|
משמונה יוצאות ארבע
אלכס לייבינזון
,20/08/2008
הטורניר האולימפי מגיע היום לשלבי הנוק-אאוט, ואלכס לייבינזון מכניס אותנו לעניינים עם פריוויו לארבעת משחקי רבע הגמר: יוון - ארגנטינה, ספרד - קרואטיה, סין - ליטא וארה"ב - אוסטרליה.
כשקזלאוסקאס פוגש את ליטא
גם באולימפיאדת אתונה 2004 הפגיש שלב רבע הגמר בין הנבחרות סין וליטא. אז הנבחרת האירופית שייטה לה לעבר הניצחון הקליל 75-95. היום, כעבור ארבע שנים, שוב מגיע שלב רבע הגמר ושוב הנבחרת הירוקה פוגשת את הנבחרת הצהובה-אדומה, רק שהפעם זה לא ייגמר בטיול חד צדדי. הרבה מים זרמו מאז 2004 בנהר היאנגצה. בראש ובראשונה המנהל המקצועי של הנבחרת הסינית באולימפיאדת אתונה, יונאס קזלאוסקאס, תפס את המושכות ונהפך למאמן הקבוצה, דור שחקנים חדש ומוכשר הגיע לנבחרת שאולי מלבד יאו מינג ו-יי ג'יאנליאן לא מוכר לקהל הישראלי, אבל בהחלט כולל כמה שחקנים שבקלות יכולים להשתלב ביורוליג, אם לא יותר מזה, וכמובן הקהל הביתי שידחוף את הנבחרת שלו קדימה וקשה לראות שופט שיעיז לשרוק לעבירה סינית במקרה גבולי, כאשר 18 אלף מקומיים יושבים להם על הכתפיים.
סין סיימה את הבית המוקדם במקום הרביעי מתוך שישה. על פניו הישג פושר, אולם אם להתחשב בעובדה מול איזה אריות היא נאלצה להתמודד, ניתן להבין אותה. מלבד תבוסות לארה"ב ויוון הנבחרת הסינית כפתה משחקים צמודים גם על ספרד, עליה הובילה לאורך שלושה וחצי רבעים, אולם נכנעה לבסוף וגם על גרמניה אותה הצליחה להדיח מהאולימפיאדה כבר בשלב הבית המוקדם.
החיסרון הבולט של הסינים הוא התלות המוגזמת ביאו מינג. הסנטר המצוין אומנם ניחן בכתפיים רחבות, אבל לפעמים גם הן לא תמיד מצליחות לסחוב את הנבחרת האדומה. התלות הזאת עלתה לסינים בסופו של דבר בהפסד לספרדים, בו יאו תפס יום נוראי, וגם הליטאים יודעים זאת. נשאר רק לראות איך קזלאוסקאס יתמודד מול הקושיה הזאת, בהפסד לספרדים הוא התעקש להשאיר את הענק הסיני על המגרש וכולם יודעים איך זה נגמר.
יחד עם זאת, גם הנבחרת הליטאית לא פראיירית. בארבעת המשחקים הראשונים באולימפיאדה ניצחה החבורה של בוטאוטאס בזו אחר זו מעצמות כדורסל כמו ארגנטינה, רוסיה וקרואטיה ועל הדרך גם דילגו מעל האיראנים האומללים בדרך למאזן 0-4. למשחק הנועל מול האוסטרלים הליטאים התייצבו בידיעה שגם במקרה של הפסד המקום הראשון מובטח להם. בסופו של דבר הירוקים מאירופה לא הופיעו למשחק והאוסטרלים הענישו אותם על כך בתבוסה כואבת 106-75. דווקא ההשפעות של המשחק האחרון יכולות להיות מרחיקות לכת עבור הנבחרת הליטאית, שכן אחרי תבוסה כואבת מול נבחרת בינונית דוגמת אוסטרליה, קשה מאוד לחזור ולעמוד על הרגליים. מנגד ייתכן ודווקא ההפסד הזה יפתח לליטאים את העיניים ויוריד אותם לקרקע לקראת המשחק המכריע מול סין.
על הנייר השחקן הבולט בנבחרת ליטא באליפות הזאת הוא לינאס קלייזה שמוביל את רשימת הקלעים של הקבוצה עם 13.8 נק' למשחק, אולם כפי שלמדנו להכיר את הנבחרת הבלטית, קשה להגדיר שחקן כזה או אחר כמנהיג. כל שחקן הוא פצצה מתקתקת ובמשחק מסוים יכול להתפוצץ ליריבה בפנים. אין אחד שמכיר את הכדורסל הליטאי טוב יותר מקזלאוסקאס ויהיה מעניין לראות איך הוא יתמודד מול נבחרת מולדתו.
האלופה נגד ההגנה
ארגנטינה נגד יוון - אולי המפגש הקשוח בשלב קבע הגמר. לא נראה כאן אסיסיטים מרהיבים ודאנקים גדולים בסגנון דרים-טים, אבל בהחלט נראה מרפקים ודחיפות. הקבוצה שתנצח את המשחק תעשה את זה דרך דם, יזע ודמעות.
האלופה האולימפית מגיעה למפגש מהמקום השני בבית א', אחרי שסיימו אותו באותו מאזן של הליטאים ורק הפסד צמוד במשחק הראשון מונע מהם את ראשות הבית. נראה כי דווקא אותו הפסד היטיב עם הנבחרת ואת ארבעת המשחקים הנותרים ניצחו הדרום-אמריקאיים ביתרון דו ספרתי מבטיח. המוקש של הנבחרת הוא הפציעה של קרלוס דלפינו, שמציבה אותו בספק רב למשחק מול היוונים.
מאנו ג'ינובילי ולואיס סקולה מאיישים את המקומות הראשון והשלישי בטבלת מלכי הסלים של האולימפיאדה עם 19.6 ו-19.2 נקודות למשחק בהתאמה. למרות הסטיגמה של הנבחרת הארגנטינאית כנבחרת הגנתית, היא חלקה את המקום השלישי ההתקפי יחד עם ליטא עם 85 נק' למשחק. הבעיה שלה היא רוטציה קצרה בעמדת הרכז, כאשר רק שני שחקנים בכירים – אנטוניו פורטה מספרטק סנט פטרסבורג ופאבלו פריג'יוני מטאו ויטוריה – מאיישים את העמדה. הרכז השלישי, שהוא יותר קומבו גארד, פאולו קינטרס, בלט אומנם באליפות דרום אמריקה, אולם הנבחרות באותו טורניר לא כללו את השחקנים מהליגות האירופאיות הבכירות וה-NBA.
מנגד הנבחרת היוונית יודעת לעשות דבר אחד טוב וזה לשתק את היריבה. מבחינת מאצ'-אפ ארגנטינאים יתרון ברור בכל העמדות, לכן אם יוון רוצה לנצח, עליה לעשות זאת דרך הגנה. הנבחרת הים תיכונית השיגה שלושה ניצחונות, כאשר היא מפסידה רק לארה"ב וספרד החזקות. כוכבי הנבחרת פוטסיס, פאפאלוקאס ודיאמנטידיס לא פוגעים באולימפיאדה, כאשר מי שמוביל את הנבחרת הם דווקא ואסיליס ספאנוליס שירד מדאבל פיגרס רק בניצחון על אנגולה ויאניס בורוסיס שהתעורר בשני המשחקים האחרונים וסיים אותם עם 22 ו-19 נק'.
הנבחרת היוונית היא הנבחרת השנייה מבחינת אחוזים ל-2 עם 58.1%, מה שאומר שמרבית הסלים שהקבוצה משיגה מגיעים ממצבים נוחים מתחת לסלים. בנבחרת הארגנטינאית קיימים שחקני פנים קשוחים שיקשו על היוונים במשימתם, כך שבשביל לנצח במשחק, נציגת העולם הישן תצטרך שגם הגארדים שסובלים מאליפות רדומה יתחילו להתעורר.
המנחוס הספרדי
ספרד – קרואטיה. על פניו עוד משחק חד צדדי. איך שלא תסתכלו על זה, לנבחרת הספרדית יתרון ברור על פני יריבותה מהים האדריאטי, אולם הנבחרת הקרואטית היא המנחוס הגדול של הספרדים. האחים גאסול, נבארו, קלדרון, פרננדז, רוביו והאחרים מרכיבים את הנבחרת הספרדית האימתנית. מבחינת סגל השחקנים לנבחרת הספרדית אין שנייה באירופה, כאשר רק לארה"ב סגל כישרוני ממנה. אז מדוע בכל זאת המפגש הזה כל כך מעניין? כל מי שעוקב אחרי היסטוריה של אליפויות אירופה האחרונות יכול למצוא שבשתי האליפויות האחרונות, הנבחרת מחצי האי האיברי התקשתה מאוד מול הקרואטים, וזאת למרות שגם במפגשים ההם היה לה יתרון ברור על פני יריבתה.
באליפות אירופה של 2005 הנבחרת הספרדית הגיע לרבע הגמר כפייבוריטית גדולה, אולם הקרואטים תחת הדרכתו של נבן ספאחיה הובילו במהלך כל המשחק ורק בזכות כמה החלטות שיפוט שנויות במחלוקת של למוניקה האיטלקי בשניות הסיום הספרדים נשארו במשחק וכפו הארכה. הקרואטים שספגו מהלומה קשה לא הצליחו לחזור למשחק ובסופו של דבר הובסו בהארכה 85-101, באחת הפארסות הגדולות של הכדורסל העולמי, שכללה טכניות רבות בחמש הדקות הנותרות נגד קרואטיה, שלא השלימה עם אי-שריקה במהלך האחרון של הזמן החוקי. בעקבות המשחק, הודיעו וויצ'יץ' וספאחיה על פרישה ממפעלי פיב"א.
ב2007 הבטיח המפגש בין שתי הנבחרות תוצאה חד צדדית, אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. גם הפעם הנבחרת הספרדית הגיעה בסגל הזהב שלה, אולם הקרואטים הדהימו את כולם, כאשר נקמו באיברים בביתם וניצחו את המשחק על חודו של סל, 84-85, אחרי שתי שלשות בחצי הדקה האחרונה. גם היום הספרדים מגיעים כפייבוריטים גדולים למשחק, אולם ניסיון עבר מראה לנו כי אף נבחרת ל מזלזלת ביריבתה ואם התסריט של השנים באחרונות יחזור על עצמו, מצפה לנו משחק מותח ומעניין.
מי חמה יותר
כנראה שאין צורך להכביר במילים על נבחרת ארה"ב. הדרים-טים שלחו לאולימפיאדה את הסגל הנוצץ ביותר מאז ברצלונה 1992 והתוצאות בהתאם. עד לשלב רבע הגמר דרסה הנבחרת האמריקאית את יריבותיה וההפרש הממוצע בו ניצחה את יריבותיה עומד על 32 נקודות. כמה אירוני, אבל המשחק היחיד בו האמריקאים "נאלצו להזיע" היה נגד אנגולה החלשה, אותו ניצחו ב"רק" 21 נקודות הפרש.
אין כל ספק שבאולימפיאדה הזאת הכול תלוי אך ורק בנבחרת החלומות. משחק טוב שלהם ושום נבחרת לא תהיה מסוגלת להתקרב עליהם. אבל האם התקווה של כל לחובבי הסנסציות והאנדרדוגים נמוגה? ייתכן שהישועה תבוא דווקא מכיוון נבחרת אוסטרליה. הנבחרת שלפני תחילת הטורניר סומנה כאחת הנבחרות היותר חלשות באולימפיאדה, הפתיעה את כולם כאשר הדיחה את אלופת אירופה המכהנת, נבחרת רוסיה, מהמרוץ לפלייאוף והתברגה בסופו של דבר בין שמונה הגדולות. אנדרו בוגוט שהיה בספק לאולימפיאדה בסופו של דבר התאושש מהפציעה וככל שעבר הזמן רק הלך והשתפר.
בשלושת המשחקים האחרונים הפציצה הנבחרת מהיבשת הירוקה בסביבות מאה נקודות למשחק, ואם במחזור השלישי נגד איראן התוצאה לא הפתיעה איש, אז במשחק נגד רוסיה, שהיה משחק של לחיות או לחדול מבחינת קבוצתו של דיוויד בלאט, הניצחון האוסטרלי המשכנע 80-95 הפתיע לא מעט ממומחי הכדורסל. למשחק החמישי התייצבה אוסטרליה נגד הנבחרת הליטאית שהבטיחה את המקום הראשון בבית והביסה אותה בלא פחות מ-31 נק' הפרש.
אין כל ספק שהנבחרת האוסטרלית מגיע בכושר שיא למפגש מול הדרים-טים האמריקאי ואם להוסיף לזה את העובדה שהמשחק המקדים לאולימפיאדה ביניהן הסתיים בתוצאה 76-87 לטובת ארה"ב, אנחנו מקבלים משחק לא כל כך חד צדדי. האם כל זה יספיק לאוסטרליה גם מול הנבחרת המפחידה באולימפיאדה? כנראה שלא, אבל דבר אחד בטוח והוא שהמשחק הזה יהווה מבחן טוב עבור חניכיו של מייק ששבסקי.
כתבות אחרונות באתר
|
|