תמונות: איגוד הכדורסל



ד"ש מרומניה - היום השני
שי ברק ,19/07/2014

לא רק סיקורי המשחקים. במהלך טורניר האליפות עד גיל 18, "ספסל" יביא לכם גם את הקולות, התחושות וכל מה שמסביב למשחקי נבחרת הנערות. וביום השני, אחרי הניצחון על אנגליה 55:48, מיכל ששון עם הרגעים שלה מהאליפות, הטוב של עדן פורת והיום שעבר על מאמני הנבחרת בשעה אחרי שעה. וגם קליפ אירועי המשחק אתמול



הרגעים הגדולים – מיכל ששון

רגע של הפנמה
"התחלנו לחזור למשחק וירדנו לספסל בסוף רבע ראשון בתוצאה 21-16 לאנגליה. התיישבתי על הספסל עם תחושת דאגה, אבל לפני שהספקתי להוריד את הראש דניאל הושיטה לי יד לכיף ונתנה לי חיבוק.
לפני המשחק הדבקתי מדבקות על הנעליים שהיה כתוב עליהן 'הכל פסדר' (פסדר זה בכוונה אז לא לחשוב שזה שגיאת כתיב) ובאותו רגע שישבתי על הספסל הסתכלתי על הנעליים שלי ותחושת הדאגה התחלפה בתחושת ביטחון. חייכתי והרגשתי שזה בידיים שלנו".

רגע קשה
"במהלך היום שירה באה אליי ואמרה לי שיש הרוג ראשון בעקבות מבצע 'צוק איתן'. פתאום הרגשתי כאילו מפילים עליי שק מכביד. כשאנחנו כאן קל לא לחשוב על מה שקורה בארץ כל הזמן, אבל תמיד יש את התחושה המציקה והדאגה לאנשים שקרובים אליי ובכללי לכל המצב. הסיטואציה מצריכה התנהגות אנוכית לפעמים, בשביל לעשות את המעברים בין דבר לדבר ולהתרכז במשחק ובמטרה שלנו צריך לשים בצד את הדאגה ולשמור על ריכוז ואנרגיות חיוביות".

הטיפ/המלצה לקראת מחר
"היום במשחק הסתבכנו והפכנו את המשחק לקשה יותר ממה שהוא אמור להיות ואני חושבת שאם נשחק פשוט, גם אם אנחנו ביום שלא הכל הולך לנו, אז זה יעבוד לטובתנו. חשוב שנבוא מחר עם אנרגיות, אפילו יותר גבוהות מאלו שהיו לנו היום".




" היום סימנו 'וי' על עוד יעד בדרך למטרה ואנחנו מתכוונות להמשיך ללמוד ולהשתפר ולעשות הכל כדי להשיג את המטרה שלנו" (עדן פורת)





"מה שרציתי לספר לכם..." - עדן פורת

היום קמנו לעוד יום של משחק אחרי ניצחון אתמול. הפעם ההכנה הטקטית הייתה מעטה לעומת ההכנה הארוכה והמעמיקה שעשינו למשחק הראשון, כיוון שהיה לנו רק יום אחד ללמוד את האנגליות. לא דאגתי לגבי המוכנות הטקטית שלנו למשחק, דאגתי שהניצחון אתמול יגרום למעין תחושת שאננות ונבוא פחות נחושות ועם פחות אנרגיות. לפני המשחק ישבנו כל הבנות באחד החדרים ודיברנו על זה שחשוב להתנתק מהניצחון שהיה אתמול ולא לתת לו להשפיע על המשחק היום.
הדאגה שלי התממשה כשפתחנו את המשחק בסוג של קיפאון. האנגליות פתחו טוב ואנחנו לא הצלחנו להגיב. למרות הפתיחה הרעה וההפרש של אנגליה עלינו, הייתה לי הרגשה שאנחנו לא ניתן למשחק להימשך ככה. משם המשחק המשיך בעליות וירידות ולא היה משחק טוב שלנו מבחינה מקצועית, אבל שוב החוזקה שלנו באה לידי ביטוי באנרגיות, בנחישות, בפרגון ובביחד, הראינו הרבה אופי היום. האנרגיות שלנו נותנות תחושה של ביטחון שאפשר להתגבר על כל מכשול וקושי בדרך. השמחה של הניצחון לא הייתה שלמה כי אנחנו יודעות שהדרך אליו לא תמיד הייתה נכונה, אנחנו צריכות ללמוד ולהשתפר מהמשחק הזה ולצמוח ממנו.
אני חושבת שפתיחת המשחק תהווה לנו מכשול חיובי להמשך הטורניר שלנו, אם הכל היה הולך כמו שאנחנו רוצות אז היינו חושבות שאין מה לשפר ולתקן- הקשיים מאירים לנו את הדרך להיות יותר טובות.
היום סימנו 'וי' על עוד יעד בדרך למטרה ואנחנו מתכוונות להמשיך ללמוד ולהשתפר ולעשות הכל כדי להשיג את המטרה שלנו.






מתוך האליפות (תמונה: משלחת נבחרת ישראל לאליפות)


מבט מעיני המאמנים- יום שני לאליפות, שעה אחרי שעה.

השעון אמור היה לצלצל ב-07:30, האדרנלין, קם לפני השעון. ב07:00 קמנו, אחרי לילה קצר של שינה. בשעה 01:30 סיימתי את הוידאו של המשחק שלנו. בבוקר, ראיתי דוא"ל מלירן, שעת שליחה 02:51... שהדוח על אנגליה, מוכן.

08:00 - ארוחת בוקר.

09:15 - אימון בוקר. לפני האימון, עברנו ביחד על הדוח שלירן הכין, חשבנו על כמה פתרונות ויצאנו לאימון. אימוני הבוקר בזמן האליפות הם קצרים, נמשכים 45 דקות בלבד, וצריך להספיק יחסית הרבה דברים, יותר נכון, לסמן הרבה דברים. כמה דברים לתקן מהמשחק הקודם, כמה פתרונות טקטיים ליריבה ובסיום אימון קליעות.

11:00 - קיימנו תדריך וידאו. החלק הראשון כלל התייחסות לניתוח של המשחק שהבנות עשו אתמול. לאחר מכן צפינו בקליפ שמסכם את הדברים הטובים והפחות טובים שעשינו. לאחר ש"ניקינו" את המשחק הראשון, ראינו וידאו של אנגליה.

12:30 - המשכנו ארוחת צהריים ולאחר מכן, מנוחת צהריים. היינו בטוחים שנצליח לישון הרבה, בגלל הלילה הקצר יחסית.
לאחר 30 דקות... התעוררנו באופן טבעי... לגוף, חוקים משלו.

16:00 - תדריך וידאו קצר אחרון, בהתחלה התייחסות מהירה ליריבה, ולאחר מכן, קליפ להרמת המוטיבציה מהביצועים הטובים של אתמול (הקליפ אותו העלינו ליו-טיוב).

בחדר ההלבשה לפני המשחק, התייחסנו לצורך להתמודד עם חיסרון הגובה. התייחסנו לחשיבות של משחק שני. הזכרנו את השנה שעברה עם הקדטיות, בה התחלנו נהדר את המשחק השני, ובסוף הפסדנו אותו...

התחלנו את המשחק... והאנגליות, לא מחטיאות, 4 שלשות עם יד לפנים... עוד שני סלים בכניסות לסל, עם יד לפנים...
עוד לא הספקנו להגיד טימושווארה ו...16:2. לירן חשב (בצדק) שכדאי לקחת פסק זמן. החלטתי שלא, כיוון שכל הסלים שקיבלנו היו עם יד לפנים. מההתקפה לא הייתי מרוצה, אבל החלטתי לחכות.
עד סוף הרבע, האחוזים של האנגליות ירדו, שיפרנו קצת את משחק ההתקפה וירדנו בהפרש סביר.
ברבע השני, נכנסו כבר לעניינים, אבל באוויר אפשר היה להרגיש את חוסר הדיוק. ירדנו למחצית בשיוויון.
בחדר ההלבשה, פרגנו על החזרה למשחק, ביקשנו דיוק בפעולות. הזכרנו שביום שלא הולך, צריך להיצמד לתרגילים ולשחק פשוט.
הכל הלך קשה, אבל בסופו של דבר, סגרנו את הרבע ביתרון. בתחילת הרבע הרביעי עשינו ריצה של 7:0 וקיבלנו ביטחון. לאורך כל המחצית השנייה, שיחקנו הגנה נהדרת. בנקודת זמן מסוימת אפשרנו לאנגליות לחזור עד ל-3 הפרש, אבל בסופו של דבר עשינו את זה.
בחדר ההלבשה אחרי המשחק דיברנו בעיקר על דינמיקה של אליפות, על הבדלים בין יום אחד ליום שלאחריו, על הצורך לבצע התאמות. בעיקר דיברנו על הלמידה שצריך לעשות.

21:30 - חזרנו למלון, התקלחנו והתיישבנו לארוחת שישי משותפת עם ההורים שהגיעו לצפות במשחקים.

23:30 - השעה הייתה כבר מאוחרת, הבנות נכנסו לישון. מחר מצפה עוד יום ארוך ומשחק נגד שוויץ.

לילה טוב ושבת שלום מרומניה.










כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();