כוח עולה חדש: שון ויינשטיין
שלומי פרי ,16/10/2008

שון ויינשטיין, הגארד העולה חדש של אליצור מכבי נתניה עשוי לעשות את ההבדל בקבוצה השנה בין סתם קבוצת צמרת לקבוצה שעולה ליגה. בראיון לספסל הוא מספר על הטיפ הכי טוב שקיבל מראיין לקסר, על מצעד הפינגוינים של מאמנו בקולג' והעירוב המצוין של ותיקים וצעירים בנתניה.

שון ויינשטיין, הגארד המתאזרח של אליצור מכבי נתניה עשוי לעשות את ההבדל השנה בין סתם קבוצת צמרת לקבוצה שעולה ליגה. נתניה, זה ידוע, הרכיבה את הקו הקדמי הטוב בליגה עם אלירן גואטה, דורון קרמר, רייאן לקסר ועמית שירן המשתפר, אבל הקו האחורי שלה נחשב פחות טוב מאלה של יבנה, עפולה, אשדוד ואולי עוד 3-4 קבוצות בליגה. שון ויינשטיין אמור להוכיח למומחים שלנתניה יש מה להגיד קו מבחינת גארדים. ננסה להכיר אותו קצת יותר

שון, ברוך הבא לישראל, איך אתה מרגיש פה עד כה, האם היית בישראל קודם לכן, האם ידעת משהו על ישראל לפני שבאת?
אני אוהב את ישראל ואני נהנה מאוד מהזמן שלי כאן עד כה. זאת הפעם השלישית שלי בישראל. הייתי פה במכבייה של 2001 ובזו של 2005. בביקורים הקודמים שלי כאן התאהבתי במדינה ותמיד ידעתי שאני רוצה לחיות פה ולשחק כדורסל פה. לא ידעתי הרבה על ישראל עד לשנה השניה שלי בקולג'

ספר לנו קצת על עצמך
אני מרנצ'ו פאלוס וורדס, קליפורניה, זאת עיירה בפנינסולה לא רחוק מלוס אנג'לס. אני פיליפיני, ג'מייקני, פנמי ופולני. יש לי שני הורים נהדרים, אלברט וליליאן וינשטיין ויש לי 3 אחיות ואח אחד. אני אוהב לטייל בעולם וללמוד על תרבויות אחרות. סיימתי את אוניברסיטת סיינט אדוארדס שם למדתי מנהל עסקים.

אחרי כמה משחקי אימון ומחזור ליגה אחד. איך אתה מתרשם מהקבוצה שלך?
אני חושב שיש לנו קבוצה חזקה. יש לנו הנהלה מצוינת וצוות מקצועי שמאפשר לנו לשחק הכי טוב שאנחנו יכולים. יש לנו כימיה קבוצתית מצויינת. העירוב של שחקנים ותיקים וצעירים הוא מתכון טוב להצלחה. יש לנו עומק רב מה שמוסיף לקבוצה עוד מימד קריטי של כוח.

אתה משחק בנתניה יחד עם רייאן לקסר שלפני 10 שנים עשה את אותו מסלול שאתה עושה היום. איזה טיפים הוא נתן לך?
רייאן עזר לי מאוד בכל התהליך של התאקלמות בישראל, עם סיפורי הכדורסל שלו, טיפים איפה לאכול ובאיזה מקומות לבקר. לא יכולתי לבקש יותר מזה, אבל הטיפ הכי טוב שרייאן נתן לי היה כשהוא המליץ לי לנסות מילקי.
פודינג השוקולד עם הקצפת למעלה. זה דבר מדהים.

הרבה יהודים אמריקאים מגיעים לישראל עם הרבה ציפיות ואחרי עונה אחת או שתיים חוזרים לארצות הברית. יש סיכוי שנראה אותך פה הרבה שנים?
אני הולך להיות פה להרבה זמן. ישראל היא הבית שלי וקריירה מוצלחת כאן היא משהו שתמיד תכננתי לעשות.

עם רייאן, אלירן ודורון, שלושה ותיקים, הקבוצה שלך החליטה לא להביא שחקן זר, בניגוד לשאר קבוצות הליגה. האם אתה חושב שבלי זר יש לכם סיכוי להעפיל לליגת העל?
אני באמת מאמין שעם הסגל שיש לנו כעת אנחנו יכולים להעפיל לליגת העל. אי אפשר לתאר את המנהיגות שאלירן, דורון, רייאן, ליאור וחולי מביאים לקבוצה. מהוותיקים ועד לצעירים, כולם מוכנים להקריב למען הקבוצה, כולנו מוכנים לעשות כל מה שצריך כדי לנצח. לא רק שיש לנו סגל שחקנים מוכשר, כל הארגון מורכב מאנשים נהדרים.

אחרי שסיימת תיכון קיבלת הצעות ממכללות דיויז'ן 1, למה החלטת לבסוף ללכת לסיינט אדוארדס מדיויז'ן 2?
קיבלתי כמה הצעות לדיויז'ן 1 אחרי התיכון ולמעשה הייתי רד-שירט בסן דייאגו סטייט במשך עונה אחת.

כשהמאמן שהביא אותי לשם עזב, החלטתי לחפש לעבור הלאה. מאמן סיינט אדוארדס, רייאן מארקס, היה עוזר המאמן במכביה ב-2001 וכששמע שאני עוזב שכנע אותי לעבור לסיינט אדוארדס.

היה משהו בסיינט אדוארדס שמשך אותי. זה לא הקולג' עם האולם הכי יפה, או התקציב הכי גדול ואפילו מאזן טוב לא היה להם אבל זה היה מקום שחיפש ורצה שינוי, והרגשתי שהמאמן מארקס הוא מאמן צעיר שרעב להצליח כמוני. החלטתי ללכת לשם ולהוות גורם בשינוי המיוחל ולהפוך את תוכנית הכדורסל שם למוצלחת לאחר שהם ניצחו רק 15 משחקים בשלוש העונות שלפני כן. ואכן עשינו את זה: בשלוש השנים שלי שם זכינו בשלוש אליפויות הקונפרנס והעפלנו לטורניר ה-NCAA של דיויז'ין 2, משהו שהקולג' לא עשה מעולם בהיסטוריה שלו.

אפרופו המאמן רייאן מארקס, יש לו שיטה מיוחדת להכניס מוטיבציה לקבוצות שלו.
כן, קודם כל תמיד מדובר אצלו בקבוצה, אין התייחסות ליחיד, אלא תמיד לקבוצה. סימן ההיכר שלו היה להציג את מטרות הקבוצה בעונה מסויימת על פי סרטים או סרט מסוים. בשנה הראשונה זה היה "מצעד הפינגווינים". הוא השווה את החורף הקשה של הפינגווינים באנטרקטיקה לעונה הארוכה שלנו. לאורך המצעד שלהם הפינגווינים נשארים ביחד, וגם אם אחד או שניים מהם לא שורדים, הפינגווינים ממשיכים לצעוד עד שהם מגיעים ליעד שלהם. הקבוצה הבינה את המסר והאמנו שאם נישאר ביחד בזמנים הטובים והרעים, אנחנו נצליח להגיע ליעד שלנו וכך באמת היה.






כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();