טפירו. זקן השבט
|
עונת 10/11 יוצאת לדרך - מכבי אשדוד
ספסל
,15/10/2010
מאיר טפירו ינסה להוביל את חבורת "הבנים-של" לחוף מבטחים, במה שעשויה להיות עונת הפרישה שלו והפריצה שלהם. זהבי קלמן מכין אותנו לעונה הראשונה של הדולפינים בליגה הבכירה.
---מאת זהבי קלמן---
איפה היינו ומה עשינו?
את העונה שעברה באשדוד היה ניתן לאפיין בעליות ומורדות, מתקווה לייאוש, ובעיקר מפציעות של שחקן אחד לשחקן אחר. ניתן היה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהקבוצה שיחקה עם סגל מלא, אך ההצגה הייתה חייבת להימשך, וכך היה כשבפלייאוף התגברה הקבוצה על הפועל חיפה החזקה ללא יתרון ביתיות, ונעצרה רק מול הבקעה בסדרה שלא התעלתה לרמה גבוהה מבחינת האשדודים.
אבל עדיין היה שביב של תקווה באוויר שאולי הנה יקנעם/מגידו תוותר על העלייה, וגם עפולה לא מסוגלת לעמוד בתקציב, ופתאום גם הבקעה לא מצליחה למרות ארכה, ובאורח פלא גם שתי היורדות מליגת העל לא ממש מעוניינות להישאר. והנה, קיבלנו את אשדוד בליגת העל לראשונה, בסיטואציה שאף אחד לא ציפה לה.
אני יודע מה עשית בקיץ האחרון
ההחתמה החמה ביותר כמובן היא מאיר טפירו, שבמפתיע בחר דווקא בעולה החדשה למה שתהיה אולי עונת הפרישה שלו. לאחר ההחתמה המעניינת הזאת התפנו באשדוד לחפש מאמן, דבר מאוד לא קל בהתחשב בתקציב הנמוך. לאשדוד היה אסור לטעות באף שקל העונה, כי מעידה אחת עלולה להחזיר את הקבוצה ללאומית, שם בילתה כבר 11 שנים ואין לה שום כוונה לחזור.
לאחר שעופר ברקוביץ' נבחר להיות האיש על הקווים, התפנו באשדוד להחתים כמה מהישראלים שעדיין נשארו בשוק. כיוון שרק בשלב מאוחר אושרה השתתפותה של אשדוד בליגה, כבר לא נותרו יותר מדי מועמדים ופרט לטפירו, הרכישות הנוצצות היו של בנים-של: שון דניאל, שאביו סגר קריירה מפוארת באשדוד, ניב ברקוביץ' ויאן מרטין.
כמו כן חתמו צעירים אחרים, שאמנם אביהם לא שיחקו במכבי ת"א או בריאל מדריד, אבל גם הם רוצים להוכיח את עצמם ולפרוץ. בנוסף, אשדוד מצאה לנכון להשאיר את יוני דרעי מהעונה שעברה, בשל החיבור המדהים שלו לקהל עקב היותו אשדודי. דרעי מאמין בעצמו ומקווה להפוך לשחקן לגיטימי כמו אשדודי אחר, מורן רוט.
באשדוד אומרים שאת הזרים הם בחרו בקפידה ובפינצטה ,כי גם הם יודעים שהזרים הם אלה שיתוו את הדרך: ראמל בראדלי, ג'וש דאנקן, וג'וש קרטר ימלאו את המשבצת של הזרים, כשנבחנת אפשרות להביא גבוה נוסף שישלים את הסגל. אם באשדוד רוצים לתת גוף לקבוצות הגדולות והגבוהות, ברקוביץ' יצטרך למצוא פתרון יצירתי בתוספת הגבוה המשלים.
הנפשות הפועלות
הצטרפו: מאיר טפירו (מכבי ראשל"צ), ראמל בראדלי (דיז'ון), שון דניאל (הפועל חולון), ג'וש קרטר (אולדנבורג), ג'וש דאנקן (ליאז'), דניאל גור-אריה (עירוני נהריה), אור איתן (עירוני נהריה), ניב ברקוביץ' (הפועל חולון), יאן מרטין (אליצור יבנה)
נשארו: יוני דרעי (עונה 2), יואב אלבז (עונה 2), ברק חדד (עונה 2)
עזבו: אופיר פרחי, מיכאלב בדלוב, רמון קלמנטה, עדי פרג, יניב ספוז'ניקוב, אחיעד בוקרא, ינעם אירם, ארז קוחנסקי, טל דן, גלעד קרני, יותם יצחק, מיכאל מגרשווילי
סגל הקבוצה
 החוליה הכי חזקה בשרשרת
רוב הסגל של ברקוביץ' צעיר ורעב, וכולם רוצים להוכיח את עצמם. לצידם ישלוט בקבוצה "זקן השבט", מאיר טפירו הנהדר, ואם הכל יתחבר נכון, אשדוד עשויה להמשיך את מסורת העולות של השנים האחרונות. גם העובדה שזאת השנה הראשונה של הקבוצה בליגה יכולה להוריד ממנה מעט לחץ, כשהיא יודעת שכל תוצאה מלבד ירידת ליגה בסוף העונה תחשב הפתעה.
הקהל המקומי, שהתעורר ונחשף לקבוצה במאבקי העלייה בעונה שעברה, ינסה לדחוף את החבורה לפלייאוף העליון. בעיר כבר מריחים את ההתרגשות, הכנות רבות נעשות כדי שהכל יתקתק וכולם כבר מחכים לדרבי של הדרום מול השכנה אשקלון במחזור הראשון.
 החוליה הכי חלשה בשרשרת
ולעומת זאת, עונה ראשונה בליגת העל אומר חוסר ניסיון וחוסר מסורת, ואף אחד לא יודע איך הקבוצה תתפקד ברגעי לחץ ומשבר. מה יקרה למשל במצב של פציעה של שחקן, שתעמיד את ההנהלה בדילמה בעייתית מאוד עם תקציב לא נזיל במיוחד.
כמו כן, בעיה נוספת שנחשפה בינתיים היא עם הגבוהים. אשדוד עדיין מחפשת גבוה נוסף, אבל גם כאשר יגיע אחד כזה, היא יודעת שמחכים לה חיים קשים מול פיזיות וגובה ברמה שבלאומית לא מכירים. גם הספסל יחסית קצר וכמו שזה נראה במשחקי האימון, הרוטציה עומדת על כ-8-9 שחקנים בלבד. נותר רק לקוות שאשדוד מילאה את מכסת הפציעות כבר בעונה שעברה.
 איש המפתח
לעת עתה, כאשר עדיין אין סנטר שישלים את הסגל, ג'וש דאנקן אמור להיות ה"ביג מן" של אשדוד. בהכנה זה נראה טוב, כשהוא מסיים משחקים סביב ה-20 נק', אך הקושי יהיה מול קבוצות גבוהות יותר שאשדוד לא פגשה בטרום העונה. גם במידה ויגיע סנטר טבעי, דאנקן יהיה הפורוורד שירכז את מירב תשומת הלב בצבע ואמור להיות הסקורר המוביל.
התקווה הלבנה
בעצם הגעתו לקבוצה, סגר שון דניאל מעגל, אותו מעגל שאביו מוטי פתח כאשר עזר למכבי אשדוד לשרוד בליגה הלאומית בשנת 2002. באשדוד מאמינים כי זאת תיהיה עונת הפריצה של שון לאחר כמה פריצות קטנות מדי, ויודעים שרק עם לב ומלחמה כמו שלו הם יוכלו לשרוד בליגה. כרגע זה נראה שהוא מתאים כמו כפפה ליד של אשדוד, אך יהיה מעניין לראות אותו מסתגל למעמד שלא הכיר בעבר.
 השאלות הבוערות
1. האם קבוצת הגברים תצליח להביא כמות קהל זהה לקבוצת הנשים?
2. מה הסיכוי שהבעיה בצבע תיסתם עם קורטני פאריס?
3. האם הקהל ישחזר את הקריאה הזכורה מהסרט אזרח אמריקאי: "אשדודיה, ואשדוד צ'ה-צ'ה-צ'ה"?
נתונים היסטוריים
מתחילים עונה ראשונה בליגה
כתבות אחרונות באתר
|
|