נבחרת ישראל - נבחרת שבדיה 73:72

הפתיחה היתה כולה של ישראל שעלתה ל-0:6 מהיר, אך השבדים כפו שיוויון 6:6. הנבחרת קצת נתקעה בהתקפה עד שבלאט קלע נק', אך את שבדיה אי אפשר היה לעצור ויוהנסון קבע 14:8 לאחר 6 דקות וחצי. עד סוף הרבע הראשון שבדיה שמרה על הפער וירדה ביתרון 19:15. יוהנסון קבר שלשה וקבע 22:15 עם פתיחת רבע השני. ליף השיב אש עם סל ועבירה אבל שבדיה שמרה על היתרון שלה - 26:19. המשחק נרגע מעט ושתי הקבוצות לא הצליחו לייצר סל למשך מספר דקות עד שישראל רצה 0-12 ועלה ליתרון 28:33, 2 דקות למחצית. הפער המשיך לגדול ובמחצית 33:39 לישראל.

שלשה של סיולין צימקה את הפער ל-38:41, ובהמשך ליף ספג עבירה שלישית שגרמה לקצת חששות. 4 נק' רצופות של הסקנדינבים צימקו לפער מינימלי - 42:43, אבל יונתן רבינוביץ' התעורר והשיב ב-5 נק' משלו והלוח הראה 42:48, 4 דקות לרבע האחרון. השבדים שוב הורידו את הפער, אולם בכל פעם שהתקרבו ישראל ידעה לקלוע סל חשוב. בתום הרבע השלישי 49:52. ישראל שוב ברחה וזוסמן קבע 51:57, 7 דקות וחצי לסיום. ההגנה הישראלית עבדה כמו שצריך והובר תפר נק' בדרך ליתרון שיא 55:65. שבדיה החזירה ב-4 נק' רצופות ואברהמי לקח פסק זמן במצב של 59:65, 3 דקות לסיום. ליף עם דאנק לא נתן לשבדיה להתקרב, אך ריצת 6-1 ב-2 הדקות האחרונות השאירה אותם בתמונת המשחק. בראנדמק סחט סל ועבירה ולפתע זה 73:72, 7 שניות לסיום. בלאט ניסה לנצח את המשחק אבל החטיא ואנחנו נשארנו עם הכסף. הרבה כבוד לנבחרת הנוער שלנו, שעמדנו במשימה והציגו אליפות טובה מאוד.

קלעו לישראל: רועי הובר- 18, תמיר בלאט- 11 (5 רב', 4 אס'), טי ג'י ליף- 10 (8 רב'), יונתן רבינוביץ'- 10 (3 חט'), נתנאל ארצי- 7 (4 רב'), יובל זוסמן- 7, דניאל קופררג- 6 (7 רב'), ליאור קררה- 2 (10 רב'), מייקל בריסק- 1.