להיות או לחדול היתה הסיטואציה עבור הנבחרות. הנבחרת הראתה שהיא טובה משבדיה כשפתחה ביתרון 12 הפרש מהיר ושלטה ברוב שלבי המשחק, אבל לרבע האחרון הגענו בהפרש חד ספרתי, את המהלכים האחרונים עשינו הרבה פחות נכון ולמרות יתרון איכותי שיש כמעט לכל שחקנית בסגל, שבדיה עשתה מה שצריך לעשות כדי לנצח וקלעה נקודה יותר.
נבחרת הקדטיות ישראל 64 – נבחרת הקדטיות שבדיה 65
להיות או לחדול היתה הסיטואציה עבור הנבחרות שהתייצבו למשחק שהמנצחת בו כנראה תשיג את הכרטיס לשמונה הגדולות. לנבחרת הישראלית, אחרי משחק קשה בערב הפתיחה, ממתינים ביומיים הקרובים שני ימי מנוחה כך שלא היה צורך לשמור כוחות. אחרי פתיחה ישראלית מוחצת (12 הפרש ברבע הראשון), המשחק התאזן, כצפוי, התוצאה: משחק של נקודה הפרש דקה לסיום המשחק. העצבים דיברו ומי שעשתה פחות טעויות היו השבדיות שדייקו מהקו במספיק זריקות כדי לנצח את המשחק.
אפשר לשים את הדברים על השולחן, ישראל נבחרת טובה משבדיה!! יש משחקים שאחריהם אין תירוץ שישמע מספיק טוב. הפרש גובה? קלטנו 45 כדורים חוזרים, לחץ? איבדנו 9 כדורים פחות פיזיות? אפילו חסמנו פעמיים (עדן ציפל!) אבל במבחן התוצאה 0 ניצחונות משני משחקים לקראתם היו לנו חודשיים להתכונן, ובסיום נפלנו נגד איזורית שבדית. נקודות חיוביות? על דניאל קארש אין עוד מחמאות שלא ניתנו, סלס תרמה את שלה מהצבע ואייזנר עם ברגל הן האקסטרה שהנבחרת היתה צריכה, בזכות כל זה אפשר לומר ש"כמעט" ולא לסכם הפסד דו ספרתי.
אחרי שקארש (המצטיינת הערב) שמרה את הנבחרת בתמונה כל הרבע האחרון, 23 שניות לסיום ההפרש היה 3 נקודות לשבדיה והכדור כחול. הנבחרת איבדה אותו, שבדיה דייקה פעם אחת וגילי אייזנר, הנהדרת קלעה שלשה משוגעת כדי להוריד את ההפרש לנקודה 2.2 שניות לסיום. אבל גם 2 החטאות עונשין של שבדיה לא עזרו כשלא נותר מספיק זמן על השעון והקמפיין, ככל הנראה, הסתיים.
המשחק נפתח נהדר. הנבחרת הישראלית הורידה את החלודה במשחק אמש נגד יוון והגיעה נחושה ומרוכזת. שבדיה שזה היה משחקה הראשון עוד היתה קרה והשחקניות שלנו בכחול ניצלו זאת עד תום עם ריצה ליתרון דו ספרתי מוקדם. אחרי שוויון 4 בתום שתי דקות של משחק הריצו "שחקניות ראשלצ" את הנבחרת 12-0 בחמש דקות. ברגל, סלס, קארש ואייזנר קלעו בזו אחר זו והנבחרת טסה ליתרון 16:4. בשיאו של המומנטום הקצב ההתקפי קצת נרגע ועד לסיום הרבע שבדיה הוסיפה 4 נקודות משלה (אלם עם כל הארבע) ובסופן של 10 דקות ראשונות 16:8, כחול-לבן.
ברבע השני המשיך "חלומי" כמו שהראשון הסתיים עד יתרון , 20:10, מסל יפה של גאיה סלס בתום דקה. השחקניות, המשיכו לשחק נכון ולהגיע לזריקות נוחות מתחת לסל אך הכדורים לא נכנסו ובצד השני, שבדיה התחילו להיכנס לאליפות ולהרגיש בנוח כשרצו 10-0 בשלוש דקות, עד שוויון 20. אז המשחק נתקע לשלוש דקות עד שציפל שעלתה דקה קודם לכן שלחה שלשה פנימה, סלס הוסיפה אחריה סל שדה וישראל רצה ליתרון 5, כולל 27:21 מנקודות של קארש דקה להפסקה. במקום לחזור לדו ספרתי הנבחרת הישראלית חלמה, פעם אחת ספגה נקודות בירידה לא טובה להגנה מול מתפרצת שבדית, ועם הבאזר שלשה גדולה, 2 מטר מאחורי הקשת ורק נקודה יתרון במחצית, 27:26.
הרבע השלישי נפתח בקצב התקפי גבוה במיוחד כששבדיה הצליחה לעלות ליתרון תוך חצי דקה משלשה של סייבל 31:29, קארש המשיכה את הנקודות של ברגל והחזירה ליתרון עם סל ועבירה. הנבחרת עברה ללחוץ על שבדיה שלא מצאה את הטבעת ובצד השני ליאור גרזון עם שתי שלשות רצופות הגדילה פעמיים את ההפרש עד 38:33 כששבדיה ענתה מדי התקפה, כך גם לשלשה השניה של גרזון הגיבה בשלשה קשה משלה 38:36 לפני שכפו שוויון (12-11 בשלוש דקות). כדי לקלוע יותר מהיריבה המשיכו בנבחרת בקצב המהיר וסל ועבירה נוסף שייצרה קארש החזיר את היתרון לנבחרת הישראלית . כך סל רדף סל, התקפה אחרי התקפה, ההגנות היו בגדר המלצה בלבד ברבע הזה, 21-19 אחרי 6 דקות בלבד והיתרון חזר לצד השבדי. אף אחד מהספסלים לא רצה להיות זה שעוצר ומסתכן באובדן המומנטום והשחקניות, בשני הצדדים התחילו לאבד את הראש ולייצר בלאגן בהפצצות של הגיעו לשום מקום. התקפה אחת מסודרת של השבדיות הקפיצו את ההפרש ל-3 נקודות והוכרע שהספסל הישראלי יזעיק את פסק הזמן. שבדיה עוד עלתה ליתרון 5, לפני שעדן ציפל בנקודות קריטיות שברה את הריצה הצהובה, ההגנה היתה יעילה ומנעה משבדיה לעבור את החצי בשמונה שניות ונקודות מריבאונד התקפה של אייזנר החזירו את הנבחרת למינוס נקודה. שבדיה לא הצליחה להגיע למצבי זריקה מול האגרסיביות הישראלית והרבע הסתיים, 51:50, פתוח לחלוטין לקראת הרבע האחרון.
שלוש, שהתקשתה למצוא את הטבעת מבחוץ, עשתה צעד פנימה לג'אמפ מחצי מרחק והחזירה את הנבחרת ליתרון בפתיחת הרבע האחרון, ההגנה הישראלית התאמצה להיות לא מתפשרת, כפתה איבודי כדור על השבדיות והיתה ראשונה לכל כדור חוזר כמעט (15 כדורים חוזרים בהתקפה), אך בסופה של כל התקפה, בסוף הכדור התגלגל לידיים צהובות ושלשה משום מקום החזירה את שבדיה ליתרון, שבע דקות לסיום. מאותה הבלטה כמו הסל הראשון הוסיפה שלוש עוד אחד ואחרי 3 דקות ללא נקודות החזירה את היתרון לצד הישראלי והנדנדה נמשכה גם חמש דקות לסיום כשהיתרון המשיך והחליף ידיים מדי התקפה. הלחץ דיבר, כשהקבוצות לא הצליחו לסיים התקפות בנקודות. ברבע שלפני בשלב הזה קלעו הקבוצות יחד 35 נקודות, אך ברבע האחרון, ארבע דקות לסיומו קלעו יחד 12 נקודות בלבד והיו הכי קרובות שאפשר עם שוויון 56. כששום דבר לא הלך בנבחרת הישראלית היתה שם קארש בדקות ההכרעה ופעם אחר פעם ביכולת אישית גבוהה שמרה את הנבחרת קרובה לשבדיה ששמרה על יתרון 3-1 הפרש בחמש הדקות האחרונות של המשחק. הלחץ שיתק. מפסק זמן ישראלי יצאה הנבחרת עם שלשה תוך 2 שניות שלא היתה בכיוון, מפסק זמן שבדי יצאו השבדיות עם זריקת התאבדות שלא הגיעה לטבעת. שבדיה מהקו הגדילה את ההפרש ל-4, סלס במעבר הורידה לשתיים, 63:61, חצי דקה לסיום. שבדיה עוד הוסיפה נקודה מהקו ולישראל נותר כדור אחד לשלשה שתשלח את המשחק להארכה. אבל הנבחרת איבדה את הכדור בפחות מעשר שניות.
קלעו לנבחרת הקדטיות ישראל:
דניאל קארש 17 נק', 8 ריב', 5 אס', 1 חט'
גילי אייזנר 10 נק', 9 ריב', 2 אס', 1 חט'
תמר ברגל (3 ריב', 1 חט') וליאור גרזון (2 ריב', 1 חט') 8 נק' כ"א
עידן שלוש 7 נק', 2 ריב', 3 חט'
עדן ציפל 5 נק', 1 ריב', 1 אס', 2 חס'
גל כהן (2 ריב', 2 אס', 2 חט') , עימנואל שניצר (1 ריב'), מאיה צימרינה, ניצן עמאר שיחקו ולא קלעו