קולשוב. במדי הנבחרת



בדרך למעלה
ספסל ,30/09/2012


יאיר תגר תפס לראיון קצר את איגור קולשוב (17, 1.95) שנמצא יחד עם בית ספרו האמריקאי בביקור קצר בישראל לקראת פתיחת העונה. על הדרך הוא שאל אותו על נבחרת הנוער, ההתאקלמות בארה"ב וגם על העתיד במכללת אריזונה סטייט.

ניצחון לסגמונט על הנוער של מכבי חיפה


ביום חמישי האחרון נחת בישראל תיכון סגמונט האמריקאי לסדרה של משחקי אימון נגד קבוצות הנוער של מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל י-ם. עם התיכון הגיעה גם הנציגות הישראלית שלנו-איגור קולשוב. אחרי שעלה לארץ בגיל 7 מרוסיה, קולשוב (17, 1.95) החל בגיל 9 לשחק כדורסל במחלקת הנוער של מכבי ראשל"צ. הצטיינותו זימנה לו לקבל הצעה מאקדמיית וינגייט בסיום כיתה ח' ולמרות שהיה צעיר בשנה מהמחזור שלו, קפץ על ההזדמנות.

באקדמיה הוא המשיך לשפר את יכולתיו, אך בשאיפה להגיע כמה שיותר רחוק, החליט איגור לעבור לבדו לארה"ב והצטרף לתיכון סגמונט שבמדינת פלורידה. למרות המרחק הרב מהארץ ובהיותו בן יחיד, הגארד/פורוורד התאקלם בצורה יוצאת מן הכלל, כאשר עם התיכון הוא הגיע עד לגמר האזורי, שם הפסידו 58-50 לטמפה ביי.

מה גרם לך לעשות את המעבר לתיכון בארה"ב?
"מכיוון שרציתי להגיע לקבוצה במכללות, שאפתי למצוא תיכון בארה"ב שמשם יוכלו לראות אותי ושתהיה לי יותר חשיפה ולאו דווקא לשלוח סרטונים ולקוות לטוב."

ולמה בחרת דווקא בסגמונט?
"יש שם הרבה תלמידים ממדינות שונות וחשבתי שזו סיטואציה שיכולה להתאים לי-מפגש עם תרבויות חדשות לחוות אותן וגם ללמוד מהן."

איך אתה מסכם את השנה הראשונה שלך בסגמונט?
"זה יצא יותר טוב ממה שציפיתי. באתי למשפחה אומנת ועברתי בהמשך לגור עם אחד השחקנים מהתיכון, וויו קנדה, איתו בעצם עברתי את כל תהליך ההתאקלמות- שנינו באנו מארץ זרה (וויו בא מסנגל, י.ת) והוא לא ידע אנגלית בהתחלה, כך שעזרנו אחד לשני ועברנו ביחד את כל התהליך של הטרום עונה, העונה עצמה והתקופה שאחריה. מבחינה מקצועית הייתה לנו שנה מדהימה כאשר הגענו לגמר התיכונים. למרות שהפסדנו, לא הייתי משנה כלום ממה שעברתי בשנה האחרונה. אני מצפה שהשנה נחזור לגמר, רק שהפעם ננצח ושהשנה הקרובה בכלל תהיה לא פחות טובה מהקודמת."

בתור בן יחיד, איך ההורים שלך קיבלו את המעבר כ"כ רחוק מהם?
"ההורים שלי בקטע הזה הם הכי מדהימים בעולם-הם לא עוצרים אותי. הם נותנים לי להחליט לבד ואם הם חושבים שמשהו מסוים הוא הדבר הכי טוב בשבילי, אז הם הולכים ביחד עם ההחלטות שלי, כמו למשל בהצטרפות לאקדמיה בוינגייט. באמת לא ציפיתי שיתנו לי ללכת לארה"ב אבל הם רוצים לתת לי את האפשרות להגשים את החלומות שלי ומבינים את זה. זה לא קל להם, אבל בסופו של דבר הם מתרגלים לזה."

יצא להם לבקר אותך בארה"ב?
"עוד לא, אבל ביקרתי אותם כאשר הייתי בחודש מרץ ובקיץ האחרון כאשר הייתי באימונים עם הנבחרת. עכשיו כמובן הביקור הנוכחי עם התיכון שיצא די במקרה."

איך בכלל נוצר הקשר עם מכבי חיפה למשחק ידידות?
"אני יודע שגילי (שוורצמן, המנכ"ל והמנהל המקצועי של מכבי חיפה י.ת.) הגיע לבי"ס שלנו בחודש מאי האחרון לראות אותנו. הוא דיבר עם המאמן שלנו, אדם רוס והם רצו ליצור פה משהו, שיהיה קשר בין המועדונים: שנה אחת הם יבואו אלינו, שנה אחת אנחנו נבוא אליהם, ליצור בעצם קשרי ידידות בין הקבוצות."

מה מצפה לכם בזמן שהותכם בישראל?
"מתוכננים לנו סיורים ברחבי הארץ וחוץ מהמשחק נגד מכבי חיפה, אנחנו אמורים לשחק נגד קבוצות הנוער של מכבי ת"א והפועל י-ם, כאשר לפלורידה נחזור בסופ"ש הבא ומשם נמשיך להתכונן לעונה הקרובה."

איך אתה רואה את עצמך לפני ואחרי המעבר לארה"ב?
"לדעתי יש שיפור מדהים. אני אמנם לא יכול לראות את זה, אבל לשמוע שחקנים שאיתי בקבוצה מציינים את ההתקדמות שלי, מבחינת איך התחלתי את דרכי בתיכון ואיך אני עכשיו, גורמים לי באמת להרגיש את השיפור. זה מתבטא בעיקר בקליעה ובאתלטיות, אותה משפרים גם בעזרת עבודת כוח אינטנסיבית בטרום עונה. בכלל, יוצא לי לשחק נגד גבוהים שהם 2.08, 2.10 כמעט כל שבוע וזה משפר אותי לרמות שאני כבר מתרגל למאבקים האלה, כך שזו לא תהיה הפתעה בשבילי כאשר אני אצא מהתיכון ואחרי זה אגיע לקולג' או לבוגרים ואתמודד מול שחקנים בגובה הזה."

אם יש דבר אחד שהפריע מאד לאיגור בשנה האחרונה, הוא חוסר ההצלחה להעלות את נבחרת הנוער לדרג א', אחרי שסיימו את אליפות דרג ב' במקום השביעי, למרות היכולת הגבוהה שהציג קולשוב, כולל 33 נק' מול צ'כיה. "אפשר לסכם את האליפות כאכזבה מאד גדולה. היה קשה, עשינו הכנה מצוינת והתחברנו אבל לא הצלחנו לעמוד במטרה. אמרנו לעצמנו מראש שכל דבר חוץ מעלייה זה כישלון ולצערי נכשלנו."

אחרי שבירר בין כמה קולג'ים, החליט קולשוב, אחרי שיסיים את תקופתו בגסמונט, להצטרף למכללת אריזונה סטייט, שבין השחקנים הבולטים שהוציאה מתוכה בשנים האחרונות, ניתן למצוא את ג'יימס הארדן, האיש והזקן, שהעפיל בעונה האחרונה עם אוקלהומה לגמר ה-NBA.

מה גרם לך לבחור דווקא באריזונה סטייט?
"סה"כ זו לדעתי סיטואציה שמאד מתאימה לי - יש להם מאמן (הרב סדנק י.ת.) שבאמת רוצה אותי שם ואני אהיה במצב שאני אוכל לשחק הרבה בשנה הראשונה שהיא הכי חשובה ולא לשבת על הספסל. זה מקום מצוין-זו האוניברסיטה הכי גדולה בארה"ב מבחינת כמות תלמידים ביחס לגודל המדינה. יש שחקני NBA שיצאו משם, כמו למשל ג'יימס הארדן ואני מקווה להחזיר אותם לטופ, כי בסה"כ הם מביאים שחקנים טובים לשם."






כתבות אחרונות באתר
Print






© כל הזכויות שמורות
cker();