ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

ירושלים עם יתרון 15 לטורקיה
ספסל ,19/02/2008

הפועל ירושלים ניצחה את בשיקטאש 88 - 73, ותסע לגומלין עם יתרון שצריך להספיק לה כדי להעפיל לשלב הבא. ג'יימי ארנולד הוביל את הפועל עם 28 נקודות, גיא פניני הוסיף 20. ליאור פרי מסכם את המשחק כמו שרק הוא יודע

---- דיווחו של ליאור פרי -------

אם מישהו עוד תהה באשר לרמת הקבוצות במפעל היול"ב קאפ, באה בשיקטאש הטורקית והוכיחה עד כמה הדרג השני של קבוצות אירופה אינו מרשים. את השלב המוקדם סיימה בשיקטאש עם מאזן מושלם של 0:10, הקבוצה לא ידעה טעמו של הפסד אירופאי מהו, לפחות עד הביקור במלחה. על הנייר מדובר במועמדת רצינית מאד לקחת את הגביע. בפועל, מדובר בקבוצה בינונית ביותר, ולירושלים הספיק יום מצוין של שני שחקנים, יום פושר מאד של עוד כמה שחקנים, ולמרות שיפוט שערורייתי וכמה שטויות בדקות הסיום ירושלים עוד יצאה מאוכזבת שזה נגמר רק 15 הפרש לטובתה.

למרות הגשמים, השלגים והרוחות, יותר מעשרים אלף הגיעו הערב לשכונת מלחה, אלפיים חמש מאות נעצרו בהיכל הכדורסל בעוד ששאר ההמונים המשיכו לטדי הסמוך. ההפסדים בליגה לחולון ולמכבי תל אביב לא פגעו במוראל הנצחי של אוהדי מחזיקת הגביע ששירתם כמעט והתחרתה בשירת אוהדי ביתר בטדי הסמוך.

את המשחק פתחה ירושלים עם ספסל שכולל את כל הזרים פרט לקרי. ירושלים היא אולי הקבוצה היחידה באירופה שפותחת את המשחק עם זר אחד על הפרקט ושלושה על הספסל. הרבע הראשון היה אחד הגרועים שנראו במלחה בשנים האחרונות. למעשה, מאז שמכבי ירושלים שיחקה בלאומית ב' לא נראה על הפרקט תצוגה כה כושלת.

שתי הקבוצות נמנעו לחלוטין מלייצר נקודות, אחוזי הקליעה היו איומים, איבודי הכדור נרשמו בשתי החזיתות, והתוצאה הנמוכה להחריד היתה לא בהכרח בגלל הגנות אגרסיביות. הרבע נגמר בתוצאה שנמוכה אפילו בכדוריד, 13:13. למזלה של ירושלים גיא פניני היה מפוקס והוא קלע למעלה מחצי מנקודות הרבע, 7 מתוך סך 13 הנקודות של ירושלים ברבע הראשון.

פרט לפניני וקצת ארנולד, אף אחד בירושלים לא תפקד ברבע הראשון, ושחקנים כמו חג'ג מרקוביץ וקרי סיימו אתה רבע עם אפס עגול.

אבל אז בא הרבע השני וירושלים התפוצצה. קרי שלא עשה כלום ברבע הראשון פתאום ירה ארבע קליעות קצופות, חג'ג קבר שתי שלשות אדירות, שרון ששון קבר שלשה ענקית, ונואל פליקס, שמכעט לא יודע איך זה לעמוד על הפרקט, מיהר לשים ארבע נקודות בזמן הקצר מאד שהוא קיבל הזדמנות לשחק. בשיקטאש לעומת זאת גרמה לי לתהות איך יתכן שזו קבוצה שסיימה את השלב המוקדם עם 0:10 ולא 10:0. האחוזים מהשלוש של הטורקים מביישים אפילו גבינה דלת שומן. 1 מ 10 ליתר דיוק, שזה 10 אחוז.

ירושלים פותחת פער ותוך חמש דקות יש כבר 15 הפרש, כאשר ארנולד מתחיל להתחמם, וזה רק רמז לבאות. הטורקים קצת מתעשתים, דן שמיר ממהר להוריד את פליקס הטוב שלשם שינוי לא רק שיחק טוב אלא גם נמנע מלבצע יותר מידי עבירות, המומנטום קצת נעצר, ולהפסקה ירדה ירושלים עם 14 הפרש, כולו בחצי הראשון של הרבע השני – 16:30. אגב, באוארס שחזר מארה"ב לא פתח אבל נכנס ברבע השני, ולא תרם כלום.

ברבע השלישי ירושלים ממשיכה במומנטום, בעוד הטורקים ממשיכים להפציץ מהשלוש ולהחטיא בסיטונאות. גיא פניני נותן רבע ענק. הוא קובר ארבע שלשות רצופות, ומאמלל את הטורקים. כשהם כבר סוגרים אותו אז ארנולד מתחיל לחגוג, וגם דרור חג'ג מייצר קצת נקודות. כל עוד הטורקים בעיקר יורים מרחוק ומחטיאים, העסק די בטוח. נכון שטימי באוארס לא מתפקד, ראמל קרי נח על זרי הדפנה של הרבע השני, מרקוביץ לא פוגע ושרון ששון נעלם, אבל מול החבורה הטורקית החלשה מספיק שני שחקנים בכושר מצוין (פניני וארנולד) את חג'ג' בכושר סביר, ועוד שני שחקנים שישתדלו רק לא לעשות יותר מידי טעויות.

הרבע השלישי נגמר ביתרון סולידי 50:66 ולא בזכות משחק גדול של ירושלים. הטורקים פשוט חלשים.אפילו שיפוט נוראי של השופטים, שמשגעים את שתי הקובצות בשריקות מוזרות משהו, כמו למשל שמונה שריקות על "משיכה" בזמן הכדרור, לא עוצרים את ירושלים.

רבע רביעי גם פניני התעייף, וג'יימי ארנולד נשאר לבד במערכה. למעשה אף אחד בירושלים כבר לא פוגע, אפילו פניני שהיה עד כה מצוין, כבר יצא מאיפוס. הטורקים לעומת זאת מתחילים לפגוע. יש כלל מתמתי על זה שהסטטיסטיקה חייבת להתיישר. אבל למה לעזאזל היא מתיישרת דווקא ברבע הרביעי ? במשך שלושה רבעים הטורקים קלעו שלוש שלשות מתוך 18 ניסיונות. ברבע הרביעי הסטטיסטיקה התיישרה, הם צלפו עוד חמש שלשות, וההפרש החל לרדת בקצב מבהיר.

רגע אחד יש לנו עשרים הפרש סולידי, ואנחנו מתחילים להתעניין כמה יעלה לנסוע למשחק חוץ בפרטיזן. רגע מאוחר יותר, כלומר שלוש שלשות מאוחר יותר, ואנחנו כבר ממהרים להתקשר לסוכן נסיעות שלא יזדרז לעשות לנו בוקינג למלון טוב במרכז בלגרד.

דן שמיר ממהר לקחת פסק זמן, לעצור את המפולת, אבל בתכל'ס, מי שמחזיק את ההפרש הוא רק ארנולד, שמשחק פתאום לבד מול חמישה טורקים. ברבע האחרון ארנולד עושה 12 מתוך 22 הנקודות של ירושלים, עם שש משבע מהשדה (ומה הפלא שהאחוזים כאלו מופלאים, הקליעה הכי רחוקה היתה מטווח שני סנטימטר מהטבעת, השאר היו הטבעות) ואיכשהו ההפרש נשאר סביר.

מי שמתעלל בירושלמים ברבע האחרון הוא אפודצ'ה ריק שמתחרה בארנולד מי יקלע יותר ברבע אחד (ארנולד ניצח 12:11 ברבע, ו- 28:26 במשחק כולו). שאמפרט פרסטון קובר שתי שלשות, ריק קובר עוד שתיים, ורק ארנולד עוד איכשהו מחזיק את ירושלים.

לפני שנגיע לסיום, כמה מילים על הזרים של ירושלים. יש דברים שלא ניתן להבין. הביאו שחקנים זרים על מנת לזחק את הקבוצה. טימי באוארס קיבל 20 דקות משחק ונתן נקודה בודדת. נגיד שזה בגלל הג'ט לג עקב החזרה מארה"ב.

נואל פליקס קיבל בחצי הראשון 12 דקות, נתן ארבע נקודות ללא החטאה שזה בסדר, קטף שני ריבאונדים, תרם בהגנה ולא עשה טעויות. ובחצי השני הוא קיבל בסך הכל 3 (כן, כן, שלוש !) שניות. ג'ייסון וולס קיבל בכל המשחק חמש וחצי דקות, בהן הוא לא הספיק לעשות כלום. בשביל מה להביא זרים אם אתה לא מתכוון להשתמש בהם ? אגב, יהוא אורלנד שקיבל שתיים וחצי דקות יכול רק לקנא בוולס שקיבל כפול זמן פרקט.

ובכל זאת, למרות הכל, ארנולד מצוין במשחק שלם, פניני טוב מאד בשלושה רבעים, ועוד כמה שחקנים בסדר, הביאו את ירולשים לישורת האחרונה עם הפרש של קרוב לעשרים. ואז באה הדקה האחרונה ושולחת אותנו עם תחושת פספוס. 18 הפרש, כדור אחרון של ירושלים. צריך להוריד את כל התיקים בשעון ואז לנסות עם הבאזר לעלות ל 20 עד 21 הפרש. במקום זאת ירושלים מאבדת הכדור בטיפשות, להוסיף חטא על פשע מאפשרת לטורקים לקבור שלשה ענקית, וקרי עוד מספיק להחטיא קליעה חופשית משלוש. גמרנו עם רק 15 הפרש ועם תחושה של החמצה.

הימור שלי – באיסטנבול ההפרש הזה לא יספיק.

לירושלים: ג'יימי ארנולד 28 (11 ריב'), גיא פניני 20 (3 אס'), ראמל קארי 12 (6 ריב', 4 אס'), דרור חג'ג' 12 (8 אס', 5 איב'), שרון ששון 9 (5 אס'), נואל פליקס 4, ארז מרקוביץ' 2, טימי באוורס 1, כן שיחקו ג'ייסון וולס ויהוא אורלנד

לבשיקטאש: אפודאקה 23, שאמפרט 18, גולר ויאמור 7 כ"א, ניצ'ביץ' 6, פקר 5, דלמאו 4, דרובניאק 3