה טובה מאוד כמו כל העונות שלי בליגה השנייה, אני חושב שאני שומר על יציבות אם מסתכלים אחורה על כל השנים, אני עובד הרבה בקיץ, השנה לדוגמא עבדתי על החדירה והכדרור וראיתי שהצלחתי להשתפר בדברים האלה. בסופו של דבר אני חושב שהצלחתי להשאיר את הקבוצה שלי בליגה, כמובן שזאת לא הייתה השאיפה שלי להיות בקבוצה שתתמודד על מקומה בליגה".
הרגשת שהנהגת את הקבוצה?
"בכל השנים האחרונות הייתי קפטן בקבוצות חוץ מבבקעה, עזרתי בכל צורת מנהיגות אפשרית, והשנה זה בא לידי ביטוי בצורה משמעותית, אם בכך שהרמתי את הזרים ועודדתי את הצעירים. קודם כל אני תמיד רוצה לנצח ולהגיע לפלייאוף העליון אבל עם הסיטואציה שנוצרה השנה אי אפשר היה לקפוץ כ"כ גבוה והמטרה הסופית שלי הייתה להשאיר את הקבוצה בליגה".
גנדל. במדי הוד"ש העונה (צילום: ספי מגריזו)
למרות שלא כולם מסכימים עם קביעתו בנוגע לעונה הטובה או הלא טובה שעברה עליו עם מספרים קשה להתווכח – 16.2 נק', 6.3 רב' וכמעט 40% מחוץ לקשת הוא ניפק, מספרים של אולסטאר לכל דבר. לקראת העונה הקרובה גנדל עדיין לא מצא לעצמו קבוצה ולמרות שהוא כבר בן 30 מרגיש שהקריירה שלו עוד לפניו. "אני עדיין בכושר שיא, מבחינה פיזית ומנטאלית. כרגע אני נמצא בכושר שבעזרתו לדעתי השנתיים הבאות יהיו בין היותר טובות שלי".
ליגת העל לא זרה לפורוורד שהספיק להיכלל בסגלים של מכבי פ"ת, הפועל ת"א ועירוני ר"ג בזמן שאלה היו בקדמת הבמה של הכדורסל הישראלי, אולם לשחק באופן ממשי ולהיות חלק מהרוטציה לא ממש יצא לו. "כל שנה שהגעתי לליגת העל היה סיפור שלא היה קשור לקטע מקצועי,אני חושב שצריך להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון, אולי הייתי במקום הנכון אבל לא בזמן, מה שצריך זה הרבה מזל, וזה לא רק קלישאה".
אתה מאמין שאתה יכול להתמודד עם שחקנים בעמדה שלך ברמה של ליגת העל?
"אני חושב שאני יכול להתמודד עם כל שחקן בארץ ובאירופה, שואף להיות בקבוצה שרוצה לעלות ליגה, שאלה התכנונים שלה מההתחלה,לעזור להם לעשות את זה, וכמובן להגיע לאירופה, זה בגדר החלום שלי עם הדרכון הלטבי שיש לי".
אוקיי, אז למה באמת לא לנסות להגיע לשם בשנה הקרובה, הרי צמצמו את מספר הזרים וזה אמור לעזור לישראלים להיכנס לעניינים.
"בעונה הבאה יכול להיות ליגת העל, מאוד מעוניין להיות בליגה הראשונה, אני חושב שמבחינת בגרות,קבלת החלטות, כושר פיזי, פחות פזיזות ויודע לעשות את השיקול הנכון עם השחקן הנכון, אני השנה יותר מתאים מכל פעם אחרת וכמו שאומרים סיימתי את התואר השני".
יש לך קצת צער שהקריירה שלך לא התפתחה בצורה שאתה ואנשים אחרים ציפו?
"לא תמיד זה תלוי בך, אני מצטער מאוד שלא הצלחתי לתפוס מקום בליגת העל אבל אני שמח על המקום שאני נמצא בו כרגע זה מעיד על היציבות שלי,לדעתי הסטטיסטיקה שלי ברמות של שחקן זר, מחשיב את עצמי כשחקן בכיר וזה מה שבעצם חשוב".
גנדל באולסטאר הלאומית
החוויה בבקעה וחיי המשפחה
בשנה שעברה גנדל היה חלק מהדרים טים של דרור כהן במ.כ הבקעה. הסגל של הקבוצה המאוחדת כלל את אדריאן אוטר, איתי גרינבוים, נועם מטלון, איילון זגורי וגנדל עצמו. האלופה דרסה כמעט כל מה שעמד בדרכה בדרך לזכייה מוצדקת בתואר. "לעלות ליגה עם הבקעה לפני שנתיים הייתה הנאה אמיתית שהייתי בורג מאוד משפיע במערכת, זו הייתה חוויה שאי אפשר לתאר, אני רוצה להיות בקבוצה מובילה שרוצה לעלות ליגה".
ומה מעבר לכדורסל?
"תוך כדי הקריירה עשיתי תואר ראשון במנהל עסקים וקורס מאמנים, ואני מדריך מוסמך בחדר כושר ומאמן אישי כבר 8 שנים. ובכלל שאתה נשוי זה מצריך עוד קצת עבודה במשק הבית וזה גם חלק שמאוד שינה אותי אפילו בכדורסל כי צריך לדאוג לא רק לעצמך,זה כמו שיש קבוצה איתך ככה אנחנו שניים ביחד וצריך לקחת את עצמך בידיים".
אתה כבר בן 30 ואצל רוב השחקנים בארץ זה צומת דרכים בקריירה, כבר עולות לך מחשבות על פרישה ועל מה יהיה אחרי הכדורסל?
"אני עוד לא חושב על זה, אני ממש נהנה כרגע וחושב שאני טוב במה שאני עושה ורוצה להמשיך. אני מאמין שמתי שאתה מרוכז במשהו אז אתה לא יכול לסטות לעוד כיוונים, כל עוד אני משחק וכל כולי בזה אז אני לא רואה את עצמי עושה עוד משהו בעניין".