|
טורניר אלברט שווייצר - שיעור היסטוריה
אורי סביר
,14/04/2006
נבחרת הנוער תשתתף השנה בטורניר אלברט שווייצר היוקרתי. לפניכם היסטוריה בקצרה של הטורניר בו עברו מיטב כדורסלני העולם, החל מארבידאס סאבוניס ומג'יק ג'ונסון, דרך אפי, דראזן, קוקוץ' ודיבאץ' ועד טוני פארקר ודירק נוביצקי.
הקדמה
טורניר אלברט שוויצר בכדורסל לנבחרות נוער מכל העולם נערך השנה בפעם ה-24, במנהיים הגרמנית שמונה כ400,000 נפשות וממוקמת כ70 קילומטר דרומית מפרנקפורט. למה אגב דווקא מנהיים? הבסיס הענק של הצבא האמריקאי במקום, שאגב משתתף בארגון הטורניר, בטח תרם לעובדה, ובדר"כ נבחרת הפסים והכוכבים נהנית מקהל ביתי מאוד. שני הטורנירים הראשונים נערכו ב1958 ו1959, אך היו דלים ברמה גבוהה עקב חוסר יכולת להביא נבחרות ברמה גבוהה, גם מאירופה, עקב סיבות פוליטיות.
אחרי הפסקה של שש שנים, חזר הטורניר ב1965, אך שוב נעדרו ממנו נבחרות כמו ברה"מ, יוגוסלביה, ספרד ואחרות, ובין תשע הקבוצות ניתן היה למצוא גם את שוויץ, לוכסמבורג ודנמרק, שגם אז ממש לא היו מאריות הכדורסל האירופיות. ב71 הצטרפה יוגוסלביה, שזכתה בזהב כבר בהשתתפותה הראשונה, ורק שמונה שנים לאחר מכן הצטרף גם הדוב הרוסי לתחרויות. ב1991, עקב מלחמת המפרץ, בוטל הטורניר, אך חזר שנתיים לאחר מכן, ומ1994, הוא מתקיים בכל שנה זוגית.
שנות השבעים
על הטורנירים המוקדמים כאמור אין לנו יותר מדי מידע, ואולי טוב שכך בהתחשב בעובדה ששני הגמרים הראשונים הפגישו את בלגיה ואוסטריה, מדינות שלולא המאמנים הישראלים שלנו שם, ספק אם הייתם יודעים בכלל שיש שם כדורסל.
ב1973 נפל דבר באליפות: לראשונה זכתה בתואר ארה"ב, שתקטוף עשר מדליות זהב ב13 הטורנירים הבאים. אבל הסיפור הגדול של האליפות היה יוג'ניוס קיז'בסקי, היום מאמן פרוקום סופוט ובעבר סקורר גדול שאפילו רשם ניצחון על מכבי ת"א עם לך פוזנאן ההיסטורית. המאמן לעתיד של נבחרת פולין היה מלך הסלים של הטורניר, ולקח את נבחרתו עד לגמר מול האמריקאים.
שנתיים לאחר מכן, הוביל אפה איידין את הטורקים לגמר בטורניר נהדר, אבל האמריקאים, לראשונה בהדרכתו של ריצ'ארד מקאן השועל, שוב גברה עליה. איידין, שהיה לטורקי הראשון בנבחרת אירופה, המשיך לקריירה של 259 משחקים במדי הנבחרת הבוגרת, ולאחרונה שמענו ממנו כאשר היה במארגני אליפות אירופה ב2001. למרות שזכה בשש אליפויות טורקיה והיה סנטר דומיננטי מאוד, הוא לא קיבל הכרה גדולה ביבשת כיוון שהכדורסל בטורקיה החל לפרוח בדיוק אחרי פרישתו בתחילת שנות התשעים.
מקאן, שעדיין מאמן את נבחרת הנוער של ארה"ב, קיבל את המושכות כיוון שהוצב ע"י הצבא האמריקאי במנהיים ב1972. במקביל הוא אימן את הקבוצה המקומית בליגה הגרמנית, וכאמור הוביל אותה לזכיות רבות, כאשר דורות של כוכבים עוברים תחתיו.
הטורניר ב1977 היה הקסום בהיסטוריה ככל הנראה. חואן אנטוניו סאן אפיפניו הוכיח סימני גדולה כבר בנערותו והוביל את ספרד לגמר, אך שם היא נעצרה מול קבוצה בראשות אחד בשם ארווין ג'ונסון. מג'יק, בשבילכם. יחד עם אדי ג'ונסון, שעבר כזכור גם באולימפיאקוס, ניצחו האמריקאים בהפרש ממוצע של 30 נקודות למשחק, והשחקן המצטיין של הטורניר היה דווקא בחור בשם טומי בייקר, שלא הגיע אפילו לNBA.
גם הטורניר האחרון של שנות ה70 היה עמוס בכוכבים, ולראשונה השתתפה בו ברה"מ, שהמשחק שלה על המקום השלישי נגד ארה"ב של סטיב בושיי היה לא פחות מסקרן מהגמר עצמו, בו שוב הפסידה ספרד, הפעם בכיכובם של פרננדו מרטין ז"ל ואנדרס חימנז, ליוגוסלביה של זוראן קוטורה הנהדר. מרטין, שהיה הכוכב הגדול של ריאל מדריד, הוביל את ספרד למדליית כסף באולימפיאדת לוס אנג'לס רק חמש שנים לאחר מכן, וגם היה הספרדי הראשון בליגה הטובה בעולם. הוא נהרג בדצמבר 1989 בדרך למשחק ליגה, ומאז אף אחד לא משחק בגופיה מס' 10 של הלבנים. גם אחיו אנטוניו שיחק בקבוצת המלוכה הספרדית, ובנו יאן שיחק אף הוא בנבחרות הצעירות של ספרד בשנים האחרונות, אך לא ממש בהצלחה גדולה.
שנות השמונים
אחרי המקום הרביעי המאכזב בטורניר הקודם, שלחו הסובייטים את אחת הנבחרות החזקות בהיסטוריה, עם טיט סוק האסטוני, איגור מגליניקס וכמובן ארבידאס סאבוניס הגדול. יוגוסלביה שלחה את סטויאן וראנקוביץ' הענק, והציגה לעולם לראשונה את דראזן פטרוביץ' ז"ל המדהים, שמצא את מותו באותה מדינה 12 שנים לאחר מכן, בתאונת דרכים. היוגוסלבים איכזבו מאוד, אבל הדב הרוסי שאג והגיע לגמר מול האמריקאים הדי-מפוחדים. סטוארט גריי הענק שם גוף על סאבוניס, אדריאן בראנץ' שזכה באליפות עם הלייקרס מחד ושיחק בהפועל גבעתיים מאידך תרם נקודות ואריק טרנר ששיחק במכללת מישיגן נבחר למצטיין הטורניר. גם הוא, כמו בייקר, לא זכה לקבל חוזה בליגה של דייויד סטרן. סאבוניס בלע את ההשפלה בגמר בו הפסיד ב5 הפרש בלבד, וענה לאמריקאים שבע שנים לאחר מכן באולימפיאדת סיאול בה הפסידה ארה"ב את הזהב בפעם השניה בלבד, במה שיגרום לה לשלוח בעתיד רק מקצוענים ולא שחקני קולג'.
פטרוביץ', אחד הגדולים בהיסטוריה
ב1983 שלחו ברה"מ ויוגוסלביה נבחרות חלשות למדי, בטורניר שלדעת רבים לא התעלה לרמה גבוהה, אך האמריקאים, בלי אף כוכב גדול, הפסידו בגמר מרתק לאיטליה, 104-111. ריקארדו מוראנדוטי אמנם הפסיד את תואר מצטיין הטורניר, אבל היה בלתי ניתן לעצירה במשחק על התואר, והמשיך לקריירה עשירת תארים עם וירטוס בולוניה. היום יש לו חנות והוצאה לאור של ספרי ספורט, שיושבת, תאמינו או לא, דווקא ליד הפלאדוצה של היריבה העירונית השנואה.
ב1985 החלו האמריקאים רצף של שש זכיות בטורניר. בי.ג'יי. ארמסטרונג, שזכה בשלוש אליפויות עם ג'ורדן ופיפן, חבר לגלן רייס וצ'אקי בראון בנבחרת פנטסטית, שלמרבה ההפתעה הפסידה בשלב המוקדם בשתי נקודות ליוגוסלביה האלמונית דאז של ולאדי דיבאץ', טוני קוקוץ', דראזן פטרוביץ' וגם לוקה פאביצ'ביץ', היום מאמן ורשאץ' ונבחרת העתודה הסרבית, ופעם הרכז של הפועל נהריה. בגמר, זה היה סיפור אחר והאמריקאים נקמו עם ניצחון 100-77.
האמריקאים זכו גם ב1987, אבל זה היה טורניר עמוס כישרונות. ריצ'ארד פטרושקה הוביל את צ'כוסלובקיה למקום החמישי, הנריק רודל סחב את גרמניה עד חצי הגמר וחואן אנטוניו מוראלס לקח את הספרדים למדליית כסף שלישית. כמה כישרון היה בטורניר הזה? יוגוסלביה של פרדראג דנילוביץ', ז'אן טבק ואריאן קומאזץ סיימה שביעית בלבד. האמריקאים זכו בתואר לא מעט בזכות סנטר עב-בשר העונה לשם דייל דייויס, אחרי ניצחון בגמר 96-89 על הספרדים המאוכזבים.
לטורניר האחרון של שנות השמונים שלחו האמריקאים נבחרת אלמונית למדי, שהשחקן הכי מוכר בה הוא קונרד מקריי ז"ל. אופוק סאריג'ה, שלימים יגיע גם להרצליה, הפציץ שלשות עבור הטורקים, אנטואן ריגודו סחב את הצרפתים למדליית ארד, אבל ההפתעה של הטורניר הייתה דווקא נבחרת יוון, שעל גלי ההצלחה של תקופת ינאקיס וגאליס הגיעה לגמר, וגם הובילה ממש עד שלבי הסיום לפני שנפלה לאמריקאים.
שנות התשעים
ב1991 כאמור לא נערך הטורניר בפעם האחרונה, ובטורניר הבא כבר ישחקו מדינות צעירות שרק קיבלו עצמאות אחרי פירוק הגושים הקומוניסטיים.
הטורניר הבא, ב1993, היה אחד המרתקים והצמודים בהיסטוריה. יוון של אפטימוס רנציאס ודמיטריוס פפאניקולאו, שנחשבו לכוכבי הדור הבא, הגיעה עד לחצי הגמר, בו נעצרה מול ליטא המפתיעה, ששנה לאחר מכן תזכה באליפות אירופה ביד אליהו. הליטאים, עם שרונאס יסיקביצ'יוס ואנדריוס יורקונאס, הובילו בגמר צמוד ומדהים, שהסתיים עם שלשת ניצחון גדולה של ג'וני מילר. הסקאוטרים האמריקאים ראו, התרשמו, ולקחו חמישה ליטאים למכללות שונות. כוכבה של ארה"ב היה אבאן אשמאייר, ששיחק בנורת'ווסטרן עם דני אלוש לפני קריירה בליגה הטובה בעולם, אבל הסיפור הגדול היה המחליף שלו, בחור בשם טים דאנקן. גם אד גריי, סקורר ענק שהסתבך לא פעם בסמים, סומן אז ככישרון עצום.
הטורניר הבא נערך כבר שנה לאחר מכן, ב1994, עקב שינויים במבני האליפויות הצעירות של פיב"א, ומאז הוא נערך רק בשנים זוגיות. זאת הייתה גם הפעם הראשונה בה השתתפה ישראל, שסיימה במקום החמישי אחרי ניצחון ביום האחרון על סלובניה של מרקו מיליץ' האתלט המדהים. אוסטרליה של פרנק דרמיץ', בהופעתה הראשונה בטורניר הפתיעה את האמריקאים בשלב המוקדם, אך הפסידה לספרד בחצי הגמר, שלוש שנים בלבד לפני שאותו סגל פחות או יותר זכה באליפות העולם לעתודה. הספרדים, בפעם הרביעית, שוב הפסידו במשחק על התואר, לאמריקאים בכיכובם של וינס קרטר ובונזי וולס.
ב1996 גרמניה המארחת סיימה שמינית בלבד, אבל הציגה לראווה את דירק נוביצקי, אז שחקן אלמוני מוורצבורג הבינונית. קקיוזיס הוביל את יוון למקום רביעי, טונצ'רי וטורקוגלו לקחו מדליית ארד וג'רום מואיזו סחב את הצרפתים לגמר, בו הבטיחו האמריקאים תואר שישי ברציפות עם בארון דייויס, ג'רמיין אוניל שהלך לNBA מיד אחרי התיכון וקווין פרימן שנבחר למצטיין הטורניר, ולאחר מכן זכה עם חאליד אל-אמין ואלברט מורינג באליפות המכללות עם קונטיקט.
ב1998 נגמר השלטון האמריקאי. קריטאפס ואלטרס הלטבי משך הרבה תשומת לב בגלל אביו, ברונו שונדוב הגיע עם חוזה בדאלאס, אנטוניוס פוציס כבר היה בסגל של פנאתינאיקוס ודייויד אנדרסן ניסה לסחוב את אוסטרליה לעוד הצלחה גדולה אבל השם הגדול היה טוני פארקר, שבגיל 15 בלבד צד את עיני הסקאוטים.
ארה"ב, עם מייקל רייט (אקס-הפועל ת"א), ג'ו פורטה (היום בפטראס עם ליאור לובין) וקרלוס בוזר, הפסידו בחצי הגמר לספרדים, שיקבלו בהמשך את הכינוי דור הזהב, בדרך לרצף של מעל שנתיים ללא הפסד, כולל אליפות אירופה והעולם, עד הפסד בחצי גמר אליפות אירופה לעתודה במקדוניה לישראל של בורשטיין וגרין. ספרד, עם ראול לופז, קרלוס קבזאס ופאו גאסול שקלע בגמר חמש שלשות ללא החטאה, שברה את הנאחס וזכתה סוף-סוף בזהב אחרי ניצחון על האוסטרלים הנהדרים.
דאנקן היה רק סנטר מחליף, פארקר נחשב כוכב כבר בגיל 15
שנות ה2000
יוון שוב שלחה נבחרת חזקה מאוד לטורניר בשנת 2000, גרמניה מילאה אולמות כדי לראות את מיסאן ניקאגבצה שאף קלע 46 נקודות באחד מהמשחקים והאמריקאים שוב נפלו למרות אדי גריפין ובן גורדון בסגל, וסיימו במקום השלישי בלבד. סרביה הדיחה אותם בחצי הגמר, וגם התגברה על פיגור בגמר מול היוונים. ספאנוליס דאג לשיוויון בשניות האחרונות, אבל מילוטין אלכסיץ' הכישרון הענק שלא ממש מצא את עצמו ומשחק היום בקפריסין (ראיתם אותו באולסטאר היורוקאפ), מצא את נמנייה מאטוביץ' הענק (2.12 מ') לזריקת שלוש חופשית. למרות שזאת הייתה השלשה הראשונה שהוא זרק בטורניר, היא מצאה את הרשת עם הבאזר ונתנה לסרבים זכייה נהדרת.
ב2002 שלחה יוון דור אדיר, עם פנאיוטיס ואסילופולוס בפורוורד, סופוקליס שחורצאניטיס מתחת לסל וקוסטה ואסילאידיס האדיר מפאוק על תקן הסקורר המוביל. באליפות אירופה לאחר מכן הם פישלו אבל בטורניר בו השתתפה גם ישראל (יותם הלפרין ורביב לימונד) בפעם האחרונה עד השנה, הם גברו בגמר על ספרד של רודי פרננדז, מרק גאסול וגם יאן מרטין, הבנשל, שמאוד רצה אבל זה לא יצא.
הטורניר הלפני-אחרון, לפני שנתיים, היה מתחילתו כבר בשליטת טורקיה וארגנטינה, כאשר קייל לורי מצליח להוביל את האמריקאים למקום החמישי בלבד. ספרד זכתה במקום השלישי, אבל הסיפור הגדול היה הגמר, בו אחרי שיוויון במחצית מחצו הטורקים את ארגנטינה, 92-65. אוגוז סבאס הענק שלט בצבע, סנק אקיול הצטיין גם הוא אבל בקושי שיחק בגמר עקב פציעה ויחד עם הקאן דמירל התגברה טורקיה המוכשרת בגמר על ארגנטינה, בה כיכב בעיקר קרלוס שאטמן, שעל אף גילו הצעיר, שיחק נגד ישראל באליפות העולם לעתודה בקיץ שעבר. קלימאמיו בולוניה מחזיקה בזכויות עליו, אבל בינתיים הוא הסתפק בלשחק עם סטנלי איסטרלינג, בעבר ברמה"ש, ופקונדו סוכצקי המחזיק בדרכון ישראלי.
כתבות אחרונות באתר
|
|