שמיר. חוזר לעמוד על הקווים
|
קבוצה ביום: בני השרון
ספסל
,22/10/2009
בלי מאיר טפירו ועוסמאן סיסה, יוצאת הקבוצה המאוחדת לדרך חדשה ואפילו עוברת בחזרה להרצליה. דן שמיר על הקווים יוביל קבוצה מעניינת, שעלולה לסבול מצל ההצלחות של השנים הקודמות ומגיליון רפואי כמעט חסר-תקדים.
איפה היינו ומה עשינו?
אחרי שנתיים רצופות בפיינל פור, נתקעה בני השרון כבר בשלב רבע הגמר וסיימה במקום השישי בלבד. עונה משוגעת עברה על הקבוצה המאוחדת: מוישל'ה ויינקרנץ הגיע בקול תרועה, אבל נפרד אחרי 2 מחזורים בלבד ועל אף נסיבות מקלות. הקבוצה התחילה להתאמן בסגל מלא רגע לפני שסיימה את העונה, ולא פחות מכך סבלה מתשישותו של מאיר טפירו, שהודה בעצמו שהתקשה לסחוב באותה יכולת מהעונה הקודמת אחרי עוד קיץ במדים הלאומיים.
אני יודע מה עשית בקיץ האחרון
בשנים האחרונות הפכה בני השרון לסמל של יציבות בכדורסל הישראלי, וגם הקיץ, על אף שנפרדה ממאיר טפירו ועוסמאן סיסה ששירתו אותה בנאמנות, השאירה הכי הרבה שחקנים בסגל, כולל מספר שיא של שלושה זרים. באמצע יוני הודיעו ראשי העיריות על המשך האיחוד, וכבר למחרת חתם דן שמיר בקבוצה.
ארז כץ שהוזכר כמועמד להצטרף למושבת שחקני העבר של הקבוצה בראשל"צ סיכם על הישארותו, אבל ההמשך היה איטי יותר ורק בהמשך הדרך הצטרפו גם רון סטיל ומאט הריאז. כמו בקיץ שעבר, החתים אקוניס שני צעירים על חוזים ארוכי-טווח (תום חבקין מהרצליה וגיא לביא מרעננה), בתקווה שלא יעזבו אחרי שנה כמו אלעד הופמן.
הקבוצה לא הרשימה במשחקי ההכנה, אבל הייתה היחידה מלבד מכבי ת"א ועירוני ר"ג שיצאה למסע משחקים בחו"ל, ואף רשמה תוצאות נאות מאוד בטורניר בפולין. בגביע שוב חזרה להפסיד ושבוע לפני הליגה נעצרה על 53 נקודות בתבוסה מביכה משהו לנתניה.
הנפשות הפועלות
הצטרפו: דורי אסף (מכבי אשדוד), רון סטיל (אלבאמה), מושון יעקוסי (עירוני נהריה), מאט הריאז (אוסטנד), תום חבקין (נוער בני הרצליה), גיא לביא (נוער מכבי רעננה)
נשארו: ארז כץ, אורי יצחקי, בן רייס, אוגונה אוניקווה, קוקי בלצ'ר, שון ג'יימס
עזבו: מאיר טפירו (מכבי ראשל"צ), ריצ'רד רובי, עוסמאן סיסה (אפועל ניקוסיה), איירה ניובל (קרבנוס), אלעד הופמן (עירוני אשקלון), גיל אמיתי (הפועל כפר-סבא), שון מונסון
דפי השחקן המלאים - עם תיאור, ציוני דרך וסטטיסטיקות לאורך הקריירה
 החוליה הכי חזקה בשרשרת
עוסמאן סיסה נטש אמנם לקפריסין, אבל במקומו הגיע מאט הריאז, שביחד עם שון ג'יימס שוב יוצר תאומי מגדל בצבע. בדומה לסיסה, גם הריאז הזכור לטובה מאוניברסיטת סטנפורד, הוא חוסם יוצא מן הכלל וגם השנה הכניסה לאיזור הצבע של הקבוצה תהיה מסוכנת לחודרים.
ג'יימס שהתבגר בעוד עונה ובעיקר התגבר על הפציעה שגרמה לו להחמיץ את כל ההכנה אשתקד ומנעה ממנו להציג את יכולתו האמיתית עד שלהי העונה, אמור להיות מהלהיטים של הליגה. לשני הנפילים האלה יש להוסיף את אוגונה אוניקווה הוותיק וביחד יש לדן שמיר את אחד הקווים הקדמיים הטובים בליגה.
 החוליה הכי חלשה בשרשרת
ספק אם בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי הייתה קבוצה כ"כ Injury-prone. קוקי בלצ'ר החמיץ בערך שליש מהמשחקים שלו בארבע עונות בארץ, אוגונה אוניקווה סיים את העונה שעברה בצד, מושון יעקוסי גמר אותה כבר בגביע ווינר, אורי יצחקי סבל כבר משתי פציעות משמעותיות - האחרונה בפברואר שעבר - ואת הגיליון הרפואי של רון סטיל אפשר למצוא אצל כל סקאוט שאי-פעם שקל לבחור בו בדראפט.
צרפו את כל זה לעובדה שבני השרון סובלת כבר שנים ממזל רע בכל הקשור לבריאות שחקניה - אפילו אנשי הברזל מאיר טפירו וארז כץ הפסידו במדיה משחקי ליגה נדירים שעשו סוף לרצף תלת-ספרתי של משחקים - וקבלו קבוצה שלא מומלץ לבחור את שחקניה ל"ספסליג". ספק אם בני השרון תוכל במצבת הישראלים הנוכחית שלה להתמודד עם פציעה של אחד מהמקומיים המובילים.
 איש המפתח
לפני שנתיים בלבד עשה אורי יצחקי קאמבק ענק לליגה בה שיחק פעמיים בלבד בשתי העונות הקודמות. הוא קלע 15.0 נק' למשחק במדי עירוני ר"ג והדהים את כולנו עם אחוזים בלתי-נתפסים מכל הטווחים (61% לשתיים, 37% לשלוש, 90% מהקו!). עונת הקריירה הזאת שידרגה אותו מיד לבני השרון, קבוצת האם, אבל הנפילה הייתה כואבת.
הסווינגמן, שהיה סקורר נהדר בגילאים הצעירים, חזר לקלוע באחוזים רעים מהקו ומעבר לקשת, ובנוסף לכל הצרות סבל מפציעה שגרמה לו להחמיץ שליש מהעונה. לאורך הקיץ הייתה הרגשה שבני השרון מחכה לעוד ישראלי מוביל אחד (בורשטיין?) שיסגור את הסגל ויהפוך אותה שוב למתמודדת על מקומות 1-4, אך לשווא.
במצב הנוכחי, אין ספק שהישראלי הבולט של דן שמיר - שבעונתו האחרונה בארץ, גם אם לא בטובתו, שיחק רוב הזמן עם ארבעה ישראלים בחמישייה של ירושלים - הוא יצחקי. רק אם ישוב להיות קלעי יציב שאפשר לסמוך על ה-15 שלו כל ערב, תוכל בני השרון להמשיך להשתייך לצמרת הגבוהה.
התקווה הלבנה
את בן רייס למדנו להכיר כבר בעונה שעברה, על גיא לביא ותום חבקין עוד נשמע בעתיד, אבל איש השעה צריך להיות דורי אסף, שחוזר הביתה אחרי שלוש שנים בלאומית. הגארד של נבחרת האולימפית היה מהישראלים הבולטים בליגת המשנה בשנים האחרונות, ועם שובה של הקבוצה לאולם היובל, נדמה שכל התנאים הבשילו לפריצה הגדולה שלו.
לצד רון סטיל האניגמטי וארז כץ נטול האסרטיביות ההתקפית, אסף יקבל יותר מצ'אנס אחד או שניים. עם מהירות עצומה, טונות של חוצפה חיובית והרבה ביטחון מהעונה שעברה באשדוד (22.3 נק' ו-6.1 אס' - מספרים של זר לכל דבר), הוא עוד עשוי לסיים את העונה כשחקן חמישייה.
 השאלות הבוערות
1. יכול להיות שזה באמת הסגל הסופי, מר אקוניס? אין כל מיני לי ניילונים ואיירה ניובלים של הרגע האחרון?
2. האם יצליח דן שמיר לשמור על המאזן המדהים של זכייה בגביע על כל עונה כמאמן ראשי?
3. אם כבר איחדתם בעונה שעברה את אורי יצחקי וארז כץ, וטל בורשטיין גדול עליכם, למה לא לצרף נניח את איציק אוחנון? שמענו שגם שחר גורדון פנוי.
נתונים היסטוריים
מתחילים עונה 8 בליגה (כקבוצה מאוחדת)
עונה ראשונה בליגה: 02/03
שחקנים בעונה הראשונה: ג'רוד סטיבנסון, איתי לב, גיא קנטור, גיא פניני, פביאן ליפרמן, סילאס מילס, יריב יצקן
177 משחקים
99 נצחונות
78 הפסדים
אחוז הצלחה: 51.5%
מקום שיא (ליגה סדירה): 3, פעמיים
עונות בפלייאוף העליון: 4. מאזן: 7 ניצחונות - 11 הפסדים
תארים: אין. הרצליה זכתה בגביע בעונת 94/95
טבלת מלך הסלים של הקבוצה
1. עוסמאן סיסה 1,081 נקודות
2. ג'רוד סטיבנסון 955 נקודות
3. קוקי בלצ'ר 935 נקודות
4. מאיר טפירו 883 נקודות
5. גיא פניני 831 נקודות
כתבות אחרונות באתר
|