תצוגה התקפית משובחת ותואר ראשון
|
לאומית: סיכום המחזור החמישי
אלירן כהן
,16/11/2007
ירון להט במשחק התקפי משובח לוקח את תואר המצטיין השבועי. סונקו, שעיבי, גנדל ובן גורן מצטרפים לחמישייה. וגם: הרוטציה הקצרה של גבעת שמואל וההשלכות להווה ולעתיד, הביתיות של מכבי אשדוד, בעלי הבית של הלאומית וקצת על הזרים שיישארו או שאולי ימשיכו את הרכבת חזרה ארצותהבריתה.
לפורום הליגה הלאומית
למשחקי המחזור החמישי
הישראלי של המחזור: ירון להט
מירון להט כמעט ואף פעם לא זכינו לראות תצוגות התקפיות משובחות, לא בגלל שלו הייתה לו היכולות, אלא בעיקר מפני שהוא התרכז דווקא באספקטים האחרים של המשחק. קשה לעמוד על האפקט שהביא אותו לאחד משיאי הנקודות הגבוהים שהשיג בשנים האחרונות (בטח שלא סדרת הגמר עם חולון בעונה שעברה), אבל מהרגע שנכנס לאטרף במשחק מול באר שבע, קשה היה לעצור אותו בדרך ל- 26 נהדרות מהספסל וניצחון נוסף.
הזר של המחזור: מוזס סונקו
שוב איימו רבים וטובים לכבוש את משבצת "הזר השבועי" הנחשקת, אך בסופו של דבר, ואחרי לבטים קשים, שלחנו את מוזס סונקו לחנות ה- D.V.D הקרובה. למען האמת, ביקנעם/מגידו קצת "חששו" מההחתמה של מוזס במהלך הקיץ, בעיקר בגלל שקצת התקשו להאמין ששוב הבחירה תהיה בול פגיעה. אז נכון, למגידו עדיין יש מה לשפר, אבל בינתיים אפשר לזקוף זאת להיעדרותם של שניים משחקניה. על סונקו, לפחות כרגע, אין לאף אחד תלונות.
משלימים חמישייה
שחר שעיבי - הניצחון החשוב שהשיגה נתניה על נצרת עילית אמנם ביסס אותה איתן בצמרת הטבלה, אבל יותר מכך, הוא גם דחף את שעיבי חזרה לעניינים. מחצית שנייה (12 דקות, אם נדייק) נהדרת שלו שנסגרה עם 5 שלשות השאירה ליאנגר וגואטה קצת פחות עבודה הפעם.
גרי גנדל - אם את מישהו מעניית הסיבה ליכולת הטובה בה מצויה רמלה בתקופה האחרונה - כדאי שיביט לרגע על הטורים הסטטיסטיים שהעמיד גרי גנדל בשבועות האחרונים. השבוע, נגד בנימינה, המשיך גנדל ביכולת המצוינת, סיים עם דאבל דאבל (25, 10) וסידר לעצמו פעם שנייה מקום בחמישייה השבועית.
אור בן גורן - ההתלבטות בין בן גורן לזלינבבא, לא נשקר, הייתה בהחלט גדולה. בסופו של דבר נשלח זלינבבא לצל"שים רק בגלל שהוא ניצח, כמה מוזר להגיד, יריבה חלשה יותר מאשר זו שעמדה מול אשדוד. בן גורן (19 נק' השבוע) נמצא בתקופה נהדרת ואם רק יתמיד בה, צפויה אשדוד לסיים את הסיבוב הראשון למעלה בהרבה מן המצופה.
האיש של רמלה. גנדל
ציון לשבח
עודד ברנדווין - צעיר המחזור שלנו מגיע הפעם מרמלה, שכבר הספיקה לשלוח נציג לחמישייה הראשונה. באופן די לא ברור, מעטים הם אלה שסופרים את עודד, שקיבל את מפתחות ההובלה ברמלה, לצד הצעירים הבכירים האחרים בליגה, כשסיבות לכך די קשה למצוא. אז תחילה נציין שבשביל זה אנחנו כאן, ולאחר מכן נדגיש שאם ימשיך בקצב הזה עשוי ברנדווין למצוא את עצמו בדיוק באותה המשבצת של דורי אסף, אותו החליף. אם לא מעבר לכך.
אנדריי זלינבבא - אחרי שני הפסדים רצופים הצליחה יבנה לצאת מהמשברון עם ניצחון ביתי חשוב על "הקבוצה החלשה בליגה", כהגדרתו של ידידנו מחיפה. אנדריי, שעלה מהספסל, הוביל את קלעי יבנה עם 18 נק' ואף הוסיף 9 כ"ח. אם היה עוד מקום בחמישייה.. קטנטן....
מייק קינג - קינג אמנם מוצא לו כאן מקום של כבוד מפעם לפעם, אבל בשביל לטפס קצת יותר למעלה הוא חייב להתחיל לתרגם את היכולות הגבוהות שמציג במשחקים - לניצחונות. ל- 39 הנקודות שלו, שהגיעו הכי קרוב ל- 49 של ווישהאם בעונה שעברה, עדיין היה חסר משהו. ניצחון.
יוסי פרץ - למורת רוחו של שלומי פרי, אלא אם כן הוא ישים לכך לב, העדפתי שלא לחרוג ממכסת הצל"שניקים הקבועה ולתת את האחרון שנותר ליוסי פרץ. לא בגלל ששוהם הפסידה וגם לא מפני ששוב הצליחה להישאר צמודה. 35 נקודות, 6 שלשות, 5 ריבאונדים. מתי לעזאזל הוא עשה את זה בפעם האחרונה?
תמונה אחת שווה אלף מילים, אז חסכנו אותן. דניס
החמישייה הפותחת
קצרה אבל שווה
גבעת שמואל השלימה את בניית הסגל שלה כבר בשבוע הראשון של הקיץ, כשסגרה עם ברנר, דרור כהן, להט, ליפשיץ וגרינבויים תוך יומיים וצרפה את אסרף שבוע קודם לכן. טרנס רוברסון אמנם הגיע ממש בסוף הקיץ, אבל הנוכחות שלו, לפחות כרגע, נראית יותר מעיקה ופחות תורמת, לקבוצה ולסובב אותה. ובכל זאת, העובדה שהגבעה מצליחה לייצב את עצמה עם רוטציה קצרה במיוחד של שבעה שחקנים איננה מובנת מאליה. בגדול, אפשר לומר שכל שחקן בשביעייה של אהרוני הוא בינגו (רק לגרינבויים כמות נקודות חד ספרתית בממוצע למשחק), שמכיר את מקומו ואת תחומי ההתמחות הרב-גוונים שלו. הבעיה היא, שעד כה הקבוצה לא נאלצה להתמודד (בתקווה שגם לא תתמודד) עם פציעה של שחקן כזה או אחר, או לחילופין, עם בעיית עבירות בלתי צפויה. או אז, מה בדיוק יהיה? יזכרו את הנערים שישבו על הספסל ולא ראו פרקט לדקה?
עם רכזים כאלה...
היה מי שהתלונן על רמה נמוכה בליגה הלאומית, לאו דווקא ספציפית על העונה הנוכחית, אבל גם אלה יסכימו, אפילו בלי שנאלץ לשכנע או לאיים, שבקו האחורי של לא מעט מקבוצות הליגה ניתן למצוא שחקנים שבקלות יכלו להשתלב בצורה כזו או אחרת בליגת העל. זה שוב מתחיל עם גבעת שמואל וליאור ליפשיץ שמעמיד מידי ערב מספרים מדהימים של 7.2 אסיסטים מול 2 איבודים, ממשיך עם אילן ברקוביץ' שמטפס ל- 7.6 ומאבד חצי כדור יותר, והרשימה עוד ארוכה: אילן נניקשווילי שרק במחזור האחרון מסר 11 ולא איבד כדור אחד (7.2 בממוצע), אסף יגל שמוסר 7.2 למשחק ומאבד רק 1.6. הבשורה המעודדת: עדיין לא ראינו את גיא קנטור, פביאן ליפרמן ועדי פרג במלוא הדרם.
מעקב זרים
אחרי שבנימינה הבינה שאין טעם למשוך יותר מידי את הרומן עם אנטוני דייויס היא פשוט בחרה לשחרר אותו. הבאים בתור, לפחות על פי התפוקה והפרסומים השונים, הם מייק מקיני ממכבי חיפה ואולי גם ארול נייט ממכבי הוד השרון וטרנס רוברסון מגבעת שמואל. מצד שני, נמצאים הזרים ה"וותיקים" של הלאומית, שממשיכים להפגין את היכולת הגבוהה והמוכרת - אלכס קראקמו (21, 9.5), טוני יאנגר (17, 9), סטנלי ברנדי (19, 11), דניס קאר (25, 10) ודיימון פטרסון (14, 9). מצד שני, הבינגו של יקנעם מגידו עם סונקו (23, 10), של באר שבע עם קינג (27, 11) ושל שוהם עם וויליאמס (22, 8). בהחלט מוכיחה שאפשר גם אחרת.
סונקו. עוד בינגו של יקנעם/מגידו
לבוא או לא?
הקהל האשדודי, שבשנים האחרונות דווקא לא הורגל לשלם עבור הכניסה למשחקי הבית של הקבוצה, מצוי בדילמה מאוד חריפה. מצד אחד, הקבוצה שלו נראית טוב, לעיתים אפילו טוב מאוד - היא רצה יפה, בונה את עצמה על רוטציה רחבה והכי חשוב - משיגה ניצחונות. מצד שני, מתוך חמישה משחקים לא הצליחה קבוצתו של רן אשר לנצח בבית, בעוד שבחוץ היא רשמה שלושה שכאלה. התופעה הזו בהחלט מוזרה, ולמרות שעדיין מדובר בפתיחת העונה בלבד, היא כבר הספיקה להביא מספר אנשים לכדי התלבטות - האם להגיע למשחק נגד בנימינה בשבוע הבא או לא. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא אולי אחוזי הקליעה הנמוכים של אשדוד בבית (43% ל- 2, 27% ל- 3) מול אלה שמשיגה בחוץ (58% ל- 2, 32% ל- 3). בכל אופן, אם המגמה הזו תימשך, צפו להפסד של נתניה במחזור השביעי.
נקודה סטטיסטית
1. קצת קשה לנו להתעלם מאחוזי הקליעה המפחידים של דרור כהן מהשדה, העומדים על 91% (!!!, 20/22), מהעובדה ששחר שעיבי הנתנייתי מוביל את אחוזי השלוש עם 77% (10/13), מהנתון המדהים לפיו גיא קנטור נח בחמשת המשחקים שנערכו עד כה במשך דקתיים בלבד ומ- 3.8 החטיפות של מוזס סונקו שמזכירות לפרקים את הידייים הארוכות של טיק רוג'רס וטוני ווישהאם. אפשר להמשיך, אבל נשאיר משהו לסעיפים הבאים.
2. לאחר שסיימנו להתעלל בסטנלי ברנדי וסידרנו לו החטאת עונשין ראשונה אחרי למעלה משמונה חודשים, ננסה לראות מה יקרה אם נציין שזיו תבור דייק מפתיחת העונה 20 פעמים מהקו. מתוך 20.
3. חמישה מחזורים כבר מאחורינו, ונראה שהאחרון היה הפורה מכולם מבחינת נקודות ויכולות אישיות: מייק קינג סיים עם 39, יוסי פרץ עם 35, דניס קאר עם 31, מוזס סונקו עם 30, עוד שמינייה שסיימה ב- 20 פלוס ועוד תשיעייה שהייתה קרובה.
4. אחד מגולשי הפורום העיר את תשומת ליבנו לאחוזי הקליעה המוזרים להחריד שהושגו במשחק בין מכבי אשדוד למכבי הוד השרון - 100%. מפליא מכך הוא העניין שאותם המאה לא הגיעו רק מקבוצה אחת אלא משתיהן יחד, ומפליאה היא יותר העובדה שאלו האחוזים במצטבר. מישהו הספיק לקלל לאחרונה את הסלים ב"עתידים"?
כתבות אחרונות באתר
|