ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

אליהו. שיהיה בהצלחה

אליהו חתם בטאו ויטוריה
ספסל ,23/06/2009

הפורוורד של נבחרת ישראל עוזב את מכבי ת"א אחרי שלוש עונות וימריא בשבוע הבא לספרד כדי לעבור בדיקות רפואיות, לאחריהן יחתום סופית לארבע עונות בקבוצה הבאסקית, שזכתה העונה שוב בגביע המלך, אך הפסידה בגמר הפלייאוף וברבע גמר היורוליג לברצלונה.

מה שהיה ברור מאז סיום העונה, צפוי להפוך בשבוע הבא לרשמי, כאשר ליאור אליהו ימריא לספרד, יעבור בדיקות רפואיות ויחתום באופן סופי לארבע השנים הבאות עם טאו ויטוריה.

הפורוורד שגדל בעירוני ר"ג עבר בתום גיל נוער לגליל עליון, בעקבות מאמנו חנוך מינץ. כבר בעונתו הראשונה הוא נבחר לתגלית העונה ובשלוש השנים הבאות הפך לאחד הישראלים הבולטים בליגה, עם ממוצעי קליעה דו-ספרתיים בליגת העל ובמסגרות האירופאיות.

בקיץ 2006, אחרי שני תארים רצופים של מלך הסלים הישראלי וזכייה בתואר שחקן העונה הישראלי בליגה, עבר למכבי ת"א איתה חתם לשנתיים. גם כאן החליק הפורוורד בטבעיות לחמישייה הפותחת ולעמדת ישראלי מוביל בקבוצה של נבן ספאחיה, כשהוא רושם כמעט 11 נקודות למשחק כרוקי ביורוליג.

בעונתו השנייה, אחרי שספאחיה ניסה ללא הצלחה לקחת אותו כבר אז לטאו ויטוריה, כבר ידע יותר עליות וירידות בעונה שהחלה אצל עודד קטש בחמישייה ונגמרה בסוף הספסל אצל צביקה שרף. משפחת אליהו אף הסתכסכה עם המאמן לפני הפיינל פור בו הפסידו הצהובים את האליפות לראשונה מאז עונת 92/93, אך ההדורים יושרו במהלך הקיץ ואליהו הוביל את הנבחרת של שרף לאליפות אירופה עם 16.0 נק' ו-6.5 ריב' בטורניר המוקדמות.

אליהו, שנבחר לפני שלוש שנים בדראפט ואף ניסה מזלו בעבר במחנה הקיץ של יוסטון רוקטס, שקל את דרכו כבר בקיץ שעבר, אך בחר בסופו של דבר להישאר במכבי לעונה נוספת. למרות חוסר הוודאות בפגרה, חזר הפורוורד לחמישיית הקבוצה וסיים עונה יפה מבחינה אישית עם 14.0 נק' ו-6.6 ריב' ביורוליג ו-13.2 נק' ו-4.7 ריב' בליגה. הוא הוביל את כל הקלעים הישראלים בליגת העל פעם נוספת ואף נבחר לחמישיית העונה.

בויטוריה זוכרים את אליהו לטובה מצמד מפגשים בטופ 16 נגד מכבי לפני שלוש עונות. הבאסקים ניצחו אמנם פעמיים, אבל אליהו רשם 17 נק', 7 ריב' ו-3 אס' בהפסד בת"א והצטיין גם בהפסד בספרד עם 19 נק' ו-11 ריב'.

היסטוריה עשירה "באירופה וגם בספרד"
טאוגרס באסקוניה, בשמה המלא, נוסדה לפני חמישים שנים בדיוק, ב-1959, ומייצגת את ויטוריה-גאסטייז, העיר הבאסקית השנייה בגודלה אחרי בילבאו שמהווה את ביתה של הממשלה הבאסקית. בויטוריה איזור תעשייה מפותח בו יושבים בין היתר מפעלים של מרצדס בנץ ומישלין.

טאו העפילה לליגה הראשונה בכדורסל בעונת 71/72, ומאז הקמת ה-ACB ב-1983, היא משתייכת אליה עם מעל 1,000 משחקים שמדרגים אותה במקום החמישי אחרי ריאל מדריד, ברצלונה, אסטודיאנטס ובדאלונה.

מאז חוזה האימוץ עם חברת המטבחים טאו קרמיקה, הפכה הקבוצה לשם דבר בכדורסל המקומי והאירופי. באמצע שנות התשעים היא זכתה לראשונה בגביע המלך, שנה לאחר מכן בגביע אירופה למחזיקות בגמר שאירחה בביתה ומאז הוסיפה עוד שישה גביעים (האחרון שבהם העונה אחרי ניצחון בגמר על ברצלונה) ושתי אליפויות, השנייה שבהן בהדרכתו של ספאחיה לפני שנה.

טאו זכתה בגביע אירופי בודד כאמור, אבל מגיעה לשלבים המאוחרים כמעט כל שנה. פעמיים נוספות שיחקה בגביע המחזיקות באמצע שנות התשעים, בעונת הפיצול הפסידה בסדרה של חמישה משחקים לקינדר בולוניה בגמר היורוליג ועד השנה החזיקה ברצף של ארבעה פיינל פורים.

לאורך העונה הייתה טאו מהקבוצות הבולטות בספרד, אבל למרות מפגנים התקפיים מרשימים מאוד לאורך העונה, הפסידה לאולימפיאקוס במשחק קריטי בבית והפסידה את יתרון הביתיות בסדרת רבע הגמר, בה הפסידה בחמישה משחקים לברצלונה. בגמר הפלייאוף המקומי, הפעם עם יתרון ביתיות, הפסידה לאותה ברצלונה 3:1.

בשבוע שעבר איבדה טאו את כוכב הקבוצה, איגור רקוצ'ביץ', שהיה מלך הסלים ביורוליג ובליגה העונה, לאפס פילזן בה חתם על חוזה עתק לשלוש שנים. דושקו איוואנוביץ' הקשוח יישאר כמאמן הראשי ובקרוב יצטרך אליהו להתרגל לאימונים קשים בהרבה ממה שהתרגל. כולנו תקווה שגם טאו וגם הוא (וגם הנבחרת, כמובן) יפיקו מכך את המקסימום.