|
מדברת על המגרש
ספסל
,23/06/2007
השבוע, אחרי שסיבסבה והשאירה מאחור את בת אל לזמי מנבחרת הנשים בעוד מהלך וירטואוזי, גם הצופים באולם זיסמן לא יכלו להישאר אדישים. חלקם אפילו מחא כפיים, שאג בקולי קולות. הם הרי הרבה זמן שומעים על היהלום הצעיר שנקרא נעמה שפיר, אבל רק מרחוק. היא גרה בהושעיה, משחקת בעמק יזרעאל ולבועה של גוש דן היא מגיעה לעיתים רחוקות. עכשיו הייתה להם הזדמנות לראות מקרוב את הפלא, ומה נגיד לכם: יש אמת בפרסום. כמה קטנה, ככה גדולה.
שפיר, על כל 165 סנטימטריה, נחשבת כבר כמה שנים לדבר הבא. היא רק בת 17, אבל ביום שישי הבא, יחד עם חברותיה בנבחרת הנערות של ישראל, תפתח את הופעותיה באליפות אירופה דרג ב' ברומניה. כבר הרבה שנים לא הייתה לנו כזו נבחרת מוכשרת, בה תלו ציפיות גדולות כל כך, וגם היא יודעת, למרות שלא כל כך רוצה להודות בכך, שעלייה לדרג א' היא חלום לא כל כך רחוק.
"מרגישים משהו באוויר", מודה שפיר. "יש לנו בנות טובות בנבחרת, כמובן שגם ציפיות ומקווה שיהיה טוב. כיף לי לשחק עם שחקניות כל כך טובות כמו שיש אצלנו. לדעתי, זו זכות גדולה".
עד לאן יכולה להגיע הנבחרת לדעתך?
"אני לא יודעת מה כל נבחרת שווה, אבל הדבר הטוב אצלנו שאנחנו קודם כל מסתכלות על נבחרת ישראל. המטרה היא להתחיל לנצח ולא להפסיק. כמובן שנרצה להגיע למקומות 1-8, אם נעבור עוד שלב ואחרי זה עוד שלב, אז זה יהיה מצוין. אנחנו שואפות כמובן לנצח כמה שיותר, להגיע הכי רחוק שאפשר ולמצות את היכולות שלנו. מה יהיה אם נעלה לדרג א'? אני חושבת שזה יהיה אחלה".
בכלל יש סיכוי להעפיל לדרג א' האירופי?
"מדברים על זה, אבל אני מעדיפה קודם כל לשחק, אחרי כך לחשוב על מה יקרה אם ואילו".
הציפיות הגדולות סביב נבחרת הנערות הן בעיקר לאור התוצאות האחרונות במשחקי האימון. הן הפסידו בקושי לעתודה הלטבית, נוצחו על חודו של סל מול נבחרת העתודה של ישראל ועמדו שווה בשווה מול אוסף שחקניות מליגת העל, במשחקי האימון במכון וינגייט. "יחסית לשאר נבחרות הנערות שהיו, אני חושבת שאנחנו קבוצה טובה מאוד", מודה שפיר. "יש פה שחקניות טובות, מאמנים מצוינים. להסביר מה הסוד ליכולת? בזה אני כבר לא טובה".
כשמדברים על שפיר, אי אפשר לא להתרשם גם מהאישיות שלה. על המגרש היא פייטרית, לוחמת, נותנת מרפקים אם צריך. פנים מול פנים, כשהמשקפיים נמצאים לה על האף, היא נראית אדם אחר, ביישן יותר. "נעמה היא לא רק ילדה כשרונית, אלא גם בן אדם יוצא דופן", מודה עדן ענבר. "היא בן אדם שנעים להיות בסביבתו.גם במשחק עצמו הנקודות לא מענייניות אותה, היא שחקנית קבוצתית מאוד".
צילום: עופר ביידה, מוטי קלינגר
 
נעמה, התאמנת אצל רוני קאן בקדטיות וכעת אצל עדן ענבר בנערות, מה השוני בתפיסה של כל מאמן?
"זה שונה מאוד. רוני לוקח בנות צעירות יותר, רואה את הפוטנציאל לעתיד, האימונים הם יותר על יכולות אישיות. עדן מתייחס אלינו, ואת זה הוא אמר בעצמו, כמו אל קבוצה בוגרת. למרות זאת, זה לא רק עדן, אלא גם נועה ורועי שעובדים ועוזרים לכל שחקנית. אנחנו נבחרת התקפית ורואים את זה על המגרש, הגענו לסקור גבוה בכל משחקי האימון שלנו וזה מראה על דרך המשחק ותפיסת המאמן".
בשנה הבאה, אחרי שתסיים את גיל הנערות, שפיר אמורה להיות הסחורה החמה בליגת העל נשים. בין לבין, ואת זה גם היא יודעת, תצטרך הגארדית הזריזה מהעמק לעשות התאמות וכמובן לשפר את היכולות שלה, אם ברצונה להיות הדבר הגדול הבא, גם בבוגרות. "היא צריכה לעשות מעבר מעולם של ילדים לעולם של מבוגרים", מסביר ענבר. "צריכה להבין שהיכולות הפיזיות שלה, שמהוות יתרון ברמה של ליגת נערות, הוא סוג של חיסרון שמשחקים בבוגרות. צריך פשוט לעשות התאמה".
אי אפשר לדבר עם שפיר מבלי כמובן לקבל ממנה התייחסות לרקע שלה. היא באה מבית דתי, שומרת שבת ולמשחקים בסוף השבוע הראשון של האליפות ברומניה היא מתכוונת להגיע ברגל. "הבנות מקבלות את זה בהבנה", היא מסבירה. "במשחק עצמו אני לא מחללת את השבת, יוצא שאני צועדת ברגל לאולם, אבל זה לא מפריע לי. אני פשוט לא מכירה את הדרך האחרת".
ומה עם החברות מהבית? איך הן מקבלות את התחביב שהופך אט-אט למקצוע. שפיר מסבירה: "הן מאוד נהנות, מפרגנות, מעודדות. גם ההורים מאוד תומכים, בכלל המשפחה שלנו מדברת בעיקר על כדורסל".
מה החלום הגדול שלך?
"אני לא רוצה להגיד משהו ספציפי שאחר כך אשב עם עצמי ואגיד: 'יכולתי להגיע ליותר'. ברור שאני מסתכלת על ה-WNBA ואומרת 'הייתי רוצה להיות שם', אבל זה לא כל כך מעסיק אותי כרגע. בינתיים אני רוצה להצליח עם הנבחרת באליפות אירופה".
כתבות אחרונות באתר
|
|