הורוביץ. מכביה שנייה שלו



הורוביץ חולם להגיע מהמכביה למכבי
שלומי פרי ,14/07/2009

ג'ף הורוביץ, כדורסלן נבחרת ארה"ב למכביה, מרוצה מהמעבר לאירופה ולא יתנגד לחזור לליגת העל, אבל רצוי שזה יהיה למכבי ת"א, איפה שאביו לארי שיחק לפני שלושה עשורים. רגע לפני פתיחת טורניר הכדורסל אנחנו תופסים אותו לשיחה קצרה על ציפיות אישיות וקבוצתיות.

"זאת המכביה השנייה שלי", אומר ג'ף הורוביץ בחיוך. "לא שיחקתי פה שנתיים אמנם, אבל אני תמיד שמח להגיע לישראל". הורוביץ, אמריקאי-יהודי, השתתף במשחקים לראשונה לפני ארבע שנים והיה שותף לנבחרת ארה"ב מאכזבת יחסית שהפסידה לצרפת בחצי הגמר והסתפקה במדליית הארד.

במכביה הקודמת שלו הוא עוד היה בפרשת דרכים מקצועית. אחרי שנתיים באוניברסיטת צ'ארלסטון הקטנה, הוא היה בעיצומו של המעבר לנורת' קרוליינה וולימינגטון הקטנה מעט-פחות, וע"פ חוקי המכללות ניאלץ להמתין שנה מחוץ למגרש. בהמשך השתלב ברוטציה של המכללה ועם סיום הקולג' הגיע ארצה, ישירות להפועל חולון של מיקי דורסמן.

אוסף הזרים המוכשר שנאסף לאולם הפחים באותו קיץ היסטורי והגעתו המאוחרת של עמית תמיר, צימצמו את הדקות של הורוביץ למינימום ואחרי זמן קצר הוא עזב ולמעשה פספס הזדמנות להירשם בספרי ההיסטוריה של האלופה הרביעית בתולדות ישראל. הוא עבר לאליצור מכבי נתניה מהלאומית, סיים איתה במקום הראשון בליגה הסדירה, אבל הפסיד שתי הזדמנויות לעלות בסדרות פלייאוף מול מכבי חיפה ואליצור קרית אתא.

בעונה שעברה הוא הצטרף לאפסאלה השבדית בזכות דרכונו הישראלי ועשה עונה לא רעה בכלל עם הקבוצה שהגיעה לחצי הגמר הפלייאוף. ב-29 משחקים הוא רשם 8.0 נק' ו-5.2 ריב' ובמהרה השתלב בחמישיית הקבוצה. עם תום העונה הסתיים חוזהו, וכעת הוא שוקל לחזור לשחק בארץ הקודש.

הפורוורד בן ה-24 המתנשא לגובה של 2.06 מ', הוא דור שני לכדורסלנים. אביו לארי, בוגר אוניברסיטת דייוידסון, הגיע באמצע שנות השבעים למכבי ת"א ביחד עם ג'ים בוטרייט וזכה עם הקבוצה בדאבל ובהמשך גם היה אחד הראשונים שעבר את הכביש ושיחק ביריבה העירונית, הפועל ת"א. רגע לפני תחילת המכביה, תפסנו אותו לשיחה קצרה.

איך אתה רואה את הסיכויים של הנבחרת האמריקאית במכביה?
"יש לנו מאמן נהדר, עוזרי מאמן מצוינים וחבורת שחקנים נהדרת. ננסה ללכת עד הסוף, אם כי אני מכיר את הנבחרת האולימפית של ישראל ואף שיחקתי איתה בעבר. אני יודע שזאת נבחרת מצוינת שיהיה לנו קשה מאוד מולה, אם וכאשר ניפגש בגמר".

איך זה לשחק תחת מאמן כמו ברוס פרל, שהפך בשנים האחרונות לאחד המפורסמים ב-NCAA?
"זה כבוד גדול עבורי לשחק תחתיו. הוא לא רק מאמן נהדר, אלא גם אישיות מדהימה, צנוע מאוד ועממי, לא כמו מאמני קולג' אחרים שההצלחה גרמה לאגו שלהם להתפתח למימדים בלתי-נתפסים".

ג'ון שאייר מדיוק, שהיה אמור להיות הכוכב של הנבחרת לא הגיע. איך תסתדרו בלעדיו?
"אנחנו קבוצה פנטסטית גם בלי ג'ון, אני בטוח שנסתדר בקלות".

אם אני מאמן ישראלי שמחפש מתאזרח, על איזה שחקן מהנבחרת שלכם היית ממליץ לי לעקוב?
"אני חושב שאין לנו כוכבים גדולים, אבל יש לנו נבחרת עמוקה מאוד וזה היתרון שלנו. אם אני צריך להתמקד בשחקן אחד, אני חושב שדן גרונפלד הוא גארד שצריך לשים אליו. יש לו כבר ניסיון אירופאי בגרמניה וספרד והוא בהחלט שחקן שיכול לשחקן בקבוצה גדולה בישראל כמו מכבי ת"א והפועל ירושלים".

בשנה שעברה עזבת אותנו לטובת הליגה השבדית. יש לך מחשבות על חזרה ארצה?
"כן, זה בהחלט משהו שאני שוקל. עם זאת, קודם כל אני רוצה קודם לשפר את המשחק שלי באירופה ולהתקדם כמה שאפשר. החלום שלי מילדות זה לשחק במכבי ת"א ואני מקווה שדרך השתפרות והתחשלות באירופה, המאמנים של מכבי ישימו לב אליי".

חבריך לנבחרת האמריקאית שבאים לישראל, באים רק בשביל החוויה או גם בשביל הכדורסל?
"בשביל מרבית שחקני הנבחרת שלנו, זאת פעם ראשונה בישראל, וזה כולל את המאמן ברוס פרל. הגענו שבוע לפני המכביה ואנחנו מרבים לטייל בארץ. בשביל ה"פירסט-טיימרז" זאת בהחלט חוויה אדירה ומרגשת. הם לומדים להכיר את ישראל וזה לא פחות חשוב"

ומה לגבי חוזה מקצועני, זאת מטרה?
"כן, בהחלט, זה חלק מהעניין. השחקנים רוצים לתפוס את העין של מאמנים, מנהלים או סוכנים שבאים למשחקים".

זה לא סוד גדול, שפרט למשחקים, יש עוד מטרה לבואם של האמריקאים לכאן.
"זה בהחלט לא סוד (צוחק). יהודי שגדל בארצות הברית, לא תמיד פוגש יהודים רבים, על אחת כמה וכמה בחורות יהודיות ופה זאת הזדמנות לפגוש כאלו ועוד בכמות גדולה... הישראליות הן הכי יפות בעולם לדעתי. רק שתבין, השבוע לקחתי את החבר'ה מהנבחרת לים וכל מה שעשיתי היה לרוץ סביבם עם מגבת ולנגב את הריר שנזל להם מהפה. הם היו המומים מהבנות הישראליות".






כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();