ליובין. לילה ראשון בלי אמא
|
עונת 10/11 יוצאת לדרך - הפועל גלבוע/גליל
חגי פלק
,14/10/2010
בדומה לקיץ שאחרי עונת הדובדבנים, האלופה הגאה מהעמק נאלצה להיפרד ממרבית אנשי המפתח שלה. ובכל זאת, ליאור ליובין שירש את קטש על הקווים ינסה לקחת את האדומים הכי קרוב שאפשר להישג של אשתקד.
איפה היינו ומה עשינו?
אחרי שהתאוששו מחגיגות הזכייה באליפות, הבינו בגלבוע/גליל שלא יוכלו להשאיר את כל החבורה. קטש הלך לירושלים ולקח איתו את רנדל ודאוול, אבל הסכים לוותר על ליאור ליובין שמהשולייה הפך לקוסם התורן. פארגו רצה אן.בי.אי, אבל כמו כולם עשה את המסלול המוכר מהגליל והגלבוע היישר לפארקט הצהוב בנוקיה שם יפגוש חבר מוכר, אלישי כדיר, שבניגוד לפארגו יראה הרבה את הגב של בלאט השנה.
האלופה הצליחה לשמור על מעט משמריה, כאשר הצביון הישראלי ברובו נשאר והתחזק מעט עם חזרתו של עידו 'קיר בטון' קוז'יקרו שעדיין רעב, וגור פורת שהגיע אחרי עונה אישית טובה מאוד בעפולה. ירון אוחיון ועמית גל שוב נסעו 'להמר' בלאס וגאס והצליחו ככל הנראה לפגוע בהבאתו של טיילר וילקירסון שכבר נבחן בסן אנטוניו. וורן קרטר מזכיר בחזות פניו את אווג'ובי, אבל ככל הנראה שומר טוב ממנו. הציפיות מרודני גרין הולכות ומתחילות לקבל הצדקה, ומקלינטון שנראה כמו הכלאה בין פארגו לסוואן הוא גם בחירה טובה. לליונס נגיע בהמשך.
אני יודע מה עשית בקיץ האחרון
אחרי כמעט שנתיים בגן נר, נראה העונה שני יציעים והאלופה ככל הנראה תשחק לראשונה בגלבוע גם במסגרת האירופית הדי מתאימה לה, היורוקאפ. היסטוריה נוספת תירשם כאשר אחרי הצלחת קבוצת הנוער אשתקד בליגה הלאומית, יהיה סוף סוף בסגל בוגר אחד של מחלקת הנוער של גלבוע, זיו בן צבי, כאשר הפרוייקט הבא הוא כבר עוז בלייזר ששיחק בנבחרת הנוער. שחקני הגליל העליון שזכו באליפות המדינה לנוער, יראו בינתיים את הפארקט בכפר בלום במשחקי ליגה א' צפון.
שני הזוכים הגדולים באליפות, הקפטן אבישי גורדון וגוני יזרעאלי, כמעט ולא נגעו בכדור במהלך הקיץ. גורדון חתם על חוזהו באיחור והצטרף ממש לפני המשחק הרשמי הראשון העונה מול ורשאץ'. יזרעאלי ייאלץ השנה יותר לשבת מאשר לעמוד או לרוץ וייעדר כשלושה חודשים. בקבוצה החליטו שלא להביא לו מחליף ישראלי, ולפי דבריו של ליובין מי שייכנס לנעלים הגדולות מאד של יזרעאלי במסגרת 'החוק הרוסי' יהיה בן צבי.
חשוב להתעכב על סיפור מעניין שחזר על עצמו גם השנה: דגן 'דוגי' יבזורי, כמו כל "קיבוצניק ניו-אייג'", ובמיוחד כזה שבא ממשמר העמק, החליט ללכת אחרי ה'כסף הגדול' בחולון, אולם אחרי תקופה קצרה בה הבלגאן חגג באולם הפחים, כיתת רגליו בחזרה הביתה. מזכיר משהו? אותו סיפור, בקיץ שעבר, רק שהדמות הייתה אחרת – חברו הטוב של דוגי – גוני יזרעאלי. כנראה שאין כמו בבית ו'לא כל הנוצץ זהב'.
הנפשות הפועלות
הצטרפו: עידו קוז'יקרו (מכבי חיפה), אנטון קזרנובסקי (עירוני ר"ג), זיו בן צבי (נוער גלבוע/מעיינות), רודני גרין (אוניברסיטת לה-סאל), גור פורת (הפועל עפולה), ג'ק מקלינטון (פטקים איזמיר), טיילר ווילקרסון (אוניברסיטת מרשאל), וורן קרטר (איליאסקוס), ליאו ליונס (הפועל ירושלים)
נשארו: גוני יזרעאלי (עונה 3), אבישי גורדון (עונה 3), דגן יבזורי (עונה 3), גל מקל (עונה 2)
עזבו: אלישי כדיר, אריק דניאלס, מוטי מוסקוביץ', מרכוס קאזין, בריאן רנדל, ג'רמי פארגו, דור אליהו, אייזיה סוואן
סגל הקבוצה
 החוליה הכי חזקה בשרשרת
אם יש משהו שמלווה את גלבוע/גליל כבר שנתיים זו העובדה שהיא מצליחה מאוד בחוק הרוסי. גם השנה גלבוע/גליל הבינה את התחזקותה של הליגה, ולמרות שנפרדה מהרבה עוגנים – הן על הקווים והן בגזרת הזרים, מבחינת "חוק השחקן הישראלי" היא מסודרת.
בניגוד לשנתיים האחרונות, מקל קיבל השנה צרור מפתחות גדול ויצטרך לשמור על האיזון בהתקפה מול סגנון המשחק ה"אקדוחני" של גרין ומקלינטון. גורדון שיחזור, קוז'יקרו הלוחם, יבזורי ופורת שכבר הוכיח שהוא קלף חשוב מהספסל, לא יהיו קוטלי קנים בכל מה שקשור במאבקי הצמרת וגם השנה יסתכלו לצהובים ולחבורה של קטש עמוק בעיניים. עם סוללה כזו מנוסה, מעניין כמה דקות יקבל אנטון קזרנובסקי שאמור להיות הגבוה השלישי.
 החוליה הכי חלשה בשרשרת
מאחר ומשחקי האימון נועדו רק להרצה, המבחן האמיתי של גלבוע/גליל מתחיל השבוע בליגה. ממה שראינו בנוקיה מול ורשאץ', וגם מול הפועל ירושלים בטורניר 'אוסישקין', בסך הכל גזרת הזרים די מאוזנת. ווילקרסון מרשים, קרטר חזק מאוד ובורג חשוב בהגנה, וגרין ומקלינטון חושבים בעיקר על הטבעת.
הבעייה של הקבוצה לדעתי היא בהחתמתו של ליאו ליונס, שגם אשתקד בהפועל ירושלים לא הרשים יותר מדי. קשה להבין איך באלופה עוד ניסו להביא אותו אשתקד, והתעקשו להביא אותו השנה. עד עכשיו מדובר בפלופ גדול מאוד, או במשהו שרוצה מאוד אבל לא מסוגל.
היכולת ההתקפית של ליונס שכבר מכיר קצת את הליגה לא עוברת נכון לעכשיו את מבחן הממוצע. על הגנה אין בכלל מה לדבר. אני לא חושב שבגלבוע/גליל יחליפו את ליונס כל כך מוקדם, אבל כמו בכדורגל – אפשר לחשוב על זה לקראת ינואר.
 איש המפתח
אין ספק שצרור מפתחות גדול מוחזק בידיו של גל מקל, שאחרי שנופה הקיץ אחרון מהנבחרת, היה לו זמן לשפר עוד אלמנטים במשחקו אחרי מספר פגרות רצופות בנבחרות השונות. על פניו נראה כי אחרי שנתיים מקל התבגר. יש שיפור גדול מאד בקבלת ההחלטות שלו – הוא משחרר יותר את הכדור, מוסר יותר ואפילו שיפר את משחק ההגנה.
אבל מעל מקל יש אדם שיצטרך גם להחליט האם המפתחות הם המתאימים. ליאור ליובין נכנס לשנה הכי מאתגרת בחייו וכאחד כזה שהיה לו חלק גדול במניות האליפות כראש אגף התכנון באלופה, ליובין יצטרך להוכיח ש'הצל המרחף' של קטש לא מפחיד אותו ולא גדול מדי בשבילו.
ליובין יצטרך להביא את הכריזמה שלו את הרוגע שלו מהתחביב העיקרי שלו – גלישת הגלים למגרש. להיות כריזמטי ואנרגטי מול שחקניו, ורגוע מול השופטים שלא בדיוק יכבדו אותו כמו שאר המאמנים בליגה, גם בגלל הניסיון וגם בגלל שלא יודעים עדיין איך לקרוא אותו.
התקווה הלבנה
אחרי שגוני יזרעאלי ואחריו גם דגן יבזורי כבר נבחרו לתגליות העונה ואפילו זכו ללבוש את המדים הכחולים-לבנים, בטח חשבתם שנדבר על אנטון קזרנובסקי. אז זהו, שלא. קזרנובסקי כבר היה במכבי ואם שם לא ידעו איך לאכול ולטפח אותו, אז בגן-נר בטח לא ילמדו אותם.
באלופה סוף סוף הבינו שבלי תוצרת בית ממחלקת הנוער זה לא יילך, ואחרי שהצליחו בשנה האחרונה להביא שני שחקנים לסגל המורחב של הנבחרת, אחד מהם למרות שלא היה בתוכניות של פרנקו לאליפות אירופה ועוד חשב ללכת לקרבי, יהיה לפחות עד חודש מארס בתוכניות של ליובין וברק פלג.
זיו בן צבי, הקיבוצניק החמישי בסגל והצעיר מכולם, בוגר מחלקת הנוער של גלבוע/מעיינות כבר הוכיח בליגה לנוער כמה כישרון יש בו. גם במעט הפירורים שייתנו לו השנה, בן צבי יוכיח שעדיף להיות על הפרקט מאשר לרוץ בקסבות של איו"ש.
 השאלות הבוערות
1. האם ליאו ליונס יהיה איתנו גם אחרי פגרת חג המולד?
2. מי יקום יותר השנה מהספסל לייעץ לליובין, עמית גל או ברק פלג?
3. אחרי פתיחתו של היציע השני בגן נר, האם ה'אולטראס החילוני-דתי" של אוהדי גלבוע/גליל יישב מאחורי ספסלי הקבוצות?
נתונים היסטוריים
מתחילים עונה 32 בליגת העל
עונה ראשונה בליגה: 79/80
שחקנים בעונה הראשונה: קרל ווינפרי, אריק מנקין, מיכה שוורץ, ארז חזן, בועז רימון
סה"כ משחקים: 716
סה"כ ניצחונות: 411
סה"כ הפסדים: 305
אחוז הצלחה: 57.4%
מיקום שיא (ליגה סדירה): 2 (5 פעמים, האחרונה ב-04/05) עונות בפלייאוף: 23. מאזן: 39 ניצחונות - 62 הפסדים
תארים: שתי אליפויות בעונות 92/93 ו-09/10, שני גביעים בעונות 87/88 ו-91/92
* הנתונים מתייחסים לעברה של גליל עליון
טבלת מלך הסלים של הקבוצה
1. ברד ליף 5,607 נקודות
2. ארז חזן 3,231 נקודות
3. אנדרו קנדי 2,861 נקודות
4. אריק מנקין 1,644 נקודות
5. למונט ג'ונס 1,550 נקודות
כתבות אחרונות באתר
|