תמונות: איגוד הכדורסל



ד"ש מרומניה - היום השלישי
שי ברק ,20/07/2014

לא רק סיקורי המשחקים. במהלך טורניר האליפות עד גיל 18, "ספסל" יביא לכם גם את הקולות, התחושות וכל מה שמסביב למשחקי נבחרת הנערות. וביום השני, אחרי הניצחון על שוויץ 75:43, שירה ששון עם הרגעים שלה מהאליפות, הטור של עדן פורת והיום שעבר על מאמני הנבחרת בשעה אחרי שעה.


הרגעים הגדולים – שירה ששון

רגע של צחוק
"היום בערב אחרי המשחק יצאנו כל הקבוצה לעיר והלכנו ביחד לאכול גלידה. ישבנו יחד בשולחן ארוך ואחרי שהזמנו דיברנו כולן והייתה אוירה טובה. תוך כמה דקות הגענו למצב של צחוק מטורף שכבר כאבה לי הבטן ואפילו עדי הפיזיו בכתה מרוב צחוק. באיזשהו שלב כבר לא הייתה סיבה לצחוק, פשוט צחקנו המון בלי הפסקה והייתה תחושה טובה. אין ספק שאנחנו נבחרת מיוחדת.
דרך אגב, הגלידה הייתה פצצה.״

רגע מרגש
״היום במשחק ריגש אותי לראות את ההורים של כולן בקהל מתאחדים יחד כדי לעודד את משפחת ישראל. גם כשלא הלך לנו טוב הם המשיכו לתמוך ולדחוף אותנו קדימה אל עבר הניצחון.
זו אליפות ראשונה שלי שההורים שלי באו לראות אותי וזה מאוד מחזק אותי. לא יצא לי להסתכל הרבה על הקהל במהלך המשחק, אבל כשהסתכלתי היה קשה להתעלם מההתלהבות שלהם וזה הרים את רוחי.״

הטיפ/המלצה לקראת מחר
״אני מקווה שמחר על אף העייפות אנחנו נישאר מרוכזות וממוקדות כדי להביא את הניצחון. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא דרך המורל, האנרגיות והאינטנסיביות. אם נהיה שם אחת בשביל השנייה, אין ספק שנהיה בלתי ניתנות לעצירה.״


" לפני שהתחילו המשחקים דיברנו בינינו הבנות מה עושים במצב שלא הולך לשחקנית מסוימת ואמרנו שחשוב שאותה שחקנית תבקש עזרה, היום התרחשה סיטואציה כזאת והיה מדהים לראות איך כל הבנות ישר דאגו לעזור" (עדן פורת)





"מה שרציתי לספר לכם..." - עדן פורת

היום הגענו למשחק בידיעה ששוויץ הן נבחרת פחות טובה מאיתנו, המטרה הייתה ללמוד מהטעויות של המשחק הקודם, ליישם את התיקונים ולדאוג שהמשחק הולך לרמה שלנו ולא לרמה שלהן.
היום שוב, כמו אתמול, פתחנו את המשחק ונתנו לשוויץ לקבוע את הקצב והרמה והיום, בניגוד לאתמול, חוסר הריכוז נמשך מחצית שלמה.
חלק מהבנות היום עייפות, חלק קצת חסרות אנרגיות וזה היה ניכר על המגרש.
במחצית, אחרי הדיבורים של המאמנים, נשארנו אנחנו הבנות בחדר ההלבשה, היה לנו חשוב להתאפס ולהראות רמת משחק גבוהה מאשר זו שהראינו במחצית הראשונה. בנות שהתקשו להיכנס לאנרגיות המשחק ביקשו עזרה משאר הקבוצה.
לפני שהתחילו המשחקים דיברנו בינינו הבנות מה עושים במצב שלא הולך לשחקנית מסוימת ואמרנו שחשוב שאותה שחקנית תבקש עזרה, היום התרחשה סיטואציה כזאת והיה מדהים לראות איך כל הבנות ישר דאגו לעזור.
זה קצת חוזר על עצמו, אבל האופי והאנרגיות שלנו זה משהו שאי אפשר להסביר במילים, רק אפשר לנסות להבין כמה הם חזקים ומשמעותיים בעקבות המחצית השנייה שלנו היום.
הניצחון היום הבטיח לנו את העלייה לשלב 1-8. מאז שהתחלתי את דרכי בנבחרות לא יצא לי לעלות לשלב זה ולכן ההתרגשות והרצון להצליח בהמשך עצומים.
עכשיו רק נותר לנצח מחר ולסיים את החלק הראשון של הטורניר בדרך הכי מוצלחת שאפשר.





מתוך האליפות (תמונה: משלחת נבחרת ישראל לאליפות)


מבט מעיני המאמנים- יום שלישי לאליפות, שעה אחרי שעה.
בשישי בערב הלכנו לישון מאוחר, אחרי ארוחת הערב המשותפת עם ההורים. ידענו שמצפה לנו מבחן מנטאלי, אחרי ניצחונות על איסלנד ואנגליה כשמראש ידענו ששוויץ הן הנבחרת החלשה ביותר בבית.

07:00 - השעון מצלצל. הפעם, הוא העיר אותנו, ולא היקיצה הטבעית. העייפות, מתחילה לשחק תפקיד.

07:00 - ארוחת בוקר.

10:00 - אימון בוקר. החלטנו שבהכנה אנחנו בעיקר מתמקדים בעצמנו, מכמה סיבות- החולשה היחסית של שוויץ, הרצון לתקן מספר ליקויים, והעובדה שבצפייה בשוויץ זיהינו שהן משחקות שני תרגילים בלבד.
אימון הבוקר התחיל בתרגיל פשוט בו בנות עומדות אחת מול השניה עם כדור, מבצעות פעולה לפני כדרור, מסירה, ונעות בשטח מסוים. תרגיל יסודות שפעם ראיתי באחת הקלטות (אז זה היה קלטות...) של בובי נייט (המאמן הגאון עם התנהגות שנויה במחלוקת). המטרה של התרגיל הייתה לתרגל חדות במסירה, רגל ציר. במשחק נגד האנגליות איבדו מספר כדורים בצעדים, שריקה נפוצה באליפויות מסוג זה. לאחר האימון צפינו בוידאו של שוויץ.
עוד בבוקר חילקנו לבנות דוח לגבי השוויצריות, את הדוחות מכין לירן. בדוחות, מעבר לנתונים מקצועיים, יש התייחסות לערכים, לדרך שאנחנו עוברים, זה כמו סיפור בעלילה מתמשכת.
נראה שזה עושה טוב לבנות ואנו שמחים על כך.

12:00 - אכלנו ארוחת צהריים ולאחר מכן מנוחת צהריים.

15:00 - כניסה לחדר הלבשה. כמו הכנה הקצרה שהייתה לנו, ההתייחסות הייתה בעיקר לעצמנו, לדברים שלמדנו משני המשחקים הראשונים, למטרות של המשחק היום, לעייפות שתתחיל להשפיע, על הצורך להיות מדויקות, ולא ליפול למלכדות של משחק נגד קבוצה פחות טובה.

15:45 - המשחק מתחיל. פתיחה מהוססת, כמה טעויות בהגנה והשוויצריות עדיין במשחק. כך התנהלה כל המחצית הראשונה, בחוסר ריכוז מסוים, בהתעסקות (מרגיזה) ברגע שנברח להן, כיוון שאנחנו יותר טובות.
במחצית, בחדר ההלבשה, דיברנו בעיקר על זה, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשחק כך, למרות (בגלל?) רמת היריבה. דברנו על כך שמכל רגע באליפות צריך ללמוד ולנצל, וכל דקת משחק היא יקרת ערך, שאי אפשר לוותר עליה.

לא ממש ברור אם היו אלה המילים שנאמרו בחדר ההלבשה, הטון שבהם נאמרו הדברים, או כל סיבה אחרת, אבל הרבע השלישי היה רבע במעמד צד אחד בלבד, רבע של 25:8 לטובתנו. רבע זה אפשר לנו לתת דקות משמעותיות לכל הבנות, לבדוק הרכבים שונים, לנסות הגנות טובות ובעיקר, לבצע למידה. במשך כל התהליך אנו מדברים עם הבנות על הצורך בלבצע למידה בכל רגע מכל מצב.

בערב, עם 3 ניצחונות, החלטנו לתת לבנות להתאוורר שעה מחוץ למלון עם לירון ועדי, לאכול גלידה.
לירן ואני התחלנו בהכנות לדנמרק. לירן מכין את המידע לגבי היריבה, אני עורך את הלמידה מהמשחקים שלנו. לאחר מכן אנו קובעים את האסטרטגיה למשחק.

הבנות חזרו, הלכו לישון, עוד יום מאחורינו.
מה שמעניין שבאליפות, למרות שלושה ניצחונות, המקום הראשון עדיין לא מובטח לנו. כיוון אנגליה ניצחה את איסלנד, לאיסלנד ושוויץ אין סיכוי לעלות. לנו, לאנגליה ולדנמרק סיכוי לעלות. ניצחון שלנו על דנמרק מבטיח את המקום הראשון.

אנחנו עסוקים בעיקר בזה ובטוחים ביכולת של הבנות לעמוד במשימה.








כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();